דוח: זכויות העצורים והאסירים בישראל ממשיכות להיות מופרות

הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, הגישה אמש (א', 19.6.05) את דוח תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר בישראל בשנת 2004, ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לשר לביטחון פנים, גדעון עזרא ולשרת המשפטים, ציפי לבני.

מהדוח עולה כי למרות השיפור המשמעותי שחל בתופעת הלנתם של עצורים על הרצפה, עולים שוב ממצאים קשים בנוגע להפרת זכויות בסיסיות אחרות של עצירים ואסירים בישראל.

כזכור ביום 1.6.04, נכנס לתוקפו צו מוחלט שהוצא על-ידי בג"צ, לפיו לא יאוחר מתאריך זה, יינתנו לעצורים בכל מתקני המעצר והכליאה שבאחריות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, מלוא זכויותיהם על-פי סעיף 9 לחוק המעצרים והתקנות שהותקנו לפיו. ואכן, על-פי הדוח חל שיפור ניכר בנושא הלנתם של עצורים על הרצפה ללא מיטה, ולמעט בשני מקרים, לא נמצאו על-ידי אנשי הסניגוריה הלנות של עצורים על הרצפה.

עם זאת הדוח מציין כי הפגיעה בעצורים באה לידי ביטוי בדרכים אחרות, כגון בהחזקתם של עצורים שנעצרו במהלך פעילות בשעות הלילה למשך שעות רבות ללא מיטה וללא תנאים אנושיים מינימליים. על-פי הדוח עצורים אלה לא הוכנסו למתקן הכליאה, על אף שלא נחקרו, אלא הועברו, למרתף סגור אשר התנאים בו מחפירים.

כך למשל רק לאחרונה, נכתב בדוח, ממש לפני שבועות ספורים, הוחזקו שני חשודים, אשר נעצרו בשעות הלילה, במשך מספר שעות עד להבאתם להארכת מעצר בבית משפט השלום באילת בניידת, כשהם כבולים זה לזה. פגיעה נוספת באה לידי ביטוי במתן מיטה אך ורק לשעות הלילה, כשבשעות היום אין לעצור מיטה המהווה את מרחב המחיה הפרטי שלו. כך נמצא במתקן המעצר בראשון לציון. הדוח מזכיר כי לפי חוק המעצרים הזכות של עצור הינה למיטה לשימושו האישי, דהיינו המיטה לא נועדה אך ורק לשם לינה נוחה בלילה אלא גם לשימושו האישי של העצור.

הדוח מציין כי בעיה חמורה נוספת הנובעת מן החובה לספק מיטה לכל עצור, היא אפלייתם של אסירים ביחס לעצורים. מכיוון שפסק דינו של בג"צ והוראות חוק המעצרים בעניין הזכות למיטה מתייחסים לעצורים בלבד, הנוהג הוא שאם יש צפיפות יתר בתאים, קודם כל העצורים יקבלו מיטות לישון בהן, ואילו האסירים ישוכנו על הרצפה. מחברי הדוח קובעים כי מדובר בפעולה בלתי נסבלת ממש, הכרוכה בפגיעה קשה בזכות יסודית ובסיסית של אסירים, ובאפליה שרירותית ובלתי מתקבלת על הדעת בין עצורים לאסירים.

הפרות זכויות נוספות בהם נתקלו אנשי הסניגוריה היו הפרות של הזכות להליכה יומית באוויר הפתוח, הפרת זכותם של עצורים לתנאי אוורור ותברואה סבירים, ליקויים בכל הקשור לאיכות וכמות המזון ובאופן הגשתו לעצורים, הפרת זכותם של עצורים לקבל טיפול רפואי מתאים, פגיעה בזכותם של עצורים אשר הוגש נגדם כתב אישום לעשות שימוש בטלפון ולקבל מבקרים, והפרת זכותם של עצורים להיפגש עם עורך דין בתנאים ראויים וללא עיכובים.

עוד נמצא כי ברובם המכריע של התאים אין כל הפרדה בין השירותים למקלחת, כשהעצור נאלץ להתקלח ממש מעל חור הניקוז המשמש כשירותי כריעה, דבר הפוגע באופן קשה בכבודו, ואף מהווה סכנה תברואתית חמורה. גם הוראות ההפרדה, ממשיך וקובע הדוח, בין סוגי עצורים שונים אינן מקוימות במלואן, ובכלל זה גם אינה מקוימת ההוראה כי יש להפריד בין עצורים לאסירים אשר נגזר דינם, אשר, להבדיל מהוראות הפרדה אחרות, היא הוראה מחייבת.

בבדיקה שערכה הסניגוריה הציבורית בבתי הסוהר נמצאו ליקויים דומים במרבית הקטיגוריות וזאת כאמור בנוסף לליקוי המרכזי של הלנת אסירים רבים על הרצפה, שעדיין נהוגה בתי הסוהר. על-פי הדוח, כאשר לצפיפות הקשה מתווספת תופעת הלנתם של אסירים על הרצפה, על גבי מזרנים, לא נותר בתאים כל חלל שיאפשר תנועה והתוצאה בלתי נסבלת. הלנתם של אסירים על הרצפה נמצאה, בין היתר, בכלא השרון, בכלא דמון, ובכלא אשמורת.

עוד התרשמו מבקרי הסניגוריה מתנאים תברואתיים ירודים בחלק מבתי הסוהר בהם ביקרו, זאת לפעמים עד כדי סכנה ממשית לבריאותם של אסירים. לליקויים המתוארים הצטרפו תלונות של אסירים רבים בדבר יחס מזלזל, ואף אלימות של ממש מצד סוהרים כלפיהם.

הדוח ממשיך ומצביע על הבעיה הגדולה שבהעדר ייצוג לאסירים בוועדות שחרורים. אסירים שידם אינה משגת לשכור עורכי דין מוצאים עצמם בעמדה נחותה אל מול נציג המדינה, אשר מיטיב להתנסח מהם, וברשותו מסמכים רבים ומפורטים שלאסיר אין כל מושג מה נכתב בהם וכיצד להגיב עליהם. מכאן, כתבו המבקרים, שאסיר בעל ממון ויכולת כלכלית, אשר שוכר שירותיו של עורך דין, סיכוייו לזכות בשחרור מוקדם עולים לאין שיעור על סיכוייו של אסיר המייצג את עצמו בוועדת השחרורים.

השב"ס בתגובה: מצוקת כליאה מתמדת בישראל

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה, כי "מאז כניסתו לתפקיד לפני שנתיים של רב גונדר יעקב גנות נוספו 2,500 מקומות כליאה לשב"ס. גם מספר זה אינו מקל על מצוקת הכליאה המתמדת במדינת ישראל.

מאז יישום החלטת בג"צ בדבר הלנת עצורים על הרצפה אין בשב"ס עצורים אשר לנים על הרצפה. בשב"ס ישנם למעלה מ-17 אלף אסירים ועצורים אשר זוכים לתנאים ברמה גבוהה של טיפול שיקום ותנאי מעצר. למרות זאת עדיין קיים מחסור קבוע במקומות כליאה ועדיין קיימים מתקנים אשר התנאים בהם אינם עומדים בסטנדרטים התואמים אמות מידה במערב.