האקדמיה מזהירה: ישראל בדרך לבידוד מדעי בינלאומי

בריחת מוחות וירידה בקליטת חוקרים צעירים

מן הדוח עולה כי החרם האקדמי, הסמוי והגלוי, גובה מחיר ממשי. יו"ר ועדת דוח מצב המדע 2025, עדי קמחי, הציגה נתונים שלפיהם באקדמיה הישראלית פועלים כ־9,000 חברי סגל בכיר, כשליש מהם במכללות. עם זאת, לדבריה, המגמות בשנים האחרונות מדאיגות: נרשמה ירידה של כ־15% בקליטת סגל צעיר, וחלה עזיבה של עמיתי מחקר בין־לאומיים, שחלקם בחרו לעזוב וחלקם נמנעו מלהגיע לישראל מלכתחילה.

קמחי תיארה גם פגיעה בפעילות הבין־לאומית השוטפת: ביטול כמעט מוחלט של כנסים בין־לאומיים בישראל בשנת 2024, ירידה בהשתתפות חוקרים בכנסים בחו"ל, והימנעות משיתופי פעולה חדשים. לדבריה, "המצב מדאיג מאוד, במיוחד בקרב המדענים הצעירים שלא יעמדו בהרבה שנות חרם, כי מדע הוא בין־לאומי – וכיום האקדמיה הישראלית מוחרמת ומבודדת".

הדוח מצביע גם על פער מגדרי מתמשך. אף שנשים מהוות רוב בקרב הסטודנטיות לתארים ראשונים ומתקדמים, ייצוגן הולך ופוחת ככל שמתקדמים בדרגי הסגל הבכיר, עד שהן הופכות למיעוט.

ביקורת פוליטית והזהרה מפני בידוד

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי חיברה בין הממצאים המדעיים לבין האקלים הציבורי והפוליטי, והזהירה כי ממשלה שאינה מכבדת את האקדמיה מקרבת את ישראל לבידוד. לדבריה, "ממשלה או קואליציה שלא מכבדת את האקדמיה – סופנו לאותה החרמה שאנחנו רואים, במיוחד הדרה. אנחנו נהיה בודדים מבחינה אקדמית בין־לאומית".

בדבריה נרמז הקשר בין פגיעה בעצמאות מוסדות ההשכלה הגבוהה לבין החרפת היחס כלפי ישראל בקמפוסים ובקרנות מחקר בעולם.

לצד הקשיים – הישגים בין־לאומיים בולטים

למרות התמונה המדאיגה, הדוח אינו מתעלם מהישגים. קמחי ציינה כי ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעור הזכייה במענקי מחקר בין־לאומיים, עם אחוזי זכייה של מעל 25%, וכי חוקרים ישראלים ממשיכים לזכות בפרסים מדעיים יוקרתיים. ממצאים אלה מעידים, לדבריה, כי רמת המחקר נותרה גבוהה – אך נשענת על תשתית שהולכת ונשחקת.

שיתופי פעולה עם התעשיה – הזדמנות ואתגר

פרק נוסף בדוח עוסק בממשק בין האקדמיה לתעשיה. מיכל פלדמן הדגישה בדיון כי יש צורך בגישה דו־כיוונית: לא רק העברת ידע מהאקדמיה לתעשיה, אלא זרימה הדדית של ידע, ניסיון וכוח אדם. לדבריה, פערי השכר גורמים לחוקרים פוטנציאליים לוותר על תארים מתקדמים, תהליך שמסכן את עתיד המחקר הבסיסי. עם זאת, היא ציינה כי מדובר גם בהזדמנות, כל עוד תישמר גמישות מחשבתית ואיזון בין הצרכים.

המלצות הדוח: השקעה, תשתיות ובינה מלאכותית

דוח מצב המדע כולל שורת המלצות מעשיות:

• הקמת קרן מלגות למצטיינים ללימודים במוסדות יוקרתיים בחו"ל, מתוך מטרה לעודד יציאה להשתלמות וחזרה לישראל

• יצירת מסגרות אירוח ייעודיות לעמיתי בתר־דוקטורט מחו"ל

• הקמת ועדה למחשב־על לאומי לאקדמיה, מבוסס בינה מלאכותית

• חידוש ציוד מיושן ותחזוקה שוטפת של תשתיות מחקר

• הכשרת כוח אדם ייעודי בתחומי בינה מלאכותית

• הקמת מערך לגיבוי חומרים ביולוגיים, בעקבות הפגיעה בתשתיות מחקר, לרבות במכון ויצמן

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, סיכם כי בהשוואה בין־לאומית ישראל מתקצבת את המדע ברמה נמוכה יחסית, וקרא להגדלה משמעותית של ההשקעה. בדבריו הדגיש גם את הצורך בהטמעת בינה מלאכותית במחקר ובהוראה, בהרחבת השוויון בין המוסדות ובהגברת שילוב בני מיעוטים במערכת האקדמית.