הצפרדע שנחשבה נכחדת חוזרת בהמוניה לחולה

המין שהוכרז נכחד והפתיע את החוקרים

העגולשון שחור הגחון נחשב במשך שנים לאחד הסמלים הבולטים של הנזק שנגרם בעקבות ייבוש אגם החולה והרס בתי הגידול הלחים באזור. לאחר שלא נצפה במשך עשרות שנים, הכריז עליו בשנת 1996 האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע כמין שנכחד מן העולם. ההערכה הייתה כי ייבוש החולה, שינוי תנאי המים והיעלמות אזורי המחיה הטבעיים שלו הביאו לכך שלא שרד אף פרט.

אלא שבשנת 2011 השתנתה התמונה לחלוטין. יורם מלכה, פקח ותיק בשמורת הטבע החולה, מצא בשמורה פרט חי של העגולשון ועורר התרגשות גדולה בקרב אנשי שמירת הטבע וחוקרי דו-חיים בארץ ובעולם. הגילוי הוכיח כי המין לא נכחד לחלוטין, אלא הצליח לשרוד במשך שנים באזור מצומצם ובתנאים שלא היו מוכרים לחוקרים.

שמו של העגולשון נגזר משני מאפיינים בולטים: לשונו הקצרה והעגולה, שאינה נשלפת מן הפה כמו אצל מיני צפרדעים רבים אחרים, וגחונו הכהה. בעקבות גילויו מחדש הוחלט להקים שני גרעיני רבייה - אחד בשמורת הטבע החולה והשני בגן החיות התנ"כי בירושלים - במטרה ללמוד את תנאי המחיה שלו, להגדיל את מספר הפרטים ולהחזירם בהדרגה לטבע. יורם מלכה: "באתר הסמוך לשמורה חיים כיום כ-250 עד 300 פרטים של עגולשון בטבע. אנו מקווים שהצפרדעים ששוחררו יצטרפו לאוכלוסייה ובשנים הקרובות נוכל לראות עוד ועוד פרטים".

למדו מה הצפרדע אוכלת ואיך היא מתרבה

כאשר הגיעו העגולשונים הראשונים לגן החיות התנ"כי לפני כשלוש שנים, רב היה הנסתר על הגלוי. הצוותים לא ידעו בוודאות מהי הטמפרטורה המתאימה ביותר לגידולם, איזו צמחייה דרושה להם, מה גודל החרקים שהם מעדיפים לאכול, כיצד נראות הביצים שלהם ואפילו איך אפשר להבדיל בין זכר לנקבה. כדי להתמודד עם חוסר הידע הוקמה בגן מעין מעבדת גידול, שבה נבדקו באופן שיטתי תנאי המחיה וההתנהגות של המין.

במהלך העבודה היומיומית תיעדו אנשי הצוות את הרגלי האכילה, הרבייה וההסתתרות של העגולשונים, והתאמו עבורם את תנאי המים, הצמחייה והמזון. התהליך כלל גם לא מעט ניסוי וטעייה, אך בהדרגה הצטבר ידע שאפשר ליצור גרעין רבייה יציב. התוצאה הייתה מרשימה: בגן החיות הצליחו להעמיד יותר מ-500 פרטים, כולם ילידי ירושלים, וכעת חלק מהם עשו את הדרך צפונה בחזרה אל אזור החולה.

לדברי אנשי גן החיות, לשחרור הנוכחי יש משמעות מיוחדת משום שלראשונה לא נלקחו פרטים מן הטבע לצורכי רבייה, אלא הוחזרו אליו פרטים שנולדו וגדלו במסגרת מבוקרת. בכך הפך המיזם ממאמץ של הצלה ולימוד לתוכנית ממשית של השבת המין לטבע והקמת אוכלוסייה חדשה. אריאל קדם, רכז שמירת הטבע בגן החיות התנ"כי: "היה אתגר גדול ועונג צרוף לראות כיצד גילינו עוד ועוד רבדים בהתנהגות הצפרדעים, עד לתוצאה המוצלחת של הקמת גרעין רבייה מתפקד. השנה, בפעם הראשונה, איננו לוקחים צפרדעים מהטבע אלא מחזירים לטבע ולמקום חדש, בתקווה לביסוס קבוצה מקומית חדשה".

הסיכוי לראות אותן נמוך מאוד

רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור להגיע לשמורת הטבע החולה וליהנות ממראות החי והצומח, אך מבהירה כי הסיכוי לפגוש את העגולשון שחור הגחון במהלך הביקור נמוך מאוד. הצפרדעים פעילות בעיקר בשעות הלילה, מסתתרות בין הצמחים ובאזורים בוציים ונמנעות בדרך כלל מחשיפה בשעות היום, שבהן השמורה פתוחה לציבור. למרות זאת, אחת לכמה שנים מתקבלים דיווחים ממבקרים שהצליחו להבחין באחד הפרטים. ברשות מקווים כי ככל שהאוכלוסייה תגדל ותתבסס, יגדל גם הסיכוי למפגשים נדירים כאלה - אף שהעגולשון צפוי להמשיך לשמור על אופיו החמקמק.

עידו שקד, מנהל שמורת הטבע החולה: "העגולשונים פעילים בעיקר בלילה ואוהבים להתחבא, ולכן קשה מאוד למצוא אותם, בייחוד בשעות היום. עם זאת, אחת לכמה שנים מבקרים מדווחים לנו שהצליחו להבחין בפרט. אולי אתם תהיו בני המזל הבאים שיצליחו לראות את הצפרדע החמקמקה".