ברכות לשופטים בני שגיא, צבי ויצמן, עירית כהן, ריקי שמולביץ ואריאל חזק. עד עכשיו הייתם שופטים במינוי בפועל בבתי המשפט המחוזיים, ומעתה - לפי החלטת הוועדה למינוי שופטים (9.8.15) - תהיו במינוי של קבע.

מדובר מן הסתם במינויים ראויים. אבל האם ראוי שמי שמכהן כשופט בפועל במחוזי ימונה לשופט במינוי קבוע? בעצם צריך להפוך את השאלה: האם ראוי למנות שופטים למינויים בפועל, כאשר אחר כך הם מתמודדים על מינויי הקבע מול שופטי שלום מן השורה? האם המינוי בפועל אינו נותן להם יתרון מוקדם ובלתי מוצדק?

מבקר המדינה, יוסף שפירא, נדרש לסוגיה דומה מאוד בדוח שפרסם במאי 2013. אותו דוח עסק במינויים בשירות הציבורי, ושפירא אמר בו את הדברים הנחרצים הבאים:

• 
  "הוראות התקשי"ר מאפשרות העסקה זמנית של עובדים במשרה תקנית לפני מכרז באמצעות מינוי בפועל ובאמצעות מילוי מקום, רק בהתקיים נסיבות יוצאות מהכלל, היות שהעסקה באופן זה פוגעת בעקרון השוויון במכרז, ומקנה לעובדים הללו יתרון על פני מועמדים אחרים... עקרון השוויון, שהוא עיקרון מרכזי במכרז של כל רשות ציבורית, נפגע בכך שניתן לעובד, שהועסק במשרד טרם המכרז, יתרון מקדמי. אי-הקפדה בנידון חמורה ופוגעת בתדמית השירות הציבורי".
  

בהמשך הדוח הבהיר שפירא, שהדברים כבר נאמרו בידי משרד המבקר שמונה שנים לפני כן, ואף מעוגנים בפסק דין של בג"ץ משנת 1991:

• 
  "משרד מבקר המדינה כבר התריע בעבר והבהיר, כי העסקת עובד לפני מכרז באמצעות מינוי בפועל, מילוי מקום ואף העסקה כעובד חברת כוח אדם או קבלן, מקנה לו יתרון במכרז על פני מועמדים אחרים, בזכות התנסותו בתפקיד ובזכות היכרות עם המשרד ובעיקר עם הממונים עליו; מצב כזה אף יוצר קשרי עבודה ומעין 'ציפייה הדדית" להמשך העסקתו.
  
  "כבר בשנת 1991 קבע בג"ץ כי עקרון השוויון הוא נשמת אפו של מכרז של כל רשות ציבורית, ומתן יתרון מקדמי למי מהמשתתפים בו חותר תחת יסוד זה. אין מדובר בפגם טכני-פורמלי, אלא בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין. ראוי שהעסקת עובד זמני לפני מכרז תיוחד למקרים יוצאים מן הכלל שלהם היא נועדה כדי לצמצם את החשש מאי-שוויון במכרז. בהליך זה הודיעה המדינה לבג"ץ כי תפעל להביא לשינויים, שיאפשרו לקיים את המכרזים בתנאי שוויון ובשמירה על כללי תחרות הוגנים".
  

ואם למישהו היה ספק, שפירא ממשיך ואומר:

• 
  "משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר על העובדה שכאשר עובדים מועסקים במשרות העומדות למכרז, הם בדרך כלל זוכים בהן, וכי הדבר מרוקן את המכרז מתוכן ממשי, שכן תוצאות המכרז מכשירות את ההליך שקדם לו. באופן דומה, עצם העסקת העובדים במשרד מעניקה להם יתרון בלתי הוגן מול מתמודדים אחרים במכרזים, ובכך מסכלת את מטרת ההוראות ליתן הזדמנות שווה לכלל המועמדים. על נש"ם [ציבות שירות המדינה] לפעול ביתר שאת כדי שהעסקת עובדים טרם מכרז תצומצם ותיוחד רק למקרים יוצאים מן הכלל, אשר להם נועדה".
  

דברים כדורבנות, החלים לשיטתם של מבקר המדינה ובית המשפט העליון על כל עובדי המדינה - מפועל הניקיון ועד למנכ"ל. אבל מתברר שיש עובדי מדינה שהכללים הללו חולפים מעל לראשיהם: השופטים. מה שאומר השופט בדימוס שפירא, מה שאומרים שופטי בג"ץ - זה לא חל עליהם-עצמם ועל עמיתיהם.

נידרש למילותיו של שפירא: "אי-הקפדה בנידון חמורה ופוגעת בתדמית השירות הציבורי". אם שופטים מתמנים בדרך בה חלקם זוכים ליתרון בלתי הוגן על מתמודדים אחרים, מה יגידו אזובי הקיר? מה על תדמיתה של מערכת בתי המשפט?