בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים <br>

בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים כָּל הַכִּסּוּפִים חֲסֻמִּים .
בַּיּוֹם
שֶׁמֶשׁ סַהֲרוּרִית מְבֻתֶּרֶת מְסַנְוֶרֶת כִּסּוּפִים-מִצְטוֹפְפִים
בְּמִכְלְאוֹת דּוֹהֲרוֹת בַּתּוֹר הַמִתְפַּתֵּל בְּבֶהָלָה אֶל שַׁעַר נָעוּל .
בַּלַּיְלָה
יָרֵחַ מְסֻמָּר מְדַדֶּה עַל קַבַּיִם בֵּין שִׁבְרֵי כִּסּוּפִים כְּרוּתִים מְפֻחָדִים שֶׁיָּבוֹאוּ גַּם מָחָר בְּצִפִּיַּת מֵיתָר מָתוֹּחַ
שֶׁיִּקָּרַע לִגְזָרִים בְּמִכְלְאוֹת תַּיִל נָמוֹֹת בַּדֶּרֶך אֶל שַּעַר נָעוּל.

מִמַּחְסוֹם כִּסּוּפִים שָׁב עַל עֲקֵבָיו אֹפֶק הַמִּדְבָּר
מְפֹֹרָק מִכָּל רֶגֶב חוֹל וּמִכָּל דַּבֶּשֶׁת גָּמָל
לְצִדּוֹ אֹפֶק יַם שֶׁרֻקְּנוּ כִּיסָיו מִגַּלַּי יַם וּמִתְּרָנֵי סְפִינוֹת
בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים פַּרְפָּרִים לֹא יִשְׁחוּ
מִדְבָּר וְיַם צְחִיחִים שׁוֹחִים שְׁחִיַּת עַקְרָב, שׁוֹחִים שְׁחִיַּת נַחַשׁ.

בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים כָּל הַכִּסּוּפִים חֲסֻמִּים
אֲנִי חַיָל מִלּוּאִים נוֹשֵׁא בַּחֲגוֹרִי
עֶשְׁרִים וְּשְׁמוֹנָה יָמִים שָֹׂרִים בְּעֶדְרֵי אָדָם
שֶׁנָּשְׁאוּ עֶלְבּוֹן כִּסּוּפִים כְּרוּתִים בְּפָנַי
וַאֲנִי הָיִיתִי לָהֶם שַׁעַר נָעוּל
בְּחַג הַחֵרוּת שֶׁלִּי
בַַּּחוֹֹף הַבָּדוּי שֶׁלָּנוּ
שֶׁשִּׁקֵּר לִי וְלָהֶם עֶשְׁרִים וּשְׁמוֹנָה יָמִים .

עוֹֹֹד יָבוֹא הַיּוֹֹם
עiֹד יָבוֹא הַלַּיְלָה
אֲנִי וְהֵם נַעֲמוֹד עֲרֻמִּים אָדָם מוּל אָדָם
חֲשׁוּפִים בְּקֶבֶר אַַחִִים
וְשָׁם נִתֵּן תְּשׁוּבָה מְאֻחֶרֶת
נִקְרָא יַחַד אֶת מְגִלַּת עַצְמָאוּת בְּרוּאֵי בְּצֶלֶם
לֹא מִשְׁנֵי צִִדֵֵּּי מַחְסוֹם כִּסּוּפִים כְּרוּתִים
נִקְרָא אֶת מְְגִִלַַּּת הָעַצְמָאוּת בְּלִי תָּוִים שֶׁל פָּתוֹס
חֲבָל שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּבָר מְאֻחָר
חֲבָל שֶזֶּה יִהְיֶה אַחֲרֵי עֶשְׁרִים וּשְׁמוֹנָה יָמִים כְּרוּתֵי כִּסּוּפִים בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים
חֲבָל שֶׁזֶּה יִהְיֶה אַחֲרֵי יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים כְּשׁנַּעֲמוֹד חֲשׁוּפִים בְּקֶבֶר אַחִים
שֶׁכָּרִינוּ בְּמַחְסוֹם כִּסּוּפִים.

איתן קלינסקי
שירות מילואים פסח תשכ"ח 1968

השיר נכתב בשירות מילואים בפסח 1968. את השיר שלחתי כעבור מספר שנים ל"משא", מוסף ספרותי של עיתון "דבר", בעריכת ראובן פדהצור, שפרסם מדי פעם משירי כמו: "מורה ללשון עברית מובסת". יותר מאוחר השיר נשלח גם למוסף הספרותי של "על המשמר" בעריכת יעל רנן ואילן שיינפלד, שפרסמו מדי פעם משירי. עורכי שני המוספים נהגו בי במידה של כבוד, לפחות שלחו מכתב תשובה, בו התנצלו שהשיר לא יפורסם. אל השיר הזה חזרתי לאחר שהאזנתי השבוע לדיון בביטוי "מחסום כיסופים" בתוכנית של קובי מידן בטלוויזיה עם המשוררת אגי משעול.