בטקס שנערך לציון חגיגות 40 שנה ל"נוסטרה אטטה", כתב הכנסיה המסדיר את יחסיה עם העמים הלא נוצריים, אמר האפיפיור בנדיקטוס ה-16 שקתולים ויהודים לא רק חייבים לכבד ולהבין זה את זה, אלא חייבים לתת לעולם עדות פשוטה לאמונה באלוהים ומצוותיו, כך דיווח שירות החדשות הקתולי.

במסר שהוקרא בחגיגות 40 שנה ל"נוסטרה אטטה", ההצהרה השנייה של מועצת הוותיקן ביחסיו עם הלא נוצרים, קרא האפיפיור ל"חלוקת עדות מחייבת יותר מאי פעם".

האפיפיור דחף במיוחד מאמצים משותפים להגנה על "קדושת החיים, קידום כבוד בין בני אדם, זכויות המשפחה והצורך לבנות עולם של צדק, פיוס ושלום לדורות הבאים".

בערב המיוחד שנערך בחסות ועדת הוותיקן ליחסים דתיים עם היהודים, דנו הנוכחים בהתקדמות שנעשתה בדיאלוג היהודי-קתולי ובדרכים לעתיד.

רבה הראשי של רומא, ריקרדו די סגני, החרים את הטקס בוותיקן מאחר שאחד הדוברים שהוזמנו היה הקרדינל ז'אן-מארי לוסטיז'ר, ארכיבישוף בפנסיה מפריז, יהודי שהמיר את דתו בצעירותו והפך לקתולי.

הרב די סגני אמר לעיתונאים כי ברמה הסמלית הבחירה בלוסטיז'ר סותרת את העובדה שדיאלוג דורש כבוד לזהות האחרים וויתור על נסיונות להמיר את דתם.

עודד בן חור, שגריר ישראל בוותיקן, נכח בטקס יחד עם רבנים ומכובדים יהודים מחלקים אחרים של אירופה ומאמריקה.

הקרדינל לוסטיז'ר והרב דוד רוזן, יו"ר הוועד היהודי הבינלאומי ליחסים בין-דתיים, היו הדוברים המרכזיים בטקס.

הרב רוזן אמר ש"נוסטרה אטטה" ומידע עדכני על הכנסיה הקתולית הרשמית מלמדים על כבוד ליהודים, ושליהדות חייבת להינתן יותר תשומת-לב בתוכניות החינוך הקתוליות, במיוחד בסמינרים.

הוא הוסיף שהכנסייה חייבת להעמיק את החשיבה שלה במשמעויות הצהרה על כך שהברית של אלוהים עם העם היהודי עדיין שרירה וקיימת.

בתוך הכנסייה עצמה, אמר, עדיין יש ויכוחים האם הקתולים צריכים לזנוח כל ניסיון לשדל יהודים להמיר את דתם לנצרות, עניין המעורר דאגה בקרב יהודים וגורם לאי רצון לדיאלוג עם קתולים.

"40 השנים שחלפו מאז פרסום ה'נוסטרה אטטה' היו חשבון-נפש נפלא בחלק מהכנסיה, כמו גם הגילוי מחדש של שורשיה היהודיים של הנצרות", אמר הרב. "חברים בקהילה היהודית מתחילים לחשוב מחדש שמערכת היחסים שלהם עם נוצרים, משמשת כמסגרת להדחקת פחדים וחשדות מהעבר", הוא הוסיף. "חברים בשתי הקהילות", אמר, "ערים לכך שלטובת העולם עליהם לעבוד בצוותא".

בהודעה שיצאה מטעמו של האפיפיור נאמר שיום השנה היה זמן להודות לאל על ההתקדמות שנעשתה בטיפוח הפיוס וההבנה, "למרות ההיסטוריה המורכבת ולעיתים כואבת, ובפרט החוויה הטראגית של השואה, שהומרצה על-ידי אידיאולוגיה ניאו-פגאנית גזענית", שאומצה על-ידי הנאצים.

ה"נוסטרה אטטה", אמר האפיפיור, עודדה את הקתולים והיהודים " להכיר את שורשיהם הרוחניים המשותפים ולהעריך את הירושה העשירה שלהם של אמונה באל אחד, בורא שמיים וארץ, שכרת את בריתו עם העם הנבחר, גילה את מצוותיו ולימד תקווה בהבטחות משיחיות הנוסכות ביטחון ומנחמות במאבקי החיים".

הקרדינל הגרמני וולטר קספר, נשיא של הוועדה של הותיקן ליחסים עם היהודים, אמר שה"נוסטרה אטטה" גילתה את ה"לא" של הכנסייה לאנטישמיות ואנטי יהדות ואת ה"כן" לשורשיה היהודיים של הנצרות. "זו טרגדיה של ההיסטוריה שה"לא" כמו גם ה"כן" באו לידי ביטוי רק אחרי אימי השואה האכזרית ועד היום פשע בל יתואר", אמר.

הקרדינל קספר אמר שהמסמך השני של הוותיקן "היה רק ההתחלה של ההתחלה" ודרש המשך חשיבה תיאולוגית קתולית על הברית האלוהית עם העם היהודי ותקפותה הנמשכת, כמו גם חשיבה תיאולוגית יהודית על ערך הנצרות.

"מערכת היחסים החדשה", אמר הקרדינל, גם קוראת לשיתוף פעולה רציני בקידום אמונה ומוסריות, צדק ושלום, "במיוחד בארץ הזאת שקדושה לשני העמים".

הקרדינל לוסטיז'ר אמר שהמאמינים באל כמו שומרי מצוותיו, "יהודים ונוצרים כאחד, אחראים לציוויליזציה ולשלום האנושות".

"בעולם בו "טוב" מוגדר לעיתים קרובות מדי כמה שעושה את האדם שמח או עשיר, נוצרים ויהודים מזכירים לאנשים והשליטים של"טוב" יש רף גבוה יותר", אמר הקרדינל לוסטיז'ר ."כעמים המכירים את אלוהים כיוצר כל, נוצרים ויהודים יכולים להיות כח לאחדות של בניין בין עמים, המבוססת על כבוד ועל התחייבות לדאגה מיוחדת לחברים החלשים בחברה", אמר. "האיזון והשלום של העולם ינצח או יפסיד כאן", אמר הקרדינל הצרפתי.

הקרדינל לוסטיז'ר אמר שלא היה לו ספק שעתיד היחסים בין יהודיים לקתולים יכלול מתחים, אבל הוא ציפה שציבור המאמינים של שתי הקהילות יאפשר להבדלים ביניהם ל"היעשות כמקפצה, בזהירות ובאופן מחושב, עמוק יותר מאי פעם למסתורין של אלו אותם ירשנו".

הארכיבישוף של ארה"ב ויליאם ג' לבדה, מושל בכיר בקהילה לדוקתרינה של האמונה, נכח בטקס, כמו גם קרדינלים אחרים מארה"ב דוגמת ויליאם ה' קילר מבלטימור ותיאודור א' מקריק מוושינגטון.