יוסף חוג'יראת, שוטר מג"ב לשעבר, הורשע בחודש מאי בבית המשפט המחוזי בנצרת בגין אי-מניעת עבירה במהלכה נהרג שוטר מג"ב אחר, בעת שהוא וחברו שיחקו בתחרות "שליפות אקדח". חוג'יראת נידון לחודשיים עבודות שירות אך הגיש ערעור לבית המשפט, בטענה שזה התעלם מתסקיר שירות המבחן שהמליץ לא להרשיעו.
תחילה הוגש נגד המערער כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. נטען כי במהלך שירותו כשוטר מג"ב בבסיס גן נר, כאשר יחד עמו שירתו גם סמי סועאד ז"ל ואסף גוהרי.
ביום 8.5.01, במהלך שיחה שנוהלה בין השלושה, החליטו סועאד המנוח ואסף גוהרי לערוך ביניהם תחרות שליפה, במהלכה אמורים היו לשלוף ולכוון איש-איש את אקדחו נגד רעהו, לדרוך וללחוץ על ההדק כך שתיווצר פעולת נקירה.
תחרות אומללה זו הביאה בסופו של דבר למותו של סועאד כתוצאה מפגיעת כדור שנורה מאקדחו של גוהרי.
מלכתחילה נטען בכתב האישום המקורי, כי המערער ניצב, לבקשת המנוח, בין שני המתחרים ונתן את האות לביצוע השליפות.
בשלב כלשהו, במהלך שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יתוקן כתב האישום על-ידי כך שימחקו ממנו עובדות, לרבות הטענה כי הוא זה שנתן את האות, וסעיף האישום יומר למעשה פזיזות ורשלנות. המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ונקבע כי ביצע את העבירה שיוחסה לו.
על-פי הסדר הטיעון, נשלח המערער לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר נתבקש להתייחס גם לעניין הרשעתו, כשכל צד הותיר בידיו את האפשרות לטעון בנוגע להרשעה. בסופו של יום הרשיע בית המשפט בנצרת את המערער וגזר את דינו לשני חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ומאסר מותנה למשך 6 חודשים.
חוג'יראת טוען בערעורו שבית המשפט התעלם מהמלצת שרות המבחן לא להרשיעו וטען גם כי העונש חמור. ב"כ המערער מדגיש, כי כתב האישום, לאחר תיקונו, אינו מייחס למערער את המעשה של מתן האות ולמעשה עוסק באי-מניעת המעשה. עוד נטען כי בית המשפט לא נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער, גילו הצעיר, העדר הרשעות קודמות ולשאיפתו ללכת בעקבות אביו ולהתגייס לשירות קבע. הרשעתו, כך נטען, תיפגע קשות באפשרות שיקומו, תימנע את גיוסו ותיפגע ביכולתו למצוא פרנסה.
בנוסף, מפנה ב"כ המערער לכך שהעונש שהוטל על היורה בגין מעשיו הוא 6 חודשי עבודות שירות, ובנסיבות אלה, אין זה סביר שעונשו של המערער, נוכח חלקו בפרשה, יהיה אף הוא בעבודות שירות.
המדינה טענה מנגד שהיא מתנגדת לקבלת הערעור ומפנה לחלקו של המערער כפי שהוגדר בכתב האישום המתוקן, לפיו "איפשר במעשיו ובמחדליו את קיום המשך השליפות", וכן: "המשיך בביצוע המשחק כשהוא ידע או צריך היה לדעת שהמשחק עשוי להסתיים במות אחד המשתתפים".
לטענת המשיבה, הרשעתו של המערער הינה תוצאה של חומרת העבירה ובעניין זה לא מתקיימים המבחנים שנקבעו בהלכה להמנעות מהרשעה.
בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע, בין היתר, כי "כאשר עסקינן בעבירות רשלנות הנוגעות לטיפול בנשק, גם אם לא יוכל המערער להתגייס עקב הרשעתו, מדובר בנזק שהוא בלתי סביר בנסיבות העניין. אשר לחומרת העונש, לא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער הינו בלתי סביר ובוודאי שאינו חורג מן המידה הראויה באופן המצדיק התערבות. זאת אף בהשוואה לעונש שנגזר על המבצע העיקרי, כאשר על המערער כאן נגזר שליש העונש שהוטל עליו".
בית המשפט העליון הורה למערער להתייצב לריצוי המאסר בדרך של עבודות שרות במתנ"ס דרוזי בשפרעם, ביום 1.12.05.
