עתירות נגד סרטוני התעמולה של השרים נפלו - הסיבה: לא מוצו הליכים

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה על הסף (18.5.26) שורת עתירות שהגיש עו"ד ורו"ח ירון מאירי נגד שישה שרים, בטענה כי עשו שימוש בלשכותיהם לצילום סרטונים בעלי אופי של תעמולת בחירות. סולברג קבע כי העותר לא עמד בחובת "הפנייה המוקדמת" כנדרש, ולכן אין מקום לברר את העתירות לגופן.

העתירות הוגשו נגד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן, שר הכלכלה והתעשיה ניר ברקת, שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל.

לפי העתירות, הסרטונים שצולמו בלשכות השרים כללו תוכן פוליטי ותעמולתי שנעשה תוך שימוש במשאבי ציבור, בניגוד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). מאירי טען כי מדובר בתעמולה אסורה וביקש להוציא צווי מניעה נגד השרים והמפלגות.

הטענה המרכזית שנפלה על הפרוצדורה

בהחלטתו קבע סולברג כי בכל המקרים נשלחה פנייה מוקדמת לשרים, אך ניתנה להם שהות קצרה מדי להגיב לפני הגשת העתירות. לדבריו, מאירי ביקש תגובה בתוך 48 שעות בלבד, ולאחר יום עבודה נוסף כבר פנה לוועדת הבחירות. בחלק מהמקרים העתירות אף הוגשו מיד לאחר סוף השבוע.

סולברג הדגיש כי חובת הפנייה המוקדמת אינה "דקדוקי עניות של פרוצדורה", אלא תנאי מהותי שנועד לאפשר לרשות להגיב, לצמצם מחלוקות ולייתר הליכים משפטיים. הוא ציטט פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שלפיהן יש למצות הליכים "בניסיון כן ואמיתי ללבן את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט".

עוד ציין כי מאחר שבכל שש העתירות חזר אותו דפוס פעולה, הוחלט לדון בהן במאוחד ולדחותן ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

הסרטונים והשרים שנכללו בעתירות

מההחלטה עולה כי נגד השר אלי כהן הוגשה העתירה הרחבה ביותר, שעסקה ב-10 סרטונים שפורסמו לאורך כמעט שנה - ממאי 2025 ועד מאי 2026. נגד אורית סטרוק נטען בנוגע לשני סרטונים מפברואר 2026, נגד ניר ברקת לגבי שלושה סרטונים מסוף 2025 ותחילת 2026, ונגד מאי גולן, אבי דיכטר וגילה גמליאל לגבי סרטונים בודדים נוספים.

ההחלטה של סולברג אינה קובעת כי הסרטונים מותרים או שאינם מהווים תעמולת בחירות, אלא מתמקדת אך ורק בכשל הדיוני של העותר ובהיעדר מיצוי הליכים מספק מול השרים והמשרדים לפני הפנייה לערכאה השיפוטית.