ראש אכ"א, אלוף בר-כליפא, הציג את התהליך בכנס מפקדים [צילום: דובר צה''ל]
צה"ל מתניע את הליך הענקת הצל"שים על 7 באוקטובר |
שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס, נפתח תהליך בחינת מעשי הגבורה בקרבות הראשונים ● במלחמות קודמות הוענקו עיטורים לאחר סיום הקרבות ● המהלך עשוי לסמן מעבר לסיכום המלחמה ולהנצחתה, אך אינו מעיד בהכרח על סיומה |
צה"ל פתח היום (רביעי, 14.10.26) בתהליך רשמי לבחינת הענקת צל"שים ועיטורים לחיילים ולמפקדים על מעשי גבורה בקרבות 7 באוקטובר 2023 ובתקופה שעד תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. המהלך, שיוצא לדרך כשלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, מזכיר תהליכים דומים שנערכו בצה"ל בעקבות מלחמות קודמות, שבהן בחינת מעשי הגבורה והענקת העיטורים התבצעו בעיקר לאחר סיום הקרבות. בכך אפשר לראות צעד נוסף במעבר מעיסוק בלחימה עצמה לעיסוק בסיכומה ובהנצחת מורשתה, אף שאין בו הכרזה רשמית על סיום המלחמה.
ההליך נפתח בכנס מפקדים בראשות ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר-כליפא, ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, אלופה אורלי מרקמן, ובהשתתפות מפקדי החטיבות והגזרות בצה"ל. בכנס הוצג למפקדים המתווה שאישר הרמטכ"ל לבחינת מעשי הגבורה הבולטים במהלך הקרבות.
מפקדי החטיבות יגישו המלצות, הרמטכ"ל יכריע
על-פי המתווה שאושר, בשלב הראשון יגישו מפקדי החטיבות את המלצותיהם להענקת צל"שים ועיטורים לאישור מפקדי האוגדות. ההמלצות יועברו בהמשך לאישור האלופים הרלוונטיים, ומשם לוועדות זירתיות. בראש הוועדה הזירתית בפיקוד הדרום יעמוד קצין בדרגת אלוף.
המלצות שיאושרו בוועדות הזירתיות יועברו לוועדה מטכ"לית, שתבחן את המועמדים לצל"ש הרמטכ"ל ולעיטורים. המלצותיה יועברו להכרעת הרמטכ"ל, והמלצות להענקת עיטור הגבורה יובאו גם לאישור שר הביטחון.
הרכב הוועדות טרם אושר סופית. על-פי הנחיית הרמטכ"ל, הן יכללו קצינים בשירות קבע ובמילואים ממגוון אגפים וזרועות בצה"ל.
התהליך יעסוק גם בגבורתם של אזרחים שפעלו במהלך הקרבות. מקרים מתאימים של מעשי גבורה אזרחיים יוצאי דופן יועברו לבחינת הוועדה המייעצת לנשיא המדינה, במסגרת המנגנון הקיים להענקת "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית". מנגנון זה כבר שימש לבחינת מקרים ולהענקת אותות במהלך המלחמה.
במלחמות קודמות הוענקו הצל"שים לאחר סיום הקרבות
בחינת התהליכים שנערכו בעקבות מלחמות קודמות מלמדת כי הענקת הצל"שים והעיטורים נעשתה בדרך כלל לאחר שהקרבות הסתיימו.
במלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה באוקטובר 1973, החלה ועדת העיטורים והצל"שים את עבודתה באוגוסט 1974, והטקס הראשון להענקת העיטורים התקיים במאי 1975. עבודת הוועדה נמשכה כמה שנים נוספות. כך עולה ממחקר של המחלקה להיסטוריה בצה"ל.
גם בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שהסתיימה באוגוסט 2006, הוענקו העיטורים והצל"שים לאחר המלחמה. הטקס המרכזי בראשות הרמטכ"ל גבי אשכנזי נערך בספטמבר 2007, יותר משנה לאחר סיום הקרבות.
במבצע צוק איתן, שהסתיים באוגוסט 2014, אישר הרמטכ"ל בני גנץ את רשימת מקבלי העיטורים והצל"שים בינואר 2015, וטקס הענקתם נערך בפברואר אותה שנה.
עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט שלפיו אפילו בחינת ההמלצות מתחילה רק לאחר המלחמה. במלחמת סיני בשנת 1956 החלו יחידות צה"ל לרכז המלצות לצל"שים עוד במהלך הקרבות, אולם הרמטכ"ל משה דיין החליט שלא לאשרן במהלך המלחמה. הצל"שים הוענקו לבסוף באפריל 1957.
התקדימים הללו מעניקים משמעות נוספת להחלטה לפתוח כעת בהליך הרשמי להענקת צל"שים על קרבות 7 באוקטובר. בדומה לתהליכים שנערכו לאחר מלחמות קודמות, צה"ל מתחיל לעסוק באופן ממוסד בהוקרת גיבורי הקרבות ובהנצחת מורשת הלחימה. עם זאת, ההחלטה מתייחסת בשלב זה לתקופה מוגדרת בלבד, מתחילת מתקפת חמאס ועד תחילת התמרון ברצועת עזה, ואין להסיק ממנה שהמערכה כולה הסתיימה.
ההליך נפתח בכנס מפקדים בראשות ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר-כליפא, ונשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, אלופה אורלי מרקמן, ובהשתתפות מפקדי החטיבות והגזרות בצה"ל. בכנס הוצג למפקדים המתווה שאישר הרמטכ"ל לבחינת מעשי הגבורה הבולטים במהלך הקרבות.
מפקדי החטיבות יגישו המלצות, הרמטכ"ל יכריע
על-פי המתווה שאושר, בשלב הראשון יגישו מפקדי החטיבות את המלצותיהם להענקת צל"שים ועיטורים לאישור מפקדי האוגדות. ההמלצות יועברו בהמשך לאישור האלופים הרלוונטיים, ומשם לוועדות זירתיות. בראש הוועדה הזירתית בפיקוד הדרום יעמוד קצין בדרגת אלוף.
המלצות שיאושרו בוועדות הזירתיות יועברו לוועדה מטכ"לית, שתבחן את המועמדים לצל"ש הרמטכ"ל ולעיטורים. המלצותיה יועברו להכרעת הרמטכ"ל, והמלצות להענקת עיטור הגבורה יובאו גם לאישור שר הביטחון.
הרכב הוועדות טרם אושר סופית. על-פי הנחיית הרמטכ"ל, הן יכללו קצינים בשירות קבע ובמילואים ממגוון אגפים וזרועות בצה"ל.
התהליך יעסוק גם בגבורתם של אזרחים שפעלו במהלך הקרבות. מקרים מתאימים של מעשי גבורה אזרחיים יוצאי דופן יועברו לבחינת הוועדה המייעצת לנשיא המדינה, במסגרת המנגנון הקיים להענקת "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית". מנגנון זה כבר שימש לבחינת מקרים ולהענקת אותות במהלך המלחמה.
במלחמות קודמות הוענקו הצל"שים לאחר סיום הקרבות
בחינת התהליכים שנערכו בעקבות מלחמות קודמות מלמדת כי הענקת הצל"שים והעיטורים נעשתה בדרך כלל לאחר שהקרבות הסתיימו.
במלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה באוקטובר 1973, החלה ועדת העיטורים והצל"שים את עבודתה באוגוסט 1974, והטקס הראשון להענקת העיטורים התקיים במאי 1975. עבודת הוועדה נמשכה כמה שנים נוספות. כך עולה ממחקר של המחלקה להיסטוריה בצה"ל.
גם בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שהסתיימה באוגוסט 2006, הוענקו העיטורים והצל"שים לאחר המלחמה. הטקס המרכזי בראשות הרמטכ"ל גבי אשכנזי נערך בספטמבר 2007, יותר משנה לאחר סיום הקרבות.
במבצע צוק איתן, שהסתיים באוגוסט 2014, אישר הרמטכ"ל בני גנץ את רשימת מקבלי העיטורים והצל"שים בינואר 2015, וטקס הענקתם נערך בפברואר אותה שנה.
עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט שלפיו אפילו בחינת ההמלצות מתחילה רק לאחר המלחמה. במלחמת סיני בשנת 1956 החלו יחידות צה"ל לרכז המלצות לצל"שים עוד במהלך הקרבות, אולם הרמטכ"ל משה דיין החליט שלא לאשרן במהלך המלחמה. הצל"שים הוענקו לבסוף באפריל 1957.
התקדימים הללו מעניקים משמעות נוספת להחלטה לפתוח כעת בהליך הרשמי להענקת צל"שים על קרבות 7 באוקטובר. בדומה לתהליכים שנערכו לאחר מלחמות קודמות, צה"ל מתחיל לעסוק באופן ממוסד בהוקרת גיבורי הקרבות ובהנצחת מורשת הלחימה. עם זאת, ההחלטה מתייחסת בשלב זה לתקופה מוגדרת בלבד, מתחילת מתקפת חמאס ועד תחילת התמרון ברצועת עזה, ואין להסיק ממנה שהמערכה כולה הסתיימה.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| צה"ל מתניע את הליך הענקת הצל"שים על 7 באוקטובר |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

