כמעט שליש מהתלמידים ללא מיגון תקני - ואין תוכנית לאומית להשלמת הפערים

מערכת החינוך ממשיכה לפעול כשחלק ניכר ממוסדותיה אינם עומדים בתקן מיגון מלא - ובשלב זה אין תוכנית לאומית כוללת להשלמת הפערים. כך עולה ממסמך עידכון חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת ועדת החינוך.

לפי הנתונים שהציג משרד החינוך בדיון הוועדה בפברואר 2026, ב-14% מבתי הספר בארץ אין מיגון כלל, 24% נוספים עם מיגון חלקי, 24% עם מיגון מלא, וב-38% קיים מיגון עודף. המשמעות: קרוב לארבעה מתוך כל עשרה בתי ספר אינם נהנים ממיגון מלא בהתאם לדרישות.

המפתח הבעייתי: חצי מ"ר לתלמיד

תקן המיגון של פיקוד העורף קובע 15 מ"ר נטו לכיתת גן ולכיתות א'-י', ו-7.5 מ"ר לכיתות י"א-י"ב. ואולם משרד החינוך מחשב את מספר התלמידים שיש להם מיגון לפי מפתח של 0.5 מ"ר לתלמיד ואיש סגל.

דוח מבקר המדינה מינואר 2026 העיר כי המפתח בפועל אינו מביא בחשבון את כלל העובדים במוסד, ולכן שטח המיגון האישי בפועל קטן יותר. מעבר לכך, התקן אינו כולל שיקולים קריטיים כגון זמן הגעה למרחב מוגן, גיל התלמידים ורמת הבטיחות בדרכי הגישה.

במשרד החינוך טוענים כי פערי המיגון בפועל נמוכים יותר, מאחר שבתי ספר עם "מיגון עודף" יכולים לקלוט תלמידים ממוסדות חסרי מיגון בהתאם לתוכנית מיגון רשותית. בפועל, המשמעות היא ניוד תלמידים בעת חירום - תרחיש שמעלה שאלות לוגיסטיות ותפעוליות.

ירושלים בראש - כמעט 300 בתי ספר

מיפוי הרשויות המקומיות מצביע על פערים חדים.

בקרב מועצות אזוריות ומקומיות שבהן לפחות עשרה בתי ספר, בולטת המועצה האזורית נווה מדבר עם 50% מבתי הספר ללא מיגון או עם מיגון נמוך. אחריה ג'דיידה-מכר וכסייפה עם 40%, אל-קסום עם 39%, וזבולון ושפיר עם 33%.

בערים, ירושלים ניצבת בראש הרשימה: 38% מבתי הספר בעיר - כמעט 300 מתוך כ-784 - ללא מיגון או עם מיגון נמוך. אחריה בני ברק ושפרעם עם 31%, חיפה עם 30%, ואום אל-פחם עם 29%.

עם זאת, המסמך מציין כי נתוני משרד החינוך אינם כוללים מיגון שהוסיפו רשויות ביוזמתן. כך למשל, בגבעתיים דיווחה העירייה כי כלל בתי הספר בעיר ממוגנים באופן מלא, בניגוד לנתוני המשרד שעמדו על 29%.

בנוסף קיימת קטגוריה של "אין דיווח" בחלק מהרשויות - למשל 25% בטירת כרמל ו-18% בהר חברון - מה שמעלה אפשרות כי שיעור בתי הספר החסרים מיגון גבוה אף יותר מהמדווח.

יותר מ-466 אלף תלמידים ללא מיגון תקני

דוח מבקר המדינה מצא כי נכון למרס 2024, כ-25% מהתלמידים שנכללו בסקרי המיגון למדו ללא מיגון תקני - למעלה מ-466 אלף תלמידים. במחוז ירושלים כ-34% מהתלמידים למדו ללא מיגון תקני, ובמחוז חיפה כ-29%.

המבקר המליץ לעדכן את נתוני המיגון באופן שוטף ולהטמיע מפתח מיגון מעודכן בתקנות, בשיתוף פיקוד העורף ומשרד האוצר.

גני ילדים: חצי ללא נתונים

בגני הילדים התמונה מורכבת עוד יותר. נכון לאוגוסט 2024, למשרד החינוך לא היו נתונים על מצב המיגון בכ-51% מכיתות הגן בארץ - 10,975 מתוך 21,419 כיתות. לגבי השאר נטען כי מדובר בכיתות שנבנו לאחר 1992 ובהן מיגון תקני.

במעונות היום, רק 2,952 מתוך 5,787 - כ-51% - היו ממוגנים נכון ליוני 2025.

המשרד מצוי בהליך התקשרות עם חברה שתמפה את מצב המיגון בכלל מוסדות החינוך, אולם נכון לעתה אין תוכנית לאומית כוללת להשלמת הפערים בכל הארץ.

תוכנית "מגן הצפון" - תקציב שלא הועבר

במסגרת החלטת קבינט מ-2018 מקדם פיקוד העורף את תוכנית "מגן הצפון" ליישובים בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול. כ-350 מוסדות אמורים להיכלל במיזם, אך נכון לסוף 2024 טרם הושלם מיפוי מלא של כלל הפערים.

בנוסף גובשה תוכנית למיגון מוסדות בטווח של 9-45 ק"מ מהגבול הצפוני, בהיקף של כ-140 מיליון שקלים, אך היא לא התקדמה משום שהתקציב טרם הועבר לרשויות.

אף שמדובר בתנאי יסוד לרציפות לימודית בעת חירום, ישראל פועלת כיום ללא תוכנית לאומית סדורה להשלמת מיגון כלל מוסדות החינוך - והפערים, בעיקר בערים הגדולות ובמחוזות ירושלים וחיפה, נותרים משמעותיים.