החזית נגד רע"ם מתרחבת: ארבע בקשות פסילה הוגשו לוועדת הבחירות

הלחץ המשפטי על רע"ם מתרחב לקראת הבחירות לכנסת ה-26: ארבע בקשות נפרדות הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה למנוע מן הרשימה להתמודד. המבקשים הם נעם לישראל, עוצמה יהודית, הליכוד ופורום "בוחרים בחיים - פורום המשפחות השכולות". אף שיש חפיפה מסוימת בין הטענות, כל בקשה מנסה לבסס את הפסילה בדרך אחרת.

הבקשה הראשונה הוגשה כבר ב-26.8.26 בידי נעם לישראל, בעקבות התבטאותו של יו"ר רע"ם מנסור עבאס בערבית. לאחר מכן הגישה עוצמה יהודית בקשה רחבת היקף משלה. הליכוד הצטרף השבוע למהלך, וכעת נוספה בקשת "בוחרים בחיים", המבקשת להעמיד במרכז הדיון לא רק התבטאויות וקשרים פוליטיים אלא גם ממצאים של רשויות המדינה על פעילות עמותות המזוהות, לטענת המבקשים, עם רע"ם והתנועה האיסלאמית.

נעם - עבאס וההכרה במדינה היהודית

בקשת נעם לישראל מתמקדת בדברים שפרסם עבאס בערבית באוגוסט. לפי הדברים שיוחסו לו, המפלגות הערביות "נאלצו לקבל" את העובדה שישראל היא מדינה יהודית כדי שלא להיפסל מהשתתפות בבחירות.

נעם טוענת כי הדברים חושפים פער בין המסר שמציג עבאס בעברית, הכולל הכרה במציאות המדינית הישראלית, לבין עמדתו האמיתית ביחס להגדרת המדינה כיהודית. מכאן מבקשת המפלגה לבסס את העילה הקבועה בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת - שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבקשה הופנתה גם נגד עבאס אישית.

עוצמה יהודית - 127 עמודים נגד רע"ם

עוצמה יהודית והשר איתמר בן-גביר הגישו ב-9.9.26 בקשה נפרדת, המשתרעת על פני 127 עמודים. היא נשענת על שתי עילות עיקריות - שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ותמיכה במאבק מזוין נגדה.

לעומת הבקשה הממוקדת של נעם, עוצמה יהודית מבקשת להציג מסכת רחבה יותר של התבטאויות, קשרים ופעילות של רע"ם ואנשיה. לטענת המבקשים, אין לבחון בנפרד כל אמירה או קשר אלא את התמונה המצטברת, שלשיטתם מלמדת כי רע"ם לא חצתה באופן אמיתי את הקווים האידיאולוגיים שהפרידו בעבר בין התנועה האיסלאמית לבין המערכת הפוליטית הישראלית.

הליכוד - התנועה האיסלאמית ו"סיוע 48"

גם הליכוד מבקש לפסול את רע"ם בשל שלילת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור. בבקשה שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ושושנה רוזנברג מוקדש מקום נרחב למערכת היחסים בין רע"ם לבין הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית ולפעילות גופים המזוהים עמו.

אחד הנדבכים המרכזיים הוא שוב דברי עבאס בדבר קבלת יהדות המדינה מתוך אילוץ פוליטי ומשפטי. הליכוד מבקש ללמוד מהם כי ההכרה בישראל כמדינה יהודית אינה עמדה עקרונית של רע"ם אלא תנאי מעשי שהרשימה אימצה כדי להמשיך להשתתף בבחירות.

הבקשה מרחיבה את היריעה אל שורשיה של התנועה האיסלאמית, התפתחות הפלג הדרומי והקמת רע"ם כזרועו הפוליטית. מוקד נוסף הוא עמותת "סיוע 48", שלטענת הליכוד קשורה לרע"ם ולתנועה האיסלאמית ופעלה מול גורמים פלשתינים באופן שיש לבחון במסגרת עילת התמיכה במאבק מזוין.

"בוחרים בחיים" - הטענה לראיות רשמיות חדשות

הבקשה החדשה והחריגה ביותר מבחינת סוג הראיות הוגשה בידי פורום "בוחרים בחיים - פורום המשפחות השכולות", באמצעות עו"ד יצחק בם. בניגוד לשלוש הבקשות האחרות, היא נשענת על עילות של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור והסתה לגזענות - ולא על שלילת אופיה היהודי של המדינה.

הפורום כבר ניסה לפסול את רע"ם לפני הבחירות לכנסת ה-25, אך בקשתו נדחתה בספטמבר 2022. הפעם הוא טוען כי התמונה השתנתה משום שמאז הצטברו ממצאים של רשמת העמותות, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, פרקליטות המדינה, שר הביטחון ובתי המשפט. לדבריו, אלה מאפשרים לראשונה לעבור מהתבטאויות ומפרסומים לטענה בדבר תמיכה חומרית ממשית.

הטיעון בנוי כשרשרת של שלוש חוליות. הראשונה היא שרע"ם והפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית הם מערכת אחת. המבקשים מסתמכים בין היתר על הצהרה שהגישה רע"ם עצמה בהליך הקודם, ולפיה הרשימה מייצגת את התנועה האיסלאמית בכנסת מאז היווסדה.

החוליה השנייה מבקשת לקשור את המפלגה והתנועה לשלוש עמותות - "סיוע 48", אלאקסא ו"המעשים ההומניטריים". לטענת הפורום קיימת ביניהן חפיפה משמעותית: 15 בעלי תפקידים ופעילים מרכזיים בעמותות היו מועמדי רע"ם, שניים מהם מופיעים גם ברשימה הנוכחית, המשא-ומתן הקואליציוני של רע"ם התנהל במשרדי סיוע 48 ודפי המפלגה שימשו לפרסום עשרות קריאות לגיוס תרומות לעמותות.

החוליה השלישית היא הטענה כי העמותות העבירו כספים לגופים שהוגדרו בידי רשויות המדינה כארגוני טרור, ארגונים המשתייכים לחמאס או התאחדויות בלתי מותרות. לפי הבקשה, סיוע 48 עצמה לא חלקה על חלק מהעברות הכספים, והמחלוקת היא על משמעותן והסבריה להן.

עשרות מיליונים מחוץ לישראל

סיוע 48 עומדת בלב החומר החדש. לפי דוח הפיקוח שמצטט הפורום, מחזור פעילותה הגיע לכ-81 מיליון שקלים בשנת 2022 ולכ-54 מיליון שקלים ב-2023. לעמותה היו, לפי המסמך, שבעה סניפים ביהודה ושומרון ושבעה סניפים או נכסים ברצועת עזה, ורשמת העמותות קבעה כי עיקר פעילותה נעשה מחוץ לישראל וכי מרבית כספיה הועברו מחוץ למדינה. לפי נתונים שהוצגו בבית המשפט, בשנת 2023 הועברו לשטחי הרשות הפלשתינית 40-50 מיליון שקלים.

הבקשה מציינת כי אחת ממטרותיה הרשומות של העמותה הייתה סיוע לאסירים ולמשפחותיהם. שלושה ימים לאחר טבח 7 באוקטובר החליטה העמותה, לטענתה, להסיר מן המטרות את הסיוע לאסירים ואת הפעילות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, אולם לפי דוח הפיקוח השינוי לא הוגש לרשמת ולא אושר כחוק.

המחקר שצורף לבקשה משתרע על יותר מאלף עמודים ומבקש לתעד בהרחבה את הקשרים בין רע"ם, התנועה האיסלאמית והעמותות. בין היתר נטען בו כי למרות הודעת רע"ם השנה על ביטול כפיפותה לתנועה האיסלאמית, ראשי התנועה המשיכו להשתתף בכינוסי הבחירות שלה, ובהם ראש הפלג הדרומי ספוות פריג'.

גם הר-הבית נכנס לבקשת הפסילה

"בוחרים בחיים" מוסיף עילה שאינה עומדת במרכז הבקשות האחרות - הסתה לגזענות. הפורום מפנה לפרסומים רשמיים של רע"ם שבהם תואר הר-הבית כזכות בלעדית של המוסלמים ולדרישות למנוע תפילות וטקסים יהודיים במקום.

המבקשים טוענים כי מדובר בקו פוליטי מתמשך ולא בהתבטאות מקרית, וכי ניסיון למנוע מיהודים גישה ופולחן במקום בשל השתייכותם הלאומית והדתית עולה לכדי שלילת זכויות על בסיס לאומי-אתני.

ארבע בקשות - ומשוכה משפטית אחת

הצטברות ארבע בקשות הפסילה יוצרת נגד רע"ם חזית רחבה, אך אינה משנה את הרף המשפטי המחמיר. בית המשפט העליון קבע לאורך השנים כי פסילת רשימה מחייבת תשתית ברורה, חד-משמעית ומשכנעת וכי עילת הפסילה צריכה לשקף מטרה או פעילות דומיננטית ולא אמירה שולית או קשר עקיף.

ההבדל המרכזי בין הבקשות הוא אפוא לא רק מי הגיש אותן, אלא מה הן מבקשות להוכיח. נעם מתמקדת בהצהרות עבאס על המדינה היהודית; עוצמה יהודית מציגה מסכת רחבה של קשרים והתבטאויות; הליכוד מחבר בין אותן התבטאויות לבין התנועה האיסלאמית ועמותותיה; ו"בוחרים בחיים" מבקש ללכת צעד נוסף ולטעון כי קיימת כבר תשתית רשמית להעברות כספים לגופים הקשורים לחמאס.

ועדת הבחירות תצטרך כעת לבחון כל בקשה לגופה, אך בסופו של דבר תעמוד במרכז אותה שאלה: האם החומרים הרבים שהצטברו נגד רע"ם חוצים הפעם את הקו שבין ביקורת פוליטית וטענות קשות - לבין אחת מעילות הפסילה החוקתיות המאפשרות למנוע מרשימה להתמודד לכנסת.