אגף שוק ההון במשרד האוצר פירסם היום (ג', 24.1.06) חוברת מידע בנושא ביטוח סיעודי. ביטוח סיעודי נועד לתת עזרה חודשית במימון טיפול סיעודי בבית או במימון אשפוז במוסד סיעודי, לאדם שאינו יכול לבצע בעצמו חלק מפעולות היומיום או לאדם המוגדר תשוש נפש (כדוגמת אלצהיימר). מדובר בביטוח בו מבוטחים מעל 4 מיליון מאזרחי ישראל.

בשל מורכבותו ומאפייניו המיוחדים של הביטוח הסיעודי, מרבית האנשים אינם מודעים לזכויותיהם בתחום, ולהבדלים הקיימים בין סוגי הכיסויים השונים.לאור זאת, הנחה ממלא-מקום ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, להרחיב את המידע לציבור בנושא.

באוצר כותבים, כי הסיכוי לכך שאדם לא יוכל לבצע בעצמו חלק מפעולות היום-יום עולה עם הגיל: 6% מבני 74-65 מוגבלים לעומת 32% מבני 80 פלוס.

האחריות העיקרית על הטיפול בחולה הסיעודי מוטלת על בני המשפחה של החולה. טיפול לא רפואי בחולה סיעודי אינו חלק מהשירותים של קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לאחר בדיקה של מצב הבריאות של החולה, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים נותנים סיוע חלקי, והמעוניין בשירותים נוספים צריך לשלם על כך בעצמו.

מקורות המימון האפשריים הם: ההכנסה השוטפת (שכר, פנסיה), השכרה של דירת המגורים, חסכונות, עזרה כספית של בני המשפחה וביטוח סיעודי פרטי.

חולה סיעודי המתגורר בביתו זכאי לקבל עזרה מהמוסד לביטוח לאומי מתוקף חוק ביטוח סיעוד. ההחלטה על מתן עזרה נעשית על-ידי המוסד לביטוח לאומי לאחר בדיקה של מצב בריאותו ומצבו הכלכלי. העזרה העיקרית היא במימון 15-10 שעות עבודה שבועיות של מטפלת המגיעה לבית החולה. מבין החולים הסיעודיים, 76% גרים בבית ו- 24% נמצאים במוסד סיעודי.

ביטוח סיעודי נמכר על-ידי חברות ביטוח פרטיות באמצעות חוזה (פוליסה) שבו מפורטים תנאי הביטוח (כלומר, מה הביטוח מכסה וכמה כסף ישולם למבוטח). רכישת הביטוח יכולה להתבצע בכמה אופנים:

באופן אישי, ישירות מסוכן ביטוח או מחברת הביטוח (ביטוח סיעודי פרט) - כל אדם קונה פוליסה אישית. גובה התשלום החודשי (הפרמיה) שהמבוטח ישלם מחושב לפי הגיל, מצב הבריאות שלו והיקף הכיסוי שבחר (כמה כסף יקבל אם יהיה חולה סיעודי).
כחבר בקבוצה גדולה שהתקשרה עם חברת ביטוח (ביטוח סיעודי קבוצתי) - למשל, ביטוח שנמכר לעובדים אצל מעסיק מסוים, או דרך ועד עובדים. הפוליסה אחידה לכל הקבוצה. גובה התשלום החודשי אחיד לכל קבוצת גיל (הפרמיה מתייקרת עם הגיל). באוצר כותבים, כי כדאי לבדוק בקופת החולים אם אתם כבר בעלי ביטוח סיעודי של הקופה.

לפי נתוני קופות החולים למחצית המבוטחים בקופה יש ביטוח סיעודי.

עוד מגלים באוצר, כי התקופה הממוצעת בישראל, בה אדם מאושפז במוסד סיעודי היא כשלוש שנים. המלצה היא לבדוק בפוליסה שלכם במשך כמה זמן תקבלו תגמול מחברת הביטוח אם תהיו חולים סיעודיים, כלומר מהו "משך תקופת הפיצוי". בשנת 2004 התשלום החודשי לאשפוז במוסד סיעודי שבפיקוח משרד הבריאות היה בין 7,000 ל-15,000 ש"ח. בשנה זו - 2004, כדי לקבל תגמול ביטוח של 5,000 ש"ח בחודש למשך שלוש שנים של מוגבלות, נדרש אדם בן 65 שרכש פוליסת פרט לשלם פרמיה חודשית של כ-250 ש"ח לגבר וכ-350 ש"ח לאישה.

עוד על-פי האוצר, במקרה שחברת הביטוח קבעה לכם "חריגים אישיים", כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, האם כדאי לרכוש את פוליסת הביטוח הסיעודי.

יצויין, כי יש פוליסות שבהן חברת הביטוח אינה בודקת את מצבו הרפואי של המבוטח בעת רכישת פוליסת הביטוח, אלא עושה זאת רק במועד שהמבוטח הופך לחולה סיעודי ומגיש תביעה. במקרים כאלו חברת הביטוח עלולה לסרב לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח בטענה שמקרה הביטוח הוא תוצאה של מחלה שהייתה קיימת אצל המבוטח לפני חתימת חוזה הביטוח. כיום, ברוב הפוליסות, חברת הביטוח יכולה לדחות תביעה בגין מצב רפואי קודם רק שנה מיום ההצטרפות לביטוח למבוטחים שרכשו את הפוליסה לפני גיל 65, ורק חצי שנה מאותו יום למבוטחים שרכשו את הפוליסה מעל גיל 65.

במשרד האוצר מפנים את תשומת לב האזרחים לכך, כי סעיף של "ערך מסולק" בא להגן על המבוטח במקרה שלא יוכל להמשיך לשלם את הפרמיות. בהשוואה בין פוליסות זהו פרט שכדאי לבדוק האם הוא קיים ומהם התנאים לקבלת התגמול החלקי.