הקבינט דן באירן: ראש המוסד שב מוושינגטון עם עדכון מודיעיני

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס הערב (יום א', 15.11.26), לראשונה זה 42 יום, לדיון במצב הביטחוני ובהיערכות לאפשרות של הסלמה מול אירן וביהודה ושומרון. במוקד הישיבה עמדה הסוגיה האירנית, על-רקע המגעים בין ישראל לארצות הברית בשאלת חידוש הפעילות הצבאית נגד טהרן, וההבדלים בעמדותיהם של בכירים בצמרת המדינית והביטחונית בנוגע לעיתוי הפעולה. הדיון התקיים לאחר שבשבועות האחרונים נערכו התייעצויות ביטחוניות מצומצמות בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הקבינט עצמו לא כונס מאז 4 באוקטובר.

ראש המוסד רומן גופמן שב אחר-הצהריים לישראל מביקור מיוחד בוושינגטון, שבמהלכו נפגש עם בכירים בממשל האמריקני ועם ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA), ג'ון רטקליף. על-פי חדשות 16, לביקור התלווה השר לשעבר רון דרמר, שליחו המיוחד של ראש הממשלה. בפגישה עם רטקליף הציג גופמן מידע מודיעיני עדכני שבידי ישראל על אירן. ראש המוסד שב ארצה לקראת ישיבת הקבינט, כדי לעדכן את השרים בתוצאות המגעים ובמידע שהועבר לאמריקנים. לאחר הישיבה תוכנן עידכון אישי נפרד לנתניהו, שאמור לכלול פרטים נוספים מעבר לאלה שיוצגו בפני השרים.

המאמץ לשכנע את האמריקנים

ביקורו של גופמן הוא חלק משורת מגעים שמקיימת ישראל עם הממשל האמריקני בנוגע לאפשרות של מערכה צבאית נוספת נגד אירן. גופמן יצא לוושינגטון בשליחות נתניהו, במטרה לקדם את האפשרות לחידוש הלחץ הצבאי על המשטר בטהרן. במסגרת הביקור תוכננו פגישות גם עם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו ועם שליח הנשיא סטיב ויטקוף. עם זאת, לא נמסר אישור כי כל הפגישות המתוכננות אכן התקיימו.

המגעים מתנהלים על-רקע הבדלי גישות בין ירושלים לוושינגטון. נתניהו מבקש לקדם את האפשרות של פעולה צבאית נוספת, בעוד שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נוטה בשלב זה להעניק זמן נוסף למגעים המדיניים עם אירן. גם בממשל האמריקני קיימים גורמים המעדיפים את המשך הלחץ הכלכלי והמדיני על טהרן על פני חידוש מיידי של התקיפות. בשלב זה לא פורסם מידע המעיד כי ביקורו של גופמן הביא לשינוי בעמדת הממשל.

ברקע הדברים עומדת גם מחלוקת בצמרת מערכת הביטחון הישראלית. הרמטכ"ל איל זמיר מסתייג מתקיפה מיידית באירן, בעוד שנתניהו, ראש המוסד וראש המטה לביטחון לאומי תומכים בקידום האפשרות הצבאית כבר כעת. המחלוקת אינה נוגעת בהכרח לעצם הצורך להיערך לעימות נוסף, אלא לשאלת העיתוי, מידת הדחיפות וההשלכות האפשריות של פעולה ישראלית, במיוחד אם תבוצע ללא השתתפות אמריקנית.

ההיערכות הצבאית והפסגה המשולשת

הדיון בקבינט התקיים על-רקע כוננות ביטחונית מוגברת בישראל ובכוחות האמריקניים במזרח התיכון. ארצות הברית ממשיכה בהיערכות צבאית באזור, אף שפיקוד המרכז האמריקני דחה פרסומים שלפיהם ניתנה הוראה להיערך לחידוש הלחימה עם אירן. במקביל, בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האירנית ואחר עמדותיה של טהרן בנוגע לחידוש הפיקוח הבינלאומי על מתקניה.

בישראל מעריכים כי לא צפוי שינוי מהותי במדיניות האמריקנית כלפי אירן לפני הפסגה המתוכננת בהמשך השבוע בין טראמפ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג. הפסגה עשויה להשפיע על המשך המגעים המדיניים ועל מרחב הפעולה האמריקני באזור. עם זאת, אין ודאות כי בעקבותיה תתקבל החלטה על חידוש המשא-ומתן עם אירן או על נקיטת פעולה צבאית.

בישיבת הקבינט הקודמת, שהתקיימה ב-4 באוקטובר, הוחלט להגביר את המוכנות לתרחישים שונים בזירה האירנית, ובהם תקיפה ישראלית ומתקפת פתע אירנית. מאז נמשכו ההתייעצויות במערכת הביטחון, והאפשרות של הסלמה נוספת נותרה על סדר היום. עצם ההיערכות לתרחישים צבאיים אינה מעידה על החלטה לפתוח במערכה או על קביעת מועד לפעולה.

החשש מעימות עם מנגנוני הביטחון הפלשתינים

נושא נוסף שנכלל בדיון הוא ההיערכות לתרחיש של הסלמה חמורה ביהודה ושומרון, ובכלל זה האפשרות שאנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית יפנו את נשקם לעבר כוחות צה"ל ויישובים ישראלים. תרחיש זה, המכונה במערכת הביטחון "היפוך קנים", נבחן בפיקוד המרכז במסגרת ההיערכות לאפשרות של עימות רחב בגזרה.

צה"ל גיבש תוכניות להתמודדות עם התרחיש וקיים תרגולים באוגדת יהודה ושומרון. שר הביטחון ישראל כ"ץ הזהיר בעבר מפני האפשרות של עימות שבו ישתתפו אנשי המנגנונים ופעילי התנזים. עם זאת, בכירים בצה"ל הבהירו בדיונים קודמים כי אין מידע מודיעיני המצביע על כוונה של מנגנוני הביטחון הפלשתינים לפתוח במתקפה. מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, אף הזהיר כי עיסוק פומבי נרחב בתרחיש עלול להגביר את המתיחות בשטח.

ההיערכות הצבאית נועדה לאפשר תגובה מהירה במקרה של הידרדרות ביטחונית, אך גם להבטיח שכוחות צה"ל יהיו ערוכים לאפשרות של מעבר מהגנה לפעילות התקפית. הדיון בתרחיש מתקיים במקביל למתיחות הפוליטית בישראל ולחשש מפני התלקחות בזירות נוספות במקרה של עימות מחודש עם אירן.

ממשלת מעבר והסמכות לצאת למלחמה

ישיבת הקבינט נערכה כאשר נתניהו מכהן בראש ממשלת מעבר, לאחר הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר. בגוש השינוי הועלו טענות שלפיהן נתניהו מבקש לקדם מהלך צבאי נגד אירן בתקופה שבה מתנהל המשא-ומתן להקמת ממשלה חדשה. יו"ר ישר גדי איזנקוט הזהיר מפני קבלת החלטות ביטחוניות מרחיקות לכת משיקולים פוליטיים, ובפגישתו עם נתניהו בשבוע שעבר נדונו סוגיות ביטחוניות, ובראשן אירן. איזנקוט לא עודכן באותה פגישה על נסיעתו המתוכננת של ראש המוסד לוושינגטון.

מבחינה משפטית, חוק יסוד: הממשלה אינו שולל מממשלת מעבר את הסמכות להחליט על יציאה למלחמה או על פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל למלחמה. סעיף 40 לחוק מחייב החלטה של הממשלה או של הקבינט, בהתאם לתנאים שנקבעו בו, ואינו מבחין לעניין זה בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר. עם זאת, העובדה שהסמכות קיימת אינה מכריעה את הוויכוח בשאלת הצדקתה של פעולה צבאית בתקופה שבה טרם הוקמה ממשלה חדשה.

הדיון הערב מדגיש את מרכזיותה של הסוגיה האירנית בסדר היום הביטחוני ואת חשיבות התיאום עם ארצות הברית לקראת כל מהלך אפשרי. נכון למועד פרסום הידיעה, לא נמסרה הודעה רשמית על החלטה חדשה של הקבינט לפתוח במערכה נגד אירן או על אישור פעולה צבאית נרחבת ביהודה ושומרון.