|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביקורת ספרים: הגיון הגורל
|
עלי מרצבך, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, בוחן את הגורל, הניחוש והמזל לעומקם מזוויות שונות ● ספר זורם, קליל וגם מעמיק ● שווה קריאה
|
הגורל, הניחוש והמזל - היו תמיד מימי קדם מקור לעיסוק מתמשך. החל בראשית העולם ועד היום מנסים מיטב ההוגים הכלליים והיהודיים לתת את רישומיהם ודעותיהם על מה שמעבר למוח האנושי ולדעת אשר מכוחו הם מבקשים למצוא את מבוקשם.
עלי מרצבך, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, בוחן את הנושא הרחב לעומקו מזוויות שונות. הוא מחלק את ספרו לשני חלקים:
האחד עוסק בהגות היהודית והכללית במשמעותן וטיבן של ההגרלות, הניחוש והספק. הוא מחדד מושגים, ומיטיב להסביר במילים פשוטות לאלו אשר אינם בקיאים במונחים המתמטיים-תאולוגיים את דעתם של הללו שעסקו בכך.
בחלק השני הוא פורש בפני הקורא יריעה רחבה ומרשימה של סוגיות מעשיות העוסקות במעשה הגורל, השלכותיו, תפקידיו ותפקודיו במערכות השונות מן היחיד ועד הציבור.
מן הנאמר בספר עולה תמונה מעניינת: התנ"ך גדוש בתיאורי גורל ובאיסורי ניחוש, ההלכה היהודית עוסקת רבות בהיתרים ובאיסורים שבהטלת גורל וגדולי ההוגים מורים כיצד לבצע אותו על-מנת שיצליח. בפרקים השונים מרצבך משרטט גבולות דקים ומבצע הבחנה בין גורל המכוון מלמעלה ובין הניחוש האסור והמקרה הסתמי שאצל אומות העולם. הוא אף מצביע על חילונו של המושג והפיכתו לחסר תוחלת במקרים מסוימים.
הספר כתוב בצורה זורמת וקלילה, אך יש בו מן העמקות בנקודות מסוימות כגון אלה העוסקות בדיונים הלכתיים. כמו-כן ישנן מילים אשר הקורא הממוצע יידרש למצוא להן הסבר בעצמו. מומלץ.
הגיון הגורל: משמעות הפיס והאקראיות ביהדות. עלי מרצבך, תשס"ט, 208 עמ', ראובן מס.
|
| תאריך:
|
18/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2011
|
|
משה ניסנבוים
|
|
ביקורת ספרים: הגיון הגורל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מישהו
|
19/12/11 16:01
|
|
פרופ' גד יאיר, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כתב ספר קריא, משעשע, נוקב ומעניין על "עשרת קווי האופי הראשיים של הישראליות" (כריכת הספר), אולם לא הגדיר בו את ה"ישראליות" ומי נכלל בה, אתנית ודתית. מחד-גיסא ניתן לשער שמדובר ביהודים-ישראלים, באשר הוא מציין ש"שתי התנועות הגדולות המכוננות את הישראליות - היהדות הגלותית מצד אחד והתנועה הציונית מצד אחר" (עמ' 18). מכאן גם "הטראומה שלנו - המחוללת את החשש העמוק מהשמדה או מכיליון דתי ולאומי - עומדת אפוא בבסיס הדיבר הראשון" (עמ' 17).
|
|
|
|
|
"סטונר", מאת ג'ון ויליאמס, הוא רומן בהוצאת ידיעות אחרונות, מהסוג הנדיר, שהקורא יודע אחרי כמה עמודים שבסופה של הקריאה, בהגיע הדף האחרון, יהיה עצוב מאוד להיפרד מהספר.
|
|
|
|
|
גיזי רפפורט, פילוסופית פוליטית אובייקטיביסטית וליברטנית, כותבת עניינית, ברור וממוקד, וספרה ערוך בצורה ידידותית לקורא. כבר בתחילת ספרה היא מצביעה על הגישה שהציבה כמטרת מתקפתה: "הגישה המכונה בספר זה 'רלטיביסטית', כוללת גישות קרובות כמו: רב-תרבותיות, רב-גוניות, תקינות פוליטית, פוסט מודרניזם ודה–קונסטרוקציה" (עמ' 17). היא מוצאת הבעייתיות בהנחת המוצא ש"תכני מחשבותיו ודפוסי התנהגותו של האדם נקבעים... באופן ביולוגי או חברתי" (שם), ולכן גורסת ש"כל אדם נעול במעין כלא קוגניטיבי שנוצר על-ידי זהותו הקבוצתית, איש אינו יכול להבין דברים מחוץ להקשר של גזעו, מינו או קבוצתו, יותר מכפי שהוא יכול לצאת מתוך עורו. אין קנה מידה אובייקטיבי שיתווך בין נקודות המבט של בני הקבוצות השונות - אין אפשרות לפנות למציאות כדי שתכריע" (שם).
|
|
|
|
|
ילדותי ונעורי העירוניים בפריפריה, עוצבו במידה רבה תוך השקה לקבוצי השומר הצעיר ולנוער "העתיד" שצמח מתוכם.
|
|
|
|
|
עמנואל סקל חקר בצורה יסודית ומרשימה את הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים ובניגוד למחקרים אחרים בנושא התמקד בתפיסת ההגנה של צה"ל על סיני וכן בקרב ההגנה שהתנהל בימים הראשונים למלחמה.
|
|
|
|
|
