ברוב של שניים מול אחד: בג"ץ אסר ספירת מצביעים דיגיטלית והעברת הנתונים למפלגות

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע (ה', 22.10.26) ברוב של שני שופטים מול אחד, כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים למנות באמצעים דיגיטליים את מספר הבוחרים שהצביעו בקלפי מסוימת ולהעביר את הנתונים בזמן אמת למפלגותיהם. בכך בוטל ההיתר שהעניקה ועדת הבחירות המרכזית בעקבות פניית הליכוד.

ההכרעה התקבלה בבג"ץ 45499-10-26, בעתירה שהגישה עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית. השופטים חאלד כבוב ורות רונן תמכו בקבלת העתירה, בעוד השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט. בית המשפט הפך חלק מהצו על תנאי לצו מוחלט, והודיע כי נימוקי פסק הדין יינתנו בהמשך.

בפסק הדין נקבע במפורש כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים לא יהיו רשאים למנות במהלך יום הבחירות באמצעים דיגיטליים את מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי מסוימת ולהעביר מידע זה בזמן אמת למפלגה או לרשימה שמטעמה הם מכהנים. הנוסח מתייחס לשילוב של ספירה דיגיטלית והעברת מידע בזמן אמת, ואינו קובע איסור גורף על כל ספירה של מצביעים.

ההיתר ניתן בעקבות פניית הליכוד

במוקד העתירה עמד מכתב הבהרה ששלח (ד', 14.10.26) ממלא-מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, בתשובה לפניית עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר ועדת הבחירות מטעם הליכוד. במכתב קיבל ליבנה את עמדת הליכוד, שלפיה ניתן לספור את מספר הבוחרים שהצביעו בקלפי ולהעביר נתונים מספריים בלבד, ובלבד שלא ייאסף מידע אישי על הבוחרים.

ההבהרה ביקשה להבחין בין דיווח על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע, שנאסר בפסיקת בג"ץ הקודמת, לבין ספירה מצטברת של מספר המצביעים. ליבנה אף הודיע כי הנחיות ועדת הבחירות וחומרי ההדרכה לחברי ועדות הקלפי יעודכנו בהתאם.

אלא שעמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק, עתרה נגד ההיתר. העותרת טענה כי גם העברת נתונים מספריים מתוך הקלפיות למטות המפלגות אינה מתיישבת עם מעמדם הציבורי של חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ועם ההסדר החוקי החל עליהם.

המחלוקת בדיון בבית המשפט

בדיון שהתקיים אתמול הקשו השופטים כבוב ורונן על עמדת המדינה והליכוד. כבוב עמד על ההבדל בין פרסום נתוני הצבעה בידי ועדת הבחירות המרכזית לבין האפשרות שנציגי מפלגות יעבירו דיווחים רבים מתוך הקלפיות לאורך יום הבחירות.

רונן תהתה מדוע יש צורך בהעברת הנתונים דווקא למפלגות, כאשר המידע עשוי לשמש גם לצורכי פיקוח על תקינות הבחירות. מנגד, המדינה והליכוד טענו כי המידע המספרי אינו פוגע בפרטיות הבוחרים וכי הוא עשוי לסייע בפיקוח על ההצבעה ובהמרצת מצביעים להגיע לקלפיות.

המחלוקת התעוררה בעקבות פסק הדין שניתן ב-17 בספטמבר בעניין השימוש ביישומוני בחירות, ובהם "אלקטור". באותה הכרעה נאסר על חברי ועדות קלפי ומשקיפים להעביר למפלגות מידע אישי על בוחרים שהגיעו להצביע. ההבהרה שנפסלה כעת נועדה לאפשר דיווח מספרי שאינו מזהה את המצביעים.

השלכות ההכרעה על יום הבחירות

פסק הדין הנוכחי מגביל את יכולתן של המפלגות להסתייע בחברי ועדות הקלפי ובמשקיפים מטעמן לצורך קבלת נתוני הצבעה בזמן אמת באמצעות מערכות דיגיטליות. בכך נחסם מסלול שנועד לאפשר למטות הבחירות לעקוב אחר היקף ההצבעה בקלפיות השונות ולהפעיל את מערכי המרצת הבוחרים בהתאם.

עם זאת, יש להבחין בין האיסור שנקבע בפסק הדין לבין פעולות אחרות שמפלגות רשאיות לבצע במהלך יום הבחירות. ההכרעה אינה עוסקת בעצם האפשרות לעודד אזרחים להצביע, והיא אינה אוסרת על שימוש בנתוני הצבעה רשמיים שוועדת הבחירות מפרסמת לציבור.

מאחר שנימוקי פסק הדין טרם ניתנו, לא ניתן בשלב זה לקבוע מה הייתה מלוא התשתית המשפטית שהובילה את כבוב ורונן לקבל את העתירה, או מה היו נימוקיו של מינץ להתנגדות. ההכרעה האופרטיבית, לעומת זאת, כבר ניתנה ומחייבת את הגורמים הנוגעים בדבר.