קציר הדמים של פוטין: מפקדים רוסים מוציאים להורג חיילים מטווח אפס

תיעוד מזעזע שפרסם ה-BBC (יום ג', 24.02.26) מביא לראשונה עדויות ממקור ראשון של לוחמים רוסים שערקו, המתארים מציאות של רצח שיטתי בתוך שורות הצבא. המונח "זירו" (Zeroing) - חיסול פנימי של חיילים המסרבים לפקודות התאבדות - הפך לנורמה מבצעית בקו האפס. העדויות חושפות כיצד המערכת הרוסית, בגיבוי טהרן ואירן, הפכה את הלוחם למשאב מתכלה שערכו פחות מזה של קליע, כאשר הגורל נחתם במכשיר הקשר של המפקד בשטח.

בין השמות הבולטים שעלו בעדויות נמצא אלכסיי קסנופונטוב, מפקד חטיבה 25, שזכה לעיטור "גיבור רוסיה" מהנשיא פוטין (יום א', 08.02.26), למרות טענות כי רצח במו ידיו לוחמים שנסוגו מהקרב. "ראיתי את זה ממרחק של שני מטרים - קליק, קלאק, בום", העיד דימה, אחד החיילים ששירתו תחתיו. לדבריו, קסנופונטוב ואחרים פועלים ללא מורא, תוך שהם גוזלים את כרטיסי האשראי של ההרוגים ומזייפים דוחות רשמיים כדי למחוק את עקבותיהם.

שיטת 'סערות הבשר' ובורות הכיליון

הממצאים חושפים את שיטות הדיכוי והענישה הסדיסטיות שנועדו להכריח חיילים לצאת למשימות התאבדות חסרות סיכוי:

• טקטיקת סערות הבשר: מפקדים שולחים גלים רצופים של לוחמים לא חמושים או מצוידים באתים בלבד, במטרה לשחוק את מלאי הכטב"מים והתחמושת של האוקראינים לפני הגל הבא.

• עינויים בבורות 'זייטסבו': חיילים שסירבו פקודה נכלאו בבורות באדמה ללא מזון ומים, חושמלו בשוקרים ועברו מסכת השפלות קשה, כולל הטלת שתן עליהם מצד המפקדים.

• חיסול פצועים וניצולים: קצין בכיר לשעבר העיד על קיומן של "חוליות חיסול" ייעודיות שתפקידן לוודא הריגה של לוחמים פצועים שנותרו בשטח, כדי למנוע את עלות הטיפול בהם או את עדותם.

• שוד כספי המגויסים: מפקדים מדרגי הביניים מנצלים את תוהו ובוהו בקרב כדי להחרים כרטיסי בנק של חיילים, למשוך את משכורותיהם ולהשאיר את משפחותיהם ללא כל סיוע כלכלי.

התמונה העולה מן הדיווחים בדונצק ובאזורי הלחימה היא של קריסה מוחלטת של הערך האנושי והפיקודי. בעוד הקהילה הבינלאומית מנסה לגבש סנקציות חדשות, נראה כי האיום הגדול ביותר על החייל הרוסי אינו מגיע מהצד האוקראיני אלא דווקא מתוך שרשרת הפיקוד שלו. בטווח הקרוב, השימוש בטרור פנימי עשוי להחזיק את קווי החזית, אך בטווח הארוך הוא יוצר ריקבון מוסרי שעלול להוביל להתפוצצות פנימית בתוך כוחות המילואים והסדיר כאחד.

השורה התחתונה היא כי מכונת המלחמה הרוסית פועלת על דלק של פחד ודם, תוך הקרבת דור שלם של גברים למען מטרות פוליטיות ציניות. השתיקה בטהרן וההכחשות הגורפות בקרמלין אינן מצליחות להסתיר את קבר האחים העצום שנחפר בתוך הצבא עצמו, כאשר מפקדים הופכים לתליינים בשירות המשטר.