הדיינים פרסמו בהחלטותיהם ויתורים כספיים מתוך מו"מ חסוי
הדיינים חשפו הצעות פשרה חסויות - התלונה נמצאה מוצדקת |
נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל תלונה נגד הרכב בבית דין רבני שחשף בהחלטותיו פרטים ממשא-ומתן חסוי בין בני זוג ● הנציב קבע כי החשיפה הפעילה לחץ בלתי ראוי ופגעה במראית פני הצדק ● ביקורת נמתחה גם על עיכוב של כשנה וחצי בטיפול בטענות לניכור הורי |
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מצא מוצדקת (א', 25.10.26) תלונה נגד דיינים בבית דין רבני בפתח תקוה, שחשפו בהחלטות שיפוטיות פרטים מתוך משא-ומתן חסוי שניהלו בני זוג במסגרת סכסוך משפחתי. הנציב קבע כי חשיפת הצעות הפשרה, הוויתורים והפערים הכספיים לאחר שהמשא-ומתן נכשל הייתה ליקוי מהותי, שפגע בציפיית הצדדים לחיסיון והפעיל לחץ בלתי ראוי על מי שלא קיבל את הפשרה.
באותה החלטה מתח קולה ביקורת גם על התמשכות ההליכים בטענות לניכור הורי, לאחר שחלפה כשנה וחצי מפנייתו הראשונה של האב ועד לקיום דיון ממשי בנושא. לדבריו, כאשר קיים חשש לנתק בין הורה לילדיו, הזמן הוא גורם קריטי, וההליך מחייב טיפול דחוף. עם זאת, חלק זה של התלונה מוצה בהערה, בהתחשב גם בהתנהלות המתלונן ובנסיבות נוספות.
שנה וחצי עד לדיון ממשי
התלונה הוגשה בידי אב שניהל בבית הדין הרבני הליכים הנוגעים לחלוקת רכוש ולקביעת זמני שהות עם ילדיו הקטינים. האב טען כי בית הדין לא טיפל כראוי בטענותיו לניכור הורי, נמנע במשך תקופה ממושכת מקיום דיון בנושא ולא פעל לאכיפת ההחלטות שנתן. לדבריו, התנהלות זו גרמה לנתק ממושך בינו לבין ילדיו.
דייני ההרכב השיבו כי נתנו בתיק עשרות רבות של החלטות, המעידות לדבריהם על טיפול אינטנסיבי. הם ייחסו את העיכובים למורכבות הסכסוך ולהתנהלות הצדדים, וטענו כי לא ניתן לייחס לבית הדין בלבד את התמשכות ההליך.
קולה לא הסתפק במספר ההחלטות שניתנו. הוא קבע כי ריבוי החלטות אינו מעיד בהכרח על התקדמות ממשית, וכי ניהול יעיל של הליך שיפוטי נבחן גם בתוצאותיו וביכולת להביא להכרעה וליישום ההחלטות.
לדבריו, חלוף כשנה וחצי מפניית האב לקבלת סעד בעניין הניכור ההורי ועד לקיום דיון ממשי הוא פרק זמן בלתי סביר. עוד מצא כי בית הדין לא ליווה את החלטותיו במעקב יזום ובצעדי אכיפה מתאימים.
הפשרה נכשלה - הפרטים נחשפו בהחלטות
חלקה האחר של התלונה עסק בהתנהלות הדיינים לאחר ניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים. לפי התלונה, אחד מדייני ההרכב קיים ישיבות משא-ומתן נפרדות עם הצדדים, ללא רישום פרוטוקול. לאחר שהמגעים לא הובילו להסכם, פרסם בית הדין בהחלטותיו פרטים מתוך השיחות, ובהם עמדות פשרה, גובה הוויתורים שהוצעו ופערים כספיים בין הצדדים.
הדיינים הסבירו כי ציון פרטי המשא-ומתן נועד לשקף את הפערים בין הצדדים ולסייע להם להגיע להסכמות. לטענתם, חשיפת הנתונים לא פגעה בבעלי הדין.
אולם קולה דחה את ההסבר הזה. הוא ציין כי הדיינים עצמם הכירו בכך שמשא-ומתן מסוג זה אינו מתועד בפרוטוקול, דווקא כדי לאפשר לצדדים להעלות הצעות ולבחון ויתורים בחופשיות.
לדברי הנציב, כאשר פרטי השיחות מובאים לאחר מכן בהחלטות שיפוטיות רשמיות, נפגע הבסיס שאפשר לצדדים לנהל את המשא-ומתן מלכתחילה. בעל דין המציע ויתור במסגרת ניסיון לפשרה רשאי לצפות שההצעה לא תשמש נגדו בהמשך ההליך אם המגעים ייכשלו.
לחץ בלתי ראוי ופגיעה במראית פני הצדק
הנציב קבע כי חשיפת פרטי המשא-ומתן הייתה ליקוי מהותי בהתנהלות ההרכב. מעבר לפגיעה בציפיית הצדדים לחיסיון, פרסום הנתונים בהחלטות בית הדין עלול להפעיל לחץ על בעל הדין שלא הסכים לפשרה.
הקושי מתחדד כאשר אותם דיינים ממשיכים לדון בסכסוך לאחר שנחשפו לעמדות הפשרה ואף העלו אותן על הכתב. במצב כזה, קבע קולה, עלולה להיפגע גם מראית פני הצדק.
הנציב הבחין בין עצם הניסיון להביא את הצדדים להסכמות, שהוא חלק מוכר מן ההליך השיפוטי, לבין חשיפת תוכן המשא-ומתן בהחלטות רשמיות לאחר שהניסיון נכשל. הרצון לקדם פשרה, הבהיר, אינו מצדיק פגיעה בחיסיון שעליו הסתמכו הצדדים.
בשל כך נמצאה התלונה מוצדקת בכל הנוגע לחשיפת פרטי המשא-ומתן.
הרחקת האב מהאולם נמצאה תקינה
האב העלה בתלונתו טענות נוספות. בין היתר הלין על כך שהורחק מאולם בית הדין כאשר הגיע לברר מדוע טרם ניתנה החלטה בבקשה שהגיש. עוד טען כי בית הדין השמיט סעיפים מבקשותיו וחייב אותו לשאת בשכרה של מומחית שמונתה בהליך.
הדיינים הסבירו כי האב נכנס לאולם ללא תיאום וללא רשות, ופנה לבית הדין במעמד צד אחד. הנציב קיבל את עמדתם וקבע כי הרחקתו נעשתה כדין, לשם שמירה על סדרי הדיון.
בעניין שכר המומחית קבע קולה כי מדובר בהחלטה הנוגעת לשיקול הדעת השיפוטי, שהנציבות אינה מוסמכת להתערב בו. הוא ציין גם כי החיוב התבסס על הסכמת בא-כוחו של האב במהלך דיון.
יתר טענות המתלונן נדחו.
ביקורת גם על סגנון המתלונן
לצד הביקורת על הדיינים, מתח הנציב ביקורת חמורה גם על התנהלותו של האב. קולה תיאר את סגנון הפניות של המתלונן לבית הדין ולנציבות כבוטה ומשתלח, והדגיש כי גם כאשר בעל דין חש שנגרם לו עוול, עליו לפנות לערכאות ולגורמי הביקורת בלשון עניינית ומכבדת.
החלטת הנציב מבחינה אפוא בין שלושה היבטים של התלונה: חשיפת פרטי המשא-ומתן החסוי נמצאה מוצדקת; ההתמשכות בטיפול בטענות לניכור הורי הסתיימה בהערה; ויתר הטענות נדחו.
ההחלטה מחדדת שתי חובות של בתי הדין הרבניים: להעניק טיפול מהיר ומעשי לסכסוכים העלולים להביא לנתק בין הורים לילדיהם, ולשמור על חיסיון השיחות שנועדו לקדם פשרה, גם כאשר המשא-ומתן נכשל וההליך השיפוטי נמשך.
באותה החלטה מתח קולה ביקורת גם על התמשכות ההליכים בטענות לניכור הורי, לאחר שחלפה כשנה וחצי מפנייתו הראשונה של האב ועד לקיום דיון ממשי בנושא. לדבריו, כאשר קיים חשש לנתק בין הורה לילדיו, הזמן הוא גורם קריטי, וההליך מחייב טיפול דחוף. עם זאת, חלק זה של התלונה מוצה בהערה, בהתחשב גם בהתנהלות המתלונן ובנסיבות נוספות.
שנה וחצי עד לדיון ממשי
התלונה הוגשה בידי אב שניהל בבית הדין הרבני הליכים הנוגעים לחלוקת רכוש ולקביעת זמני שהות עם ילדיו הקטינים. האב טען כי בית הדין לא טיפל כראוי בטענותיו לניכור הורי, נמנע במשך תקופה ממושכת מקיום דיון בנושא ולא פעל לאכיפת ההחלטות שנתן. לדבריו, התנהלות זו גרמה לנתק ממושך בינו לבין ילדיו.
דייני ההרכב השיבו כי נתנו בתיק עשרות רבות של החלטות, המעידות לדבריהם על טיפול אינטנסיבי. הם ייחסו את העיכובים למורכבות הסכסוך ולהתנהלות הצדדים, וטענו כי לא ניתן לייחס לבית הדין בלבד את התמשכות ההליך.
קולה לא הסתפק במספר ההחלטות שניתנו. הוא קבע כי ריבוי החלטות אינו מעיד בהכרח על התקדמות ממשית, וכי ניהול יעיל של הליך שיפוטי נבחן גם בתוצאותיו וביכולת להביא להכרעה וליישום ההחלטות.
לדבריו, חלוף כשנה וחצי מפניית האב לקבלת סעד בעניין הניכור ההורי ועד לקיום דיון ממשי הוא פרק זמן בלתי סביר. עוד מצא כי בית הדין לא ליווה את החלטותיו במעקב יזום ובצעדי אכיפה מתאימים.
הזמן עלול לקבע נתק בלתי הפיך
הנציב הדגיש כי לסכסוכים הנוגעים לקשר בין הורים לילדיהם יש מאפיינים מיוחדים, המחייבים את הערכאה השיפוטית לפעול במהירות. עיכוב בטיפול בטענות לניכור הורי אינו רק עניין דיוני, משום שחלוף הזמן עלול להעמיק את הריחוק ולפגוע בסיכוי לשקם את הקשר המשפחתי.
קולה הגדיר את הסוגיה כ"דיני נפשות", וקבע כי היא מחייבת מענה חירום ולוחות זמנים קצרים. לדבריו, הזמן פועל במקרים אלה ככוח מעצב, העלול לקבע נתק שיהיה קשה, ולעיתים בלתי אפשרי, לתקנו.
למרות הביקורת על משך הטיפול ועל העדר המעקב אחר ביצוע ההחלטות, הנציב לא מצא לנכון לקבוע כי חלק זה של התלונה מוצדק. הוא הביא בחשבון את התנהלות המתלונן, את יתר העובדות שהונחו לפניו ואת העובדה שהתיק הועבר בהמשך לדיון בערכאה אחרת, והחליט למצות את הבירור בהערה.
הנציב הדגיש כי לסכסוכים הנוגעים לקשר בין הורים לילדיהם יש מאפיינים מיוחדים, המחייבים את הערכאה השיפוטית לפעול במהירות. עיכוב בטיפול בטענות לניכור הורי אינו רק עניין דיוני, משום שחלוף הזמן עלול להעמיק את הריחוק ולפגוע בסיכוי לשקם את הקשר המשפחתי.
קולה הגדיר את הסוגיה כ"דיני נפשות", וקבע כי היא מחייבת מענה חירום ולוחות זמנים קצרים. לדבריו, הזמן פועל במקרים אלה ככוח מעצב, העלול לקבע נתק שיהיה קשה, ולעיתים בלתי אפשרי, לתקנו.
למרות הביקורת על משך הטיפול ועל העדר המעקב אחר ביצוע ההחלטות, הנציב לא מצא לנכון לקבוע כי חלק זה של התלונה מוצדק. הוא הביא בחשבון את התנהלות המתלונן, את יתר העובדות שהונחו לפניו ואת העובדה שהתיק הועבר בהמשך לדיון בערכאה אחרת, והחליט למצות את הבירור בהערה.
הפשרה נכשלה - הפרטים נחשפו בהחלטות
חלקה האחר של התלונה עסק בהתנהלות הדיינים לאחר ניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים. לפי התלונה, אחד מדייני ההרכב קיים ישיבות משא-ומתן נפרדות עם הצדדים, ללא רישום פרוטוקול. לאחר שהמגעים לא הובילו להסכם, פרסם בית הדין בהחלטותיו פרטים מתוך השיחות, ובהם עמדות פשרה, גובה הוויתורים שהוצעו ופערים כספיים בין הצדדים.
הדיינים הסבירו כי ציון פרטי המשא-ומתן נועד לשקף את הפערים בין הצדדים ולסייע להם להגיע להסכמות. לטענתם, חשיפת הנתונים לא פגעה בבעלי הדין.
אולם קולה דחה את ההסבר הזה. הוא ציין כי הדיינים עצמם הכירו בכך שמשא-ומתן מסוג זה אינו מתועד בפרוטוקול, דווקא כדי לאפשר לצדדים להעלות הצעות ולבחון ויתורים בחופשיות.
לדברי הנציב, כאשר פרטי השיחות מובאים לאחר מכן בהחלטות שיפוטיות רשמיות, נפגע הבסיס שאפשר לצדדים לנהל את המשא-ומתן מלכתחילה. בעל דין המציע ויתור במסגרת ניסיון לפשרה רשאי לצפות שההצעה לא תשמש נגדו בהמשך ההליך אם המגעים ייכשלו.
לחץ בלתי ראוי ופגיעה במראית פני הצדק
הנציב קבע כי חשיפת פרטי המשא-ומתן הייתה ליקוי מהותי בהתנהלות ההרכב. מעבר לפגיעה בציפיית הצדדים לחיסיון, פרסום הנתונים בהחלטות בית הדין עלול להפעיל לחץ על בעל הדין שלא הסכים לפשרה.
הקושי מתחדד כאשר אותם דיינים ממשיכים לדון בסכסוך לאחר שנחשפו לעמדות הפשרה ואף העלו אותן על הכתב. במצב כזה, קבע קולה, עלולה להיפגע גם מראית פני הצדק.
הנציב הבחין בין עצם הניסיון להביא את הצדדים להסכמות, שהוא חלק מוכר מן ההליך השיפוטי, לבין חשיפת תוכן המשא-ומתן בהחלטות רשמיות לאחר שהניסיון נכשל. הרצון לקדם פשרה, הבהיר, אינו מצדיק פגיעה בחיסיון שעליו הסתמכו הצדדים.
בשל כך נמצאה התלונה מוצדקת בכל הנוגע לחשיפת פרטי המשא-ומתן.
הרחקת האב מהאולם נמצאה תקינה
האב העלה בתלונתו טענות נוספות. בין היתר הלין על כך שהורחק מאולם בית הדין כאשר הגיע לברר מדוע טרם ניתנה החלטה בבקשה שהגיש. עוד טען כי בית הדין השמיט סעיפים מבקשותיו וחייב אותו לשאת בשכרה של מומחית שמונתה בהליך.
הדיינים הסבירו כי האב נכנס לאולם ללא תיאום וללא רשות, ופנה לבית הדין במעמד צד אחד. הנציב קיבל את עמדתם וקבע כי הרחקתו נעשתה כדין, לשם שמירה על סדרי הדיון.
בעניין שכר המומחית קבע קולה כי מדובר בהחלטה הנוגעת לשיקול הדעת השיפוטי, שהנציבות אינה מוסמכת להתערב בו. הוא ציין גם כי החיוב התבסס על הסכמת בא-כוחו של האב במהלך דיון.
יתר טענות המתלונן נדחו.
ביקורת גם על סגנון המתלונן
לצד הביקורת על הדיינים, מתח הנציב ביקורת חמורה גם על התנהלותו של האב. קולה תיאר את סגנון הפניות של המתלונן לבית הדין ולנציבות כבוטה ומשתלח, והדגיש כי גם כאשר בעל דין חש שנגרם לו עוול, עליו לפנות לערכאות ולגורמי הביקורת בלשון עניינית ומכבדת.
החלטת הנציב מבחינה אפוא בין שלושה היבטים של התלונה: חשיפת פרטי המשא-ומתן החסוי נמצאה מוצדקת; ההתמשכות בטיפול בטענות לניכור הורי הסתיימה בהערה; ויתר הטענות נדחו.
ההחלטה מחדדת שתי חובות של בתי הדין הרבניים: להעניק טיפול מהיר ומעשי לסכסוכים העלולים להביא לנתק בין הורים לילדיהם, ולשמור על חיסיון השיחות שנועדו לקדם פשרה, גם כאשר המשא-ומתן נכשל וההליך השיפוטי נמשך.
|
|
על התמשכות הליכים וטיפול לקוי בטענות לניכור הורי שגרמו לנתק ממושך בין הורה לילדיו הקטינים ועל חשיפת פרטי משא ומתן חסוי במסגרת החלטות שיפוטיות של בית הדין / תמצית החלטה | |
|
נציבות תלונות הציבור על שופטים מצאה מוצדקת תלונה נגד דייני בית דין רבני שחשפו בהחלטותיהם פרטי משא ומתן חסוי, והעירה להם על עיכוב בלתי סביר של כשנה וחצי בטיפול בטענות לניכור הורי.
|
אשר קולה
●
נציבות תלונות הציבור על שופטים
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הדיינים חשפו הצעות פשרה חסויות - התלונה נמצאה מוצדקת |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

