ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ו
איריס אלוביץ' פנו (יום ב', 16.11.26) לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות לפרקליטות להעביר לידיהם את רשימת המסמכים שהוגשו לעיון השופטים בעניינו של עד התביעה המרכזי בתיק 4000, מנכ"ל וואלה לשעבר-
אילן ישועה. הסנגורים מבקשים לקבל פירוט בסיסי של כלל החומרים שהונחו בפני ההרכב בראשות סגנית הנשיא רבקה פרידמן-פלדמן והשופטים משה בר-עם ו
עודד שחם, ובכלל זה סוג כל מסמך, תאריכו, זהות כותבו והנמענים שלו.
הבקשה הוגשה באמצעות באי-כוחו של נתניהו, עוה"ד
עמית חדד, ישראל וולנרמן ו
נועה מילשטיין, ובאי-כוחם של בני הזוג אלוביץ', עוה"ד
ז'ק חן, נעה פירר ושניר קלימי. לטענת ההגנה, הבקשה הנוכחית אינה עוסקת בשלב זה בעיון במסמכים עצמם - נושא העומד במרכז בקשה נפרדת שהוגשה ביום 18.10.26 - אלא בזכותה המינימלית של ההגנה לדעת אילו תרשומות, פרוטוקולים וטיוטות הסכם הועברו לעיון השופטים במעמד צד אחד ביום 15.11.26.
רשויות האכיפה הסתירו תיעוד המגעים לחסינות
ברקע הפנייה עומדת עדותו של חוקר המשטרה סנ"צ צחי בן חמו בדיון מיום 08.10.26, שבמהלכה נחשפו לראשונה בעיצומה של פרשת ההגנה מגעים שהתקיימו עם בא-כוחו של ישועה, עו"ד פיני רוזובסקי. בתגובתה מיום 04.11.26 מסרה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כי בעקבות פנייתה ליחידות החוקרות אותרו תכתובות פנימיות ופרוטוקול ישיבה שנערכה אצל היועץ המשפטי לממשלה דאז. מתכתובות אלו עלה כי החל מיום 11.02.18 התקיים שיח בין מנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך דאז
ציפי גז לבין עו"ד רוזובסקי בנוגע לאפשרות הפעלתו של ישועה ומתן חסינות מפני העמדה לדין.
לטענת הסנגורים, המאשימה הודתה בתגובתה כי "נפל פגם בתיעוד הקשר עם עו"ד רוזובסקי" וכי "המידע המלא בעניין זה לא הועבר בשגגה לידי ההגנה במועד הנדרש". עוד אישרה הפרקליטות כי פגישותיו של סנ"צ בן חמו עם ישועה ובא-כוחו לא נכללו בחומר החקירה שהועבר אליה, וכי היחידה החוקרת לא ערכה מזכרים המתעדים את השיח מלבד שלושה מזכרים מחודשים ינואר ופברואר 2018 שנמסרו להגנה בעבר.
הפרקליטות העבירה להגנה מסמך בן עמוד אחד שכותרתו "פרפראזה בעניין ישועה על סמך תרשומות פנימיות", המתאר פגישה מיום 11.02.18, חמש שיחות נוספות, שיח פנימי בין גורמי האכיפה על טיוטת הסכם אפשרי ו"אור ירוק" שנתן היועץ המשפטי לממשלה. את המסמכים עצמם סירבה התביעה למסור להגנה בטענה שמדובר בתכתובות פנימיות שאינן בגדר חומר חקירה, אך בהוראת בית המשפט מיום 05.11.26 העבירה אותם לעיון השופטים מבלי לפרט את רשימתם.
|
|
|
|
|
אלוביץ. המאשימה אינה יכולה להיבנות ממחדלי התיעוד של רשויות האכיפה [צילום: יונתן זינדל/פלאש90]
|
"ההגנה מהלכת כסומא באפילה מול מחדלי התיעוד"
בבקשה נטען כי סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי ופסיקת בית המשפט העליון מחייבים את התביעה לפרט ברשימת החומר שנאסף גם מסמכים פנימיים וחסויים שאינם נמסרים לעיון הנאשמים. הסנגורים מציינים כי בית המשפט המחוזי כבר קבע בהחלטתו מיום 10.09.26 בהליך זה כי חובת הפירוט חלה גם על תרשומות פנימיות וחייב את הפרקליטות להגיש רשימת חומרי חקירה מתוקנת עד ליום 12.10.26, אך המאשימה טרם העבירה אותה וביקשה שלוש ארכות רצופות.
הסנגורים מבקשים להורות לפרקליטות לפרט לגבי כל מסמך שהוגש לשופטים ארבעה נתוני יסוד:
- סוג המסמך: פירוט מדויק אם מדובר בהתכתבות, מזכר, פרוטוקול ישיבה או טיוטת הסכם.
- תאריך המסמך: ציון המועד המדויק שבו נערך או נחתם כל מסמך.
- זהות העורכים והמשתתפים: פירוט מי כתב את המסמך ואל מי נשלח, ובפרוטוקול ישיבה - שמות כלל המשתתפים בה.
מצב המסירה להגנה: הבהרה אם המסמך נמסר בעבר לסנגורים, וציון סימונו בחומר החקירה או כמוצג במשפט.
לטענת פרקליטי נתניהו ואלוביץ', המאשימה אינה יכולה להיבנות ממחדלי התיעוד של רשויות האכיפה ולהותיר את ההגנה במצב שבו היא "מהלכת כסומא באפילה" מבלי לדעת אילו מסמכים מונחים בפני השופטים. הסנגורים מבקשים מבית המשפט לאפשר להם להשלים את טיעוניהם בבקשה המרכזית לקבלת המסמכים המלאים לאחר שתימסר לידיהם הרשימה המפורטת. טרם ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
סוג הליך: בקשה לקבלת רשימת מסמכים בתיק פלילי
מספר הליך: ת"פ 67104-01-20 (תיק 8489-05-26)
שופט/ים: סגנית הנשיא רבקה פרידמן-פלדמן והשופטים משה בר-עם ו עודד שחם
הצדדים: המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמים בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' ו ארנון מוזס
מייצגים: עוה"ד עמית חדד, ישראל וולנרמן ו נועה מילשטיין (ב"כ בנימין נתניהו); עוה"ד ז'ק חן, נעה פירר ושניר קלימי (ב"כ שאול ואיריס אלוביץ'); עוה"ד שרון קלינמן ואח' (ב"כ ארנון מוזס); פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (ב"כ המאשימה)
|
|