פסק דין מעניין ניתן היום (א', 26.12.04) בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה מפי השופטת יעל קלוגמן. פסק הדין חייב את חברת אגד לפצות נער שתיקו נגנב מתא המטען של האוטובוס הבינעירוני בו נסע בקרוב ל-5,000 ש"ח בהחלט סכום מכובד.
התובע, הנער ברק ברעם, למד בזמן האירוע בפנימייה הצבאית בחיפה ובאחד הימים בחודש יוני האחרון, עלה על קו 947 של אגד מחיפה לנתניה, על-מנת לבלות את סוף השבוע בבית הוריו.
ברק ביקש מהנהג להכניס לתוך האוטובוס תיק גדול ("צ'ימדן"), שבו היו חפצים רבים שלו, ולדבריו - היה מקום באוטובוס. למרות זאת, הורה לו הנהג לאחסן את התיק בתא המטען, תוך שהוא מרגיע אותו בדברים ברוח: 'יהיה בסדר, אני אחראי'.
למרבה הצער, ההבטחה כי "יהיה בסדר" לא עמדה במבחן: כשהגיע האוטובוס לנתניה, הסתבר כי תיקו של התובע נעלם מתא המטען של האוטובוס, וכנראה שנגנב באחת התחנות.
ברק ביקש מאגד לפצותו בגין אובדן התיק עם חפציו, אולם אגד לא נענתה לבקשה וטענה, כי מספר הוראות חוק מחריגות את אחריותה במקרים כגון אלה, וזאת לרבות שלט שהיה תלוי, כך לטענת אגד, על דלת תא המטען בו נאמר כי גבול ערך המטען שניתן להכניס לתא הוא 425 דולר ולא יותר.
בית המשפט פסק כי אגד היא בגדר "שומר שכר", לעניין חוק השומרים, בכל הנוגע לאחריותה לגבי מטענם של הנוסעים.
"לא בכדי יש באוטובוסים של אגד תאי מטען גדולים, שמיועדים לאיחסון תיקי מטען אישי, מהסוג שהתובע נשא עמו. על-כן מתקיימים באגד היסודות של הגדרת "שומר שכר" בחוק השומרים, לאמור: היא מקבלת תמורה בעד השמירה, ויש לה טובת הנאה ממנה, שהרי לקוחותיה, אשר משלמים בעד הכרטיס, מקבלים ממנה שירות, שכולל אף את הובלת מטענם", נאמר בפסק הדין.
לדעת בית המשפט, חוק השומרים מטיל על שומר שכר אחריות כמעט מוחלטת לרכוש שבשמירתו, למעט אם האובדן או הנזק נגרמו עקב התרחשות שלא יכול היה לחזותה מראש ולא היה ביכולתו למנוע אותה.
בית המשפט פסק כי הובלת מטענם של הנוסעים אינה טפלה למטרה העיקרית, שכן השירות שאגד נותנת הוא: הובלת הנוסעים ומטענם.
"שתי ההובלות הללו, שמתקיימות בעת ובעונה אחת, הן שוות משקל, ואין האחת "טפלה" לחברתה", פסק בית המשפט.
עוד קבע בית המשפט, כי מכיוון שמדובר בציבור גדול ובלתי מסויים של נוסעים, הוא סבור כי מגבלה לגבי סכום הפיצוי בגין נזק או אובדן של המטען היא בגדר "תקנה", כמשמעותה בחוק הפרשנות, וככזו היתה צריכה להתפרסם ברשומות. לדעת בית המשפט, מאחר שהוראה זו של המפקח על התעבורה בדבר הגבלת תקרת הפיצוי לא פורסמה ברשומות, היא איננה תקפה.
טעם נוסף והמצטבר, לפסילת תוקפה של הוראת המפקח על התעבורה, לדעת בית המשפט, הוא המשקל שיש ליתן לזכות הקניין, כזכות חוקתית, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לדעת בית המשפט, "ההגנה החוקתית שיש כיום על זכות הקניין, מכוח חוק היסוד, מחייבת להקפיד כי המוביל הציבורי לא יעמיד תנאים, שפוגעים בזכות הקניין של ציבור הנוסעים, אלא אם אותה פגיעה עומדת גם בתנאים שעל-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
יתרה-מכך, לדעת בית המשפט סכום התקרה בסך 425 דולר נקבע, לפני כאחת עשרה שנים ולכן אינו מעודכן ואינו משקף את סוג החפצים אותם מכיל כיום צ'ימידן ממוצע.
"הסכום לא עודכן מאז, ואגד ממשיכה להסתמך על אותה תקרת-סכום, אשר דומה שלא תהיה מחלוקת, כי אינה מתאימה למציאות של היום", מציין בית המשפט.
לאור האמור החליט בית המשפט על דרך של "אומדנא" ולאור ניסיון החיים כי השווי של התכולה בתיק-מטען ממוצע של נוסע בינעירוני (שיש בו בגדים וציוד אחר למספר ימים או יותר) אינו פחות מכ- 5,000 ש"ח, וזאת לעומת הסכום של כ-1,845 ש"ח בלבד, על-פי סכום התקרה המקורי של 425 דולר.
זאת ועוד, בית המשפט קובע בדבריו כי נער הציג נהג האוטובוס - אשר כלפי נוסעיו הוא בעל הסמכות ונציגה של אגד - מצג כי הוא אחראי לשלום מטענו. המותר לומר כי הנהג לא אמר לתובע דבר על כך שאחריות זו מוגבלת בסכום, ומה הוא סכום התקרה.
בהבטחות הנהג, פוסק בית המשפט, יצרה אגד, באמצעות נהגה, מצג כלפי התובע כי היא אחראית לכך, שהמטען יגיע בשלמותו ליעדו, מבלי שציינה כל מגבלה לגבי אחריות זו. "התובע הסתמך על אותו מצג ושינה את מצבו לרעה, בכך שציית להוראת הנהג ואיחסן את התיק בתא המטען", קובע בית המשפט.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי על-פי החומר שהוצג לפניו, "אגד אינה נוקטת אמצעים מספיקים לשמירת מטענם של הנוסעים, אשר היא דורשת כי יאוחסן בתא המטען של האוטובוס, תוך שהיא מונעת בעד הנוסעים להעלותו עימם לתוך האוטובוס ולהשגיח עליו באופן צמוד".
לדעת בית המשפט מצטיירת תמונה עגומה בהקשר זה כאשר אגד "משחררת עצמה כמעט לחלוטין מנקיטה של אמצעי ממשי כלשהו להבטחת המטען מפני גניבה מתוך תא המטען של האוטובוס". אפילו המינימום של שמירה על תא המטען נעול, אינו מתקיים, קובע בית המשפט.
בסופו של יום קבע בית המשפט, כי על אגד לפצות את הנער על-פי הרשימה המפורטת שצורפה לכתב תביעתו, הכוללת גם את מחיר התיק עצמו ואשר ערכה מסתכם ב-4,793 ש"ח. בנוסף, תשלם אגד לנער הוצאות המשפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
בית המשפט סיים את פסק הדין בהבעת תקווה, כי "אגד תשפר את אופן השמירה על מטענם של נוסעיה, על-מנת לתת להם את ההרגשה, כי גם בנוגע למטענם - "טוב שההגה בידיים של אגד".
תק 002596/04 ברק ברעם נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה.
