והאדם שואל - שני שירי תעייה

האם קיימת אמת אחת, שולטת? ואם לא, האם אפשר לזכך מאמתות שונות של בני-אדם שונים אמת אחת, שתהא האמת של כולם? ואילו נולדנו להורים אחרים, אילו נראינו שונים, אילו שמנו היה שונה, האם היה עולמנו אותו העולם? האם עינינו היו רואות את אותם הדברים?

עֲנִי לִי

הַאִם זוֹרֵחַ בֹּקֶר כָּךְ בְּכָל מָקוֹם
הַאִם לְכָל אָדָם לַיְלָה מֵבִיא חֲלוֹם

שֶׁמָּא חִיּוּךְ הָאֲנָשִׁים כּוֹזֵב עַל הַפָּנִים
שֶׁמָּא נוֹתְרוּ קוֹצִים אָזְלוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים

לוּ אַתְּ יָכֹלְתְּ לִהְיוֹת אִשָּׁה אַחֶרֶת
אִלּוּ רָאִית אוֹתִי הַאִם הָיִית נִזְכֶּרֶת

לוּ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת לָךְ אִישׁ אַחֵר
הָיִית יוֹדַעַת כִּי אֲנִי הוּא שֶׁמְּדַבֵּר

וּמִי אֲנִי הָיִיתִי לוּ אַחֶרֶת הָיִית אַתְּ
וּמָה לִי הָיִית אָז לוּ נָתַתִּי בָּךְ מַבָּט

הַאִם נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת אֵלֶּה הַפָּנִים
אֲזַי לָקַחַת גּוּף וְכוֹחַ וִיכֹלֶת אֲחֵרִים

כִּי אִם נוֹפִיעַ פַּעַם וְנִפָּגֵשׁ כָּךְ בְּאַחַת
אֵיךְ תֵּדְעִי כִּי זֶה אֲנִי אֵיךְ אֵדַע כִּי אַתְּ

אִם בַּבֹּקֶר תִּמְצְאִי מַסֵּכָה שֶׁהִיא אֲנִי
הַאִם תֵּלְכִי לִמְצֹא אוֹתִי בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי

אִם פַּעַם יֹאמְרוּ יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת נִמְהֶרֶת
לַחֲזֹר לְאוֹתוֹ הָאִישׁ הַאִם הָיִית חוֹזֶרֶת

וְאוּלַי אֲנִי שׁוֹאֵל כִּי מִי אֲנִי וְאַתְּ לְמִי
וְאוּלַי אֵין בְּכוֹחִי לִהְיוֹת אֶת כָּל עַצְמִי

עֲנֵה לִי

הַאִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁמֶשׁ עוֹלָה
הֲיוֹדַעַת אֲדָמָה אֶת גְּבוּלָהּ

הַאִם חֲלוֹם עַל שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה
זֶהוּ רָצוֹן מֻפְרָז חֵטְא שֶׁל תַּאֲוָה

הַאִם יוֹדֵעַ יֶלֶד שֶׁמְּחַיֵּךְ בָּעֲגָלָה
כִּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מֵבִיא אִתּוֹ קְלָלָה

וּמִי שֶׁאָהַב אֶתְמוֹל מַמָּשׁ עַד כְּלוֹת
הַאִם יֹאהַב מָחָר שְׂפָתַיִם מִתְבַּלּוֹת

אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ פַּעַם מִן הַמַּרְאָה
הַאִם תִּמְחַק מִשָּׁם אֶת הַבָּבוּאָה

הַאִם אֲנִי זוֹ הָאִשָּׁה הַאֵלֶּה הֵם פָּנַי
אִשָּׁה כִּמְעַט זָרָה אַךְ אֵלּוּ הֵן עֵינַי

אִלּוּ לֹא נִפְגַּשְׁנוּ לוּ הָיִינוּ אֲחֵרִים
מִי הָיוּ יְלָדֵינוּ אֵיךְ הָיוּ נִרְאִים

כְּשֶׁעֵת תָּבוֹא וְלֹא נִרְאֶה שֶׁמֶשׁ עוֹלָה
הַאִם תּוֹסִיף הָאָרֶץ לָסֹב בְּמַסְלוּלָהּ

וְאוּלַי אֲנִי שׁוֹאֶלֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה
כִּי אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ אוֹזֵל לוֹ אַט הַפֶּלֶא

מתוך ספר השירים "אלו ערגות", יוסף כהן אלרן, הוצאת צבעונים 2010.