עכשיו נמות למען ארצנו <br>

עכשיו נמות למען ארצנו

ארצנו - זה ראש הממשלה נתניהו.

ארצנו - זה הנשיא פרס.

ארצנו - אלו פקידי האוצר שדואגים ושומרים חזק על כספי המדינה: לזה לא נתנו, ולזה לא נתנו, ורק לעצמם לקחו.

מסיסמאות לשחור המציאות ששום מחאת פרווה לא תפתור: התפטרותם של מאות הרופאים שיפקירו את ארצנו למוות בטוח של רבים חפים מפשע.

הכל, כי אף אחד בין מקבלי ההחלטות בארצנו לא מוכן להודות בטעות של עריכת תלושי השכר לרופאים לפי 25 ש"ח לשעה, כאשר ברור כשמש היוקדת בשמש אמצע יום חמסין ששכרם חייב להיות לפחות 50 ש"ח לשעה!!

יסבירו לי ש"אי-אפשר"... ואשלח אותם בדואר אקספרס לכל הרוחות.

אבל הייתה מחאה... לא?!

כן, אבל אף אחד לא ידע על מה הוא מוחה. כדאי לשאול את "מובילי המחאה" מה עושים עם כל העיוותים היומיומיים הנופלים עלינו והורסים את ארצנו, או שוב את עצמנו שמעולם לא הסכמנו לתרום ולו יום עבודה אחד כדי לעלות על בריקאדות למען הדברים "הקטנים" והלוחצים באמת.

הדברים הללו שאנו חווים בארצנו, לא כתובים בסיסמאות, גם לא בטרכטנברגית, אלא בדמנו הנשפך כהרגלו בצידי הדרכים בהם אנו ממשיכים לדדות מידיי יום בדרך לאבדון.