האופוזיציה: אי-אפשר לפצל תפקיד בלי עלות
ח"כ
מיכאל ביטון הקשה על נציגת האוצר ואמר כי עצם חלוקת תפקיד אחד לשני בעלי תפקידים אמורה להגדיל את ההוצאה: "אם לוקחים תפקיד ומחלקים לשניים ולכל אחד יש מטה, אז מגדילים הוצאה. איך ייתכן שאין כל עלות? מה עלות השכר הכוללת של היועמ"ש ושירותי המשרד, ראש המטה ולשכה?".
ח"כ קארין אלהרר ביקשה להבין כיצד התקבלה עמדת האוצר ושאלה את פלג: "מתי ראית את הצ"ח לפני שעלית לזום בישיבת ההצבעה, מתי המנכ"ל ראה את הצ"ח ומתי ישבתם עם משרד המשפטים? איך בדרך כלל נעשית הקמת יחידות חדשות ועם מי מתקיים השיח?".
ח"כ
גלעד קריב טען כי עמדת האוצר נראית כ"סימון וי" ולא כחוות דעת מקצועית מפורטת. לדבריו: "תפקידו להגיש לוועדה את ההערכה המפורטת של העלות התקציבית. שר האוצר ישב פה יממה לפני ההצבעה ודיבר על הכל חוץ מעלות תקציבית". קריב הוסיף כי סעיף 39 לחוק יסודות התקציב מחייב פירוט של מקורות המימון, ולכן לשיטתו "יש פה אי-עמידה בתנאי התקנון ובחוק יסודות התקציב".
קריב דרש לבחון בין היתר את העלות של הקמת זרוע "מגן האינטרס הציבורי" ואת ההשלכות האפשריות של פיצול העבודה במחוזות. לדבריו: "יוצרים זרוע חדשה של מגן האינטרס הציבורי, מערכת חדשה, ואבקש חוות דעת בנוגע לעלות הקמתה. בנוסף - האם הפיצול במחוזות מחייב תוספת תקנים. לאור תשובת האוצר, נבקש לקבל חוות דעת מחודשת מהאוצר ומהממ"מ בהתאם לתקנון".
ח"כ
עופר כסיף הרחיב את הביקורת אל יחסי הכנסת והממשלה וטען: "חולשת הכנסת מול הממשלה באה לידי ביטוי בחולשת הוועדות מול הממשלה, במיוחד בכנסת הזו. ראשי הוועדות, לפחות רובם, נאמנים לממשלה ולא לכנסת".
רוטמן: לא נוצר אפילו תקן נוסף
רוטמן דחה את טענות האופוזיציה וטען כי הנוסח הנוכחי אינו מקים מערכות חדשות באופן שמחייב קביעה כי מדובר בהצעת חוק תקציבית. לדבריו, "כל אחד מהמנגנונים שמופיע בנוסח, הופיע גם בנוסח לקריאה הטרומית". בהמשך הסביר כי בשונה מהצעות אחרות שעלו במהלך הדיונים, הנוסח שאושר אינו יוצר מערכת כפולה: "אם היינו מקבלים את הצעת הסניגוריה היינו מייצרים מערכת כפולה, אבל פה העברנו תפקידי הפרקליט לתובע הכללי, ונעסוק בהוראות המעבר לקריאות 2-3, וייתכן שכאן יהיו משמעויות תקציביות והאוצר כפי שעשה בעבר, יוכל לשנות את הערכתו בהתאם".
לדברי רוטמן, "גם הממונה על האינטרס הציבורי הוא אחד מהמשנים. לא נוצר אפילו תקן נוסף סביב הפיצול כי מי שעמד בראש הפרקליטות הופך להיות התובע הכללי. כל הסמכויות של פרקליט המדינה עוברות למשנה". הוא הוסיף כי ניתן אף לטעון שהחוק יביא לחיסכון: "אני יכול לטעון שמדינת ישראל שילמה הון תועפות על ייצוג חיצוני לממשלה, כך שהצ"ח תפחית באופן דרסטי את הצורך בייצוג כפול ותוזיל את ההוצאה הקיימת במיליוני שקלים. ההערכה של שנינו לגיטימיות, והאוצר לא צריך להכריע בין שתיהן בייחוד לא לקריאה ראשונה".
סגלוביץ' דחה את ההסבר ואמר: "הכנסת מפעילה פה את כוחה בהצ"ח פרטית כדי לקדם חלום רטוב של שר המשפטים. אני לא מקבל את תשובת האוצר למכתבי. אי-אפשר לעבוד ככה". רוטמן השיב: "שר המשפטים התנגד להצ"ח מלכתחילה, אך השתכנע לתמוך". לאחר מכן שב סגלוביץ' ותקף את הליך הבדיקה התקציבית: "לא נתתם שום תשובה בעל פה, למעט לומר שאתם לא יודעים. עם מי ישבתם? התייעצתם? התהליך מטריד אותי מאוד. במכתבי פירטתי את נושא מיקור החוץ, בניית משרדים ועוד".
הייעוץ המשפטי: רצוי היה לתת הערכה מדויקת יותר
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, הסביר כי עצם פתיחת הרביזיה נועדה להשלים את החסר שנוצר בדיון הקודם: "בעקבות הבקשה והתחושה שהדיון התקציבי לא היה ממצה בהכנת הצ"ח לקריאה ראשונה, אני שמח שהיו"ר קיבל המלצתנו לפתוח את הרביזיה ולהשלים את הנושא".
בליי פירט את המסגרת המשפטית של דיון בעלות תקציבית. לדבריו, כאשר הצעת חוק אינה זוכה לתמיכת הממשלה ועלותה עולה על כ-7 מיליון שקל, נדרש רוב של 50 חברי כנסת במליאה. במקרה כזה, הוועדה קובעת את העלות לפי הערכת שר האוצר או מי שהוסמך לכך, ובמקרים מסוימים לפי הערכה אחרת. הוא הבהיר כי נציג שר האוצר צריך להציג את העלות, וכי חברי הכנסת רשאים להציע הערכה אחרת שעל הוועדה להצביע עליה.
לדברי בליי, בדברי ההסבר לקריאה הראשונה כבר קיימת התייחסות לעלות התקציבית, אך ייתכנו שינויים בהמשך: "דברים יכולים להשתנות לקריאות 2-3 כמו שקרה לא פעם. הנציגה מאגף התקציבים לא טענה שאין עלות תקציבית, אלא שלפי מה שעומד בפניה כרגע ההערכה לא מחייבת שתעבור את רף ה-7 מיליון שקל. כל עוד אין הערכה אחרת, אנחנו מחויבים להערכה של משרד האוצר, אך רצוי היה לתת הערכה מדויקת יותר".
רוטמן סיכם כי גם אם בעתיד תוצג עלות גבוהה יותר, אין בכך כדי להפוך את ההצעה להצעת חוק תקציבית, מאחר שהממשלה תומכת בה: "הדיון מאוד חשוב, אבל גם אם הצ"ח הייתה בעלות תקציבית גבוהה יותר, היא לא הייתה הופכת להצ"ח תקציבית שכן הממשלה תומכת בה. נצביע על כך".
החוק יונח במליאה - והקרב עובר לשלב הבא
לאחר דחיית דרישת האופוזיציה לחוות דעת חלופית ואישור ההצעה מחדש, הודיע רוטמן כי החוק יונח על שולחן המליאה עוד היום: "החוק יונח על שולחן המליאה היום. יש לו חובת הנחה ולכן ניתן יהיה להצביע עליו החל מיום רביעי. ככל שהכנסת תמלא ימיה אני מקווה להעבירו בקריאות שנייה ושלישית".
קריב תקף את עצם המשך קידום החוק בתקופה הנוכחית ואמר: "העובדה שאחרי 3.5 שנים של הפיכה משטרית ושנתיים וחצי של מלחמה, הקואליציה ביהירות וזחיחות ממשיכה את ההפיכה מלמדת שלא הבנתם שום דבר ממה שקרה בחברה הישראלית, וגס לבכם באסונות שעברו עליה". לדבריו, אם החוק יעבור, "זה יהיה החוק הראשון שיבוטל בידי קואליציית השינוי". קריב הוסיף כי מדובר ב"חקיקה שמשאירה את אזרחי ישראל חשופים לכוח שלטוני בלתי מוגבל ולשחיתות שלטונית".
האישור המחודש בוועדה אינו סוף הדרך, אך הוא מסיר את המכשול הדיוני שנוצר סביב שאלת העלות התקציבית ומעביר את המאבק אל מליאת הכנסת. תומכי החוק מציגים אותו כמהלך ארגוני ומשטרי שנועד להפריד סמכויות ולהשיב אחריות לממשלה; מתנגדיו רואים בו שינוי עמוק במעמד הייעוץ המשפטי וביחסי הכוח בין הממשלה, הכנסת ושומרי הסף. כעת תיבחן השאלה אם הקואליציה תצליח להשלים את הקריאה הראשונה כבר השבוע, ואם ההצעה תמשיך להתקדם גם לקריאות השנייה והשלישית.