בשנים שלפני אבחון אלצהיימר בגיל צעיר מופיעות ברשומות הרפואיות יותר אבחנות של דיכאון, סחרחורות, כאבי ראש ובעיות רפואיות נוספות. כך עולה ממחקר מפינלנד, שבחן את ההיסטוריה הרפואית של מאות חולים והשווה אותה לזו של אנשים בני אותו גיל ומין.
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת אולו ומאוניברסיטת מזרח פינלנד. המאמר פורסם (ה', 8.10.26) בכתב העת Alzheimer's & Dementia. החוקרים מדגישים כי דפוס התחלואה עשוי לסייע בזיהוי מוקדם יותר, אך אינו מוכיח שהבעיות שנמצאו גורמות למחלה או מעידות עליה אצל אדם מסוים.
הבדלים בחמש השנים שלפני האבחון
המחקר כלל 407 אנשים שאובחנו עם אלצהיימר בגיל 65 ומטה בשני בתי חולים אוניברסיטאיים בפינלנד בשנים 2010-2021, וקבוצת השוואה של 4,035 אנשים. החוקרים בחנו אבחנות ומפגשים עם שירותי הבריאות שתועדו במאגרים ארציים במהלך 15 השנים שקדמו לאבחון.
ההבדלים הבולטים ביותר נמצאו בתקופה של שנה עד חמש שנים לפני האבחון. סחרחורות תועדו אצל 5.9% מהחולים לעומת 2.1% בקבוצת ההשוואה; דיכאון אצל 5.7% לעומת 2.3%; וכאבי ראש אצל 4.9% לעומת 1.6%. שלושת ההבדלים היו מובהקים גם לאחר תיקון סטטיסטי שנועד להתמודד עם ריבוי ההשוואות.
גם פגיעות מוח, הפרעות בבלוטת התריס, אפילפסיה ואירועים מוחיים תועדו בשכיחות גבוהה יותר אצל מי שאובחנו בהמשך עם אלצהיימר. מדובר באבחנות שנרשמו במערכת הבריאות, ולא בסקר שמדד את שכיחות התסמינים בקרב כלל המשתתפים.
הפרעות שמיעה הופיעו מוקדם יותר
בתקופה של שש עד עשר שנים לפני האבחון נמצא הבדל מובהק רק בקבוצת מחלות האוזניים, האף והגרון: 4.7% מהחולים לעומת 2.1% בקבוצת ההשוואה. הקבוצה כללה במחקר טנטון וירידה עצבית-תחושתית בשמיעה בשתי האוזניים.
לעומת זאת, בתקופה של 11 עד 15 שנים לפני האבחון לא נמצאו הבדלים מובהקים בתחלואה שנבדקה. גם יתר לחץ דם והפרעות בשומני הדם לא היו שכיחים יותר בקבוצת החולים. אין להסיק מכך שגורמי סיכון אלה חסרי חשיבות, אלא שלא נמצא הבדל בשכיחות האבחנות שלהם במחקר הנוכחי.
|
|
|
|
|
|
|
יותר מפגשים עם מערכת הבריאות
בשנה שלפני האבחון נרשמו אצל החולים בממוצע 3.3 מפגשים עם שירותי הבריאות שנכללו במאגר, לעומת 1.9 בקבוצת ההשוואה. בשנת האבחון עצמה עלה המספר ל-6.3 לעומת 2.0. הנתונים אינם מייצגים את כלל הביקורים אצל רופא המשפחה.
העלייה עשויה לשקף תסמינים מוקדמים, את תהליך הבירור או קושי להגיע לאבחנה. החוקרים מציינים שגם הבדלים בפנייה לטיפול ובאופן תיעוד האבחנות עשויים להסביר חלק מהממצאים.
חשיבות גם בגיל העבודה
המחקר מפנה תשומת לב לאנשים המתמודדים עם מחלה ניוונית של המוח בגיל העבודה, שבו אלצהיימר אינו תמיד החשד הראשון. תוצאותיו עשויות לעניין רופאים ומשפחות בישראל, אך טרם הוכח שהדפוס שנמצא מאפשר להקדים אבחון בפועל.
החידוש הוא בבחינה משולבת של התחלואה ושל השימוש בשירותי הבריאות לאורך שנים לפני אבחון אלצהיימר בגיל צעיר. המחקר אינו מציע בדיקת סקר חדשה או רשימת תסמינים שמאפשרת אבחון עצמי.
תסמינים שכיחים אינם אבחנה
סחרחורת, דיכאון, כאב ראש או הפרעת שמיעה אינם מעידים כשלעצמם על אלצהיימר. המחקר גם אינו מאפשר לחשב מה הסיכון של אדם הסובל מאחד מהם לפתח את המחלה.
זהו מחקר המבוסס על נתוני עבר. ייתכן שחלק מהאבחנות משקפות ביטוי מוקדם של המחלה, ייתכן שהן קשורות לגורמי סיכון משותפים, וייתכנו הסברים אחרים. נוסף על כך, לא הוכח שהממצאים ניתנים להכללה לאוכלוסייה הישראלית.
|
|
שם המאמר: Comorbidities and health-care use prior to early-onset Alzheimer's disease: A population-based case-control study. המחברת הראשונה היא לאורה לפנן, והמחברת האחראית היא יוהנה קרוגר. המאמר פורסם ב-8 באוקטובר 2026 בכתב העת Alzheimer's & Dementia, כרך 22, גיליון 10. מזהה DOI: 10.1002/alz.71831.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
18/10/2026
|
|
|
עודכן: |
18/10/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
יש להזהר מתהליך עמוק של כרסום מוסדי ומטישטוש אידאולוגי ומערכת משפט משתקת
