הגורם הראשי שהוביל למצב של עוני, עליו מצביעים הנזקקים הנתמכים על-ידי עמותות המזון, הוא בעיות בריאות/תאונות (36% מעידים כך). 23% טוענים כי פיטורין או פשיטת רגל גרמו לכך ו- 23% אחרים מצביעים על גירושים/התאלמנות כגורם שדרדר אותם לעוני. כך עולה (יום ג', 6.12.05) מתוך דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" לשנת 2005.

מהנתונים עוד עולה, כי כמעט אחד מכל שלושה אזרחים בישראל חוששים להגיע אישית למצב של עוני (29%).

בעיית העוני - הבעיה הדחופה ביותר לטיפול

בעיית העוני נתפסת בעיני הציבור כבעיה הדחופה ביותר לטיפול - 29% מהציבור מציין את העוני במקום הראשון. מהנתונים עולה כי נושא החינוך תופס את המקום השני (21%), ואילו נושא הביטחון יורד למקום השלישי (15%).

1 מכל 6 נזקקים - מהמעמד הבינוני לשעבר

מנתוני הדוח עולה עוד כי בשנתיים האחרונות חל גידול של כ-50% בקרב נתמכי העמותות אשר השתייכו למעמד הביניים (מ-11% ל- 17%). בשנת 2005 - אחד מכל שישה נזקקים הנתמכים על-ידי העמותות הינו מהמעמד הבינוני לשעבר. שיעור המובטלים, המשפחות מרובות הילדים והמשפחות החד-הוריות הוא הגבוה ביותר מבין הנתמכים על-ידי העמותות.

גידול בדרישת הנזקקים למזון

על-פי הממצאים, במשך שלוש השנים האחרונות מדווחות העמותות על גידול מצטבר של כ-120% בדרישת הנזקקים למזון. בשנת 2005 מדווחות 90% מהעמותות על גידול בביקוש למזון, בשיעור ממוצע של 25%.

עוד עולה, כי קיימת תלות גבוהה של הנזקקים בתמיכה במזון המתקבלת מהעמותות: עבור 40% מהנתמכים מהווה סל המזון שהם מקבלים מהעמותות יותר ממחצית המזון הדרוש למחייתם הבסיסית.

הדוח מציג נתונים מחרידים נוספים - למרות הסיוע שנזקקים מקבלים, 33% מתוכם הגיעו למצב של רעב, 45% חוו ניתוק חשמל/מים/גז, 42% חסימה/עיקול של חשבון בנק ו-34% אולצו להתנסות בתביעות משפטיות.

אחד מכל שלושה מקרב נתמכי העמותות הצטרפו למעגל קבלת הסיוע בשנה האחרונה. יותר ממחצית הנתמכים מדווחים כי הם מקבלים סיוע מהעמותות כבר למעלה משנה.

רוב הנזקקים מנתקים קשרים חברתיים

45% ממקבלי הסיוע ציינו כי ניתקו קשרים חברתיים ו/או משפחתיים עקב המצב הכלכלי הקשה. עוד עולה כי 65% מהציבור הרחב מכירים אישית אדם החי במצוקה כלכלית. 54% מהציבור הרחב מכירים אישית אדם שחי בעבר ברמת חיים סבירה והידרדר למצב של עוני.

שניים מכל שלושה ממקבלי הסיוע או מבני משפחתם נזקקים לטיפול תרופתי קבוע (69%), מתוכם 75% נמנעו מלרכוש תרופה שנרשמה על-ידי הרופא (52% מכלל מקבלי הסיוע), כשב-91% מהמקרים הסיבה היא כלכלית.

על-פי הממצאים, ל-61% מהילדים אין את הציוד הדרוש לבית הספר. 96% מהילדים במשפחות הנתמכות אינם מקבלים שיעורים פרטיים ו-78% מההורים מעריכים שהבעיות הכלכליות משפיעות על הצלחת ילדיהם בלימודים.

רוב הציבור (56%) סבור שהקמת גוף לאומי למלחמה בעוני בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שלושת המגזרים תסייע לפיתרון הבעיה, 77% תומכים בפעילות ארגון "לתת" בנושא ו-60% מביעים נכונות לקחת חלק בפעילות למען הקמת גוף כזה.

הממשלה צריכה לפעול לפתרון העוני

עוד עולה כי קיימת אכזבה מפעילות הממשלה לפיתרון בעיית העוני:
82% סבורים שהממשלה היא הגורם הראשון שמתפקידו לפעול לפיתרון בעיית העוני, אך רק 16% סבורים כי הממשלה היא הגורם העיקרי שפועל לפיתרון הבעיה.

81% חשים כי הטיפול בבעיית העוני נמצא בסדר עדיפות נמוך של הממשלה או לא נמצא כלל בסדר עדיפות כלשהו. על אף העובדה שהעוני נתפס בעיני הציבור יותר ויותר כדחוף לטיפול לעומת נושאים אחרים, הציבור חש שהממשלה אינה פועלת בהתאם ולא נותנת לנושא את החשיבות הראויה. כלומר, מדיניות הממשלה נתפסת על-ידי 48% מהאוכלוסיה כגורמת להחרפת הבעיה.

ג'יל דרמון (יו"ר), ועו"ד ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת": "אנחנו מקווים שהציבור והפוליטיקאים יבינו שהעוני הוא לא הגרלה של מספרים אלא מציאות נוראית ומלחמת הישרדות הכרוכה בהתנסות במצבים של רעב, חולי, תלות במזון ואי יכולת לספק את הצרכים הבסיסיים. מאחורי הסטטיסטיקה הקרה מצויים קשישים שאין להם כסף לתרופות, ילדים שאין להם אוכל וציוד לבית הספר ומשפחות רבות שהסיכוי שלהן לצאת מהעוני קלוש, ללא מתן מענה כולל - הן בהיבט של סיוע פיסי מיידי והן בגיבוש תוכניות תשתיתיות לטווח הארוך.

"אנו קוראים לציבור הישראלי, אשר הבין מזמן שבעיית הביטחון האמיתית והדחופה ביותר לטיפול איתה מתמודדת ישראל היא בעיית הביטחון החברתי-כלכלי, להפעיל לחץ מתמשך ואינטנסיבי על הפוליטיקאים ולנצל את חלון ההזדמנויות על-מנת להפוך את ההבטחות והדמגוגיה לתוכנית אופרטיבית למאבק בעוני".

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אמר בתגובה לדוח, כי נתוני ארגון לתת המצביעים על הדרדרות חברתית נוספת והחמרת העוני בישראל, מלמדים כי החברה הישראלית יושבת על חומר נפץ המסכן את קיומה של החברה והחוסן הלאומי. העוני איננו מכה משמיים, אלא תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה המכוונת והמודעת, חרף אזהרותיו ומאבקי כשר הרווחה. הממשלה מסתפקת בדיבורים ובתוכניות וירטואליות ואינה עושה דבר כדי לבלום את העוני. יש להקים לאחר הבחירות ממשלה חברתית חדשה שתשקם את המדיניות החברתית.