פרקליטות המדינה הודיעה (יום ב', 16.11.26) כי תגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הרכב השופטים במשפטו של ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו, שמנעה מצוות התביעה לערוך חקירה נגדית ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר
אביחי מנדלבליט. המהלך החריג נועד להפוך את החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים מתאריך 02.11.26, שקבעה כי התביעה תורשה להציג למנדלבליט שאלות הבהרה מצומצמות בלבד.
המחלוקת הדיונית התלקחה במהלך יום עדותו השמיני של מנדלבליט באולם בית המשפט המחוזי בירושלים. סנגורו של נתניהו, עו"ד
עמית חדד, דרש לאסור על התביעה לקיים חקירה נגדית מלאה, בנימוק שהפרקליטות ויתרה מראש על גביית עדות ראשית מהיועמ"ש לשעבר. ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד
יהודית תירוש, התנגדה בתוקף לעמדת הסנגוריה וטענה כי מנדלבליט כלל אינו רשום כעד תביעה בכתב האישום.
הכרעת השופטים והמגבלה הדיונית על התביעה
עו"ד תירוש הסבירה בדיון כי עדותו של מנדלבליט לא נדרשה להוכחת אשמת הנאשמים, וכי זימונו נועד אך ורק להתייחס לטענות ההגנה בדבר פגמים באישורי החקירות. הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ולצדה השופטים משה בר-עם ו
עודד שחם, הפסיק את הדיון להתייעצות בעקבות חילופי הדברים הסוערים. בשובם לאולם דחו השופטים את בקשת התביעה והודיעו: "החלטנו שהחקירה של מר מנדלבליט תהיה חקירה חוזרת".
משמעות ההחלטה של בית המשפט המחוזי היא הטלת מגבלה מהותית על יכולתה של הפרקליטות לאתגר את תשובותיו של מנדלבליט או להציג לו שאלות מדריכות. במסגרת חקירה חוזרת רשאית התביעה לבקש הבהרות נקודתיות בלבד לדברים שעלו בחקירתו אצל עו"ד חדד, בלא יכולת לערער על קביעותיו. לעומת זאת, סנגורם של שאול ו
איריס אלוביץ', עו"ד
ז'ק חן, הודיע כי הוא מוותר על חקירה נגדית מטעמו.
|
|
|
|
|
התביעה בתיק: יוני תדמור, יהודית תירוש, ניצן וולקן. דורשים לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
מוקדי העדות בתיקי האלפים והזימון ליועמ"שית
המאבק של הפרקליטות על היקף התשאול נשען על שורת אמירות שמסר מנדלבליט במהלך ימי עדותו באוקטובר ובנובמבר. בעדותו אישר מנדלבליט כי עמד מאחורי ההחלטה להגיש את כתב האישום ואישר את פתיחת החקירות הפליליות, אך הודה כי פעולות חקירה מסוימות לא הובאו לידיעתו בזמן אמת. מנדלבליט מתח ביקורת על תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ ועל המהלך להאזנת סתר למקורבו של נתניהו, נתן אשל.
בנוגע לתיק 2000 הבהיר מנדלבליט כי נוסח האזהרה שהוצג לנתניהו בחקירתו לא התאים לחשדות הפרשה, וציין כי אינו זוכר מתן אישור לחקור את קשרי ראש ה ממשלה עם העיתון ישראל היום. בתיק 4000 העיד כי המונח "היענות חריגה" מוכר לו, אך השיב לשאלות הסנגור על פרטי המסמכים: "יש גבול כמה אפשר לזכור". לקראת פניית התביעה לבג"ץ, נעתרו שופטי המחוזי לבקשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לדחות את מועד התייצבותה לדיון על המשך ניהול ההליך, שנקבע תחילה לתאריך 18.11.26.
החלטת הפרקליטות לעתור לבג"ץ מעבירה את העימות הדיוני ממשפט נתניהו אל פתחו של בית המשפט העליון, שעה שהלכה פסוקה ממעטת בהתערבות בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית בניהול הליך פלילי. הכרעת בג"ץ תקבע אם התביעה תוכל לעמת את מנדלבליט חזיתית עם הפערים שעלו בעדותו סביב אישורי החקירות, או שתיאלץ להסתפק בשאלות הבהרה מצומצמות בלבד.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X

| פייסבוק
| תאריך: |
16/11/2026
|
|
|
עודכן: |
16/11/2026
|
|
|