בייגל ניו יורק [צילום: גד נחשון]
כשהבייגל כובש את ניו-יורק |
העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בארה"ב, מדווח על פריחתן של מסעדות אמריקניות, המציעות לסועדיהן מאכלים יהודיים מסורתיים, כפי שהיו נהוגים בשעתם במזרח-אירופה
תרבות האוכל של ניו-יורק הושפעה לא במעט מזרם היהודים שנמלטו אליה מאימת הפוגרומים שפקדו אותם במזרח-אירופה. בצד שפת היידיש שהם הביאו עימם לארצו של הדוד סם, ושחלחלה במהרה לשפה האנגלית, הם הנחילו לכרך האמריקני גם שפע של מאכלים מסורתיים מבית-אמא, כמו הבייגל, הפרעצל, הלקס, הקורנד-ביף, הלשון הכבושה, המלפפון החמוץ, הקניש, החזרת והמאצע-בול.
העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, שהתחקה אחר האוכל היהודי בעירו, מדווח כי עד היום נוהגים הניו-יורקים לאכול בתאווה רבה את המאכלים היהודיים המסורתיים. בחוצות מנהטן מככבת מכבר פרסומת, בעלת אותיות של קידוש לבנה, הקובעת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, ש"אין כלל צורך להיות יהודי כדי ליהנות ממאכל יהודי".
דליקטסים יהודיים
ואכן, יש בעיר לא מעט מסעדות שמציעות, לכל השוחר על פתחן, אוכל בסטייל של כשר, בעוד שכשר באמת זה איננו. אחרי ככלות הכל, לא מתביישים במסעדות האלה להגיש בייגל עם לקס וגבינת-שמנת, בצד... כריך של פסטרמי. אבל הניחוח הוא, למרות הכל, יהודי בתכלית.
להיט יהודי קולינרי אחר הוא המאצע-בול - הלא הוא מרק העוף הגזעי עם הקניידלך, שעולה כיום לא רק על כל שולחן יהודי מזרח-אירופי, אלא גם על שולחנו של האמריקני המצוי. לצד המרק מוגשות פרוסות עבות וגבוהות של לחם שיפון, כשעליהן הררי-הררים של לשון כבושה או פסטרמי, הטובלות עד לעייפה בחרדל. בצידן מוגשים מלפפונים חמוצים, מיובלים ומחוטטי-קליפה. לקינוח מוגשת עוגת-גבינה ולצידה גם כוס קפה מהביל.
העיתונאי גד נחשון מדווח תוך כך ששמעם של הדליקטסים היהודיים - כך מכנים בלואר איסט סייד את מאכלי התאווה האלה - עובר מפה לאוזן. הביקוש להם גואה במיוחד בסופי-שבוע ולקראת החגים, ואז הם מוצעים לכל מאן דבעי בצרורות.
העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, שהתחקה אחר האוכל היהודי בעירו, מדווח כי עד היום נוהגים הניו-יורקים לאכול בתאווה רבה את המאכלים היהודיים המסורתיים. בחוצות מנהטן מככבת מכבר פרסומת, בעלת אותיות של קידוש לבנה, הקובעת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, ש"אין כלל צורך להיות יהודי כדי ליהנות ממאכל יהודי".
דליקטסים יהודיים
ואכן, יש בעיר לא מעט מסעדות שמציעות, לכל השוחר על פתחן, אוכל בסטייל של כשר, בעוד שכשר באמת זה איננו. אחרי ככלות הכל, לא מתביישים במסעדות האלה להגיש בייגל עם לקס וגבינת-שמנת, בצד... כריך של פסטרמי. אבל הניחוח הוא, למרות הכל, יהודי בתכלית.
להיט יהודי קולינרי אחר הוא המאצע-בול - הלא הוא מרק העוף הגזעי עם הקניידלך, שעולה כיום לא רק על כל שולחן יהודי מזרח-אירופי, אלא גם על שולחנו של האמריקני המצוי. לצד המרק מוגשות פרוסות עבות וגבוהות של לחם שיפון, כשעליהן הררי-הררים של לשון כבושה או פסטרמי, הטובלות עד לעייפה בחרדל. בצידן מוגשים מלפפונים חמוצים, מיובלים ומחוטטי-קליפה. לקינוח מוגשת עוגת-גבינה ולצידה גם כוס קפה מהביל.
העיתונאי גד נחשון מדווח תוך כך ששמעם של הדליקטסים היהודיים - כך מכנים בלואר איסט סייד את מאכלי התאווה האלה - עובר מפה לאוזן. הביקוש להם גואה במיוחד בסופי-שבוע ולקראת החגים, ואז הם מוצעים לכל מאן דבעי בצרורות.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| כשהבייגל כובש את ניו-יורק |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

