"הנאשם הפך את התואר האקדמי מטבע עובר לסוחר ונטל ממנו את הערך האמיתי של השכלה וידע. הוא רמס בכך עקרונות בסיסיים הקיימים בעולם האקדמי והפך את התואר מערך לאמצעי לקבלת תוספת שכר. מעשיו אלה שנעשו למען בצע כסף ראויים לכל גינוי והם מצדיקים התייחסות עונשית מחמירה".

כך במילים חריפות אלה נימק בית משפט השלום בתל-אביב את גזר הדין שפרסם היום (ה', 7.7.05) כנגד מי שנחשב למפעיל שלוחות אוניברסיטאות לטביה וברלינגטון בישראל אברהם אבן חן. כזכור אבן-חן שהיה ממקימי חברת מודום הורשע במתן שוחד, לחלק מתלמידי השלוחות שכלל לא היו מוסמכים לקבל תארים אקדמיים, ובהם אישי ציבור לא מעטים כגון יאיר פרץ (ש"ס), מזכ"ל הסתדרות המורים אברהם בן שבת, סגנו אורי גורמן, וח"כ לשעבר עבד-אל ווהאב דראושה. בכך, קבע בית המשפט, בין היתר, פעל אבן חן במרמה תוך ציפייה כי בעתיד הדבר ישתלם לו ולחברה בראשה עמד.

"אומנם נכון, כי במרבית המקרים, בעת שהנאשם העניק הטבות לאותם אנשי ציבור הוא לא ציפה לתמורה או לפעולה שהייתה בתחום העיסוק הישיר שלהם, אך הוא בהחלט ציפה שהמוניטין שלהם, הקשרים אותם קשרו ויכולת ההשפעה לה זכו בזכות תפקידם הציבורי ישרתו את מטרותיו העסקיות. אנשים אלה זכו להטבות לא בזכות עיניהם היפות, אלא מחמת שהנאשם האמין שהם עשויים לשרת נאמנה את האינטרסים העסקיים שלו", קבע בית המשפט.

בית המשפט כאמור לא הסתפק בגינוי חריף למעשי הנאשם אלא שלח אותו ל-30 חודשי מאסר בפועל בתוספת קנס של 50 אלף ש"ח. עוד נגזר על אבן חן עונש של שנת מאסר על-תנאי שיופעל במידה ויעבור עבירה דומה בשלוש השנים הקרובות. עם זאת התחשב בית המשפט בגילו המבוגר של אבן חן ובכך שהמדובר ככלל באדם שומר חוק שתרם לחברה, שכלל לא הכחיש חלק מהאישומים כנגדו ואף סייע במובנים רבים למשטרה להעמיק את היריעה בפרשה.

כזכור לפני כשלושה חודשים הוגש כתב אישום בפרשה נגד ח"כ יאיר פרץ. בנובמבר 2004 החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, למחוק את אישום השוחד מטיוטת כתב האישום שהוכנה נגד ח"כ פרץ, בה הוא נאשם בהשגת תואר אקדמאי במירמה ובניסיון להשיג תואר במירמה. משכך, העבירות בהן מואשם פרץ כעת הן קבלת דבר במירמה והפרת אמונים וכן ניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה.

תזכורת: פרשת "תארי לטביה"

נזכיר כי תלמידי השלוחות, רובם ככולם עובדי מדינה, ניגשו ללמוד בהן כדי לזכות בהטבות כספיות בעבודתם. במטרה להיטיב עם העובדים, הסכימה המדינה כי גם תארים אקדמיים שניתנו מטעם מוסדות אקדמיים זרים יזכו באותן הטבות, ובלבד שהעובד יקבל אישורה של ועדה מיוחדת המכונה "ועדת שקילות", הפועלת מטעם הגף להערכת תארים.

ואולם, בשנת 2001 נפתחה חקירת משטרה, שהעלתה בין היתר כי מקצת מן התארים הושגו בתרמית או נקנו בכסף. נוכח הממצאים, החליטה המדינה לשלול את אישור השקילות מכל מי שקיבל תואר בשלוחה זו, החלטה שמשמעותה שלילת הטבות השכר. כן נקבע, כי בוגרי השלוחה לא ייחשבו כבעלי תואר אקדמי לעניין עמידה בתנאי מכרז בשירות המדינה הדורש השכלה אקדמית.

נגד החלטות אלה הוגשה עתירה לבג"צ, שהכריע כי תארים של בוגרי שולחת לטביה יוכרו על-ידי המדינה, אלא אם יימצאו, במקרה ספציפי, ראיות משכנעות לכך שהתואר הושג במירמה.


(ת"פ 007232/03)