סיפורו של בית העלמין בנימינה

במרכז בית העלמין בולטת מצבת קבר עשויה אבן בזלת גדולה עליה הכיתוב הבא: "פ"נ ראובן יוסף (פיקוביץ') אלון, איש הראשונים בן 91 בפטירתו". זהו קברו של ראובן-יוסף פיקוביץ' אביו של יגאל אלון שהיה מפקד הפלמ"ח, שר בממשלות ישראל ומראשי מפלגת העבודה. ראובן-יוסף פיקוביץ עלה לארץ ישראל בשנת 1888, עבד בכרמי מקווה-ישראל, פתח-תקוה, ראשון-לציון ונס-ציונה, הגיע למחניים בגליל נישא לחיה בתו של אלתר שוורץ, ממייסדי ראש-פינה ומשם עבר לכפר תבור והיה מראשוני כפר תבור (מסחה). לזוג נולדו ילדים: משה, מרדכי, צבי, אליאב, דבורה ויגאל. עם השנים עזבו כל בניו של ראובן את כפר תבור והוא לא הצליח להחזיק במשק לבדו. הוא עבר לבנימינה והתגורר עם משפחת בנו מרדכי. ראובן האריך ימים, הוא מת בגיל 91 ונקבר כאמור בבנימינה.

ליד קברו שוכן קבר בנו, מרדכי פיקוביץ' (אלון) שהיה ממייסדיי בנימינה, ראש ועד המושבה וראש המועצה המקומית בנימינה בשנים 1965-1940. על מצבת קברו של מרדכי אלון נחקק: "איש האדמה והציבור רב פעלים בן חיה וראובן יליד הגליל ממייסדי בנימינה". מרדכי נפטר בשנת 1975 בגיל 77. צמוד לקברו של מרדכי פייקוביץ' קבר רעייתו נעמי פייקוביץ' בת למשפחת ישראל וטילה קלימנטובסקי שהיו ממייסדי שפיה וכפר תבור. על מצבתה נחקק: "יפת תואר ואצילת רוח", נעמי נפטרה בשנת 1972 והיא בת 73 במותה .

לא הרחק מקברי "הפיקוביצ'ים" קברו של השר וחבר הכנסת זאב בוים (2011-1943) בן המושבה שמת בגיל 67 בעקבות מחלת הסרטן. בוים נקרא נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי. משפחתו הייתה מראשוני המושב נחלת ז'בוטינסקי (כיום חלק מבנימינה). היה מחנך ומנהל בבית ספר מקיף בקריית גת. בשנת 1986 נבחר לראש העירייה של קריית גת ועמד בראשה עשר שנים, בהמשך כיהן כחבר כנסת בכנסות 14 – 18 וכן כשר בממשלות ישראל. היה שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר לקליטת עלייה. על קברו נחקק: "אהובנו זאביק(זאב דוד) בן חנה ויוסף ממייסדי נחלת ז'בוטינסקי. בית"רי, מורה ומחנך, ראש עיריית קריית גת וחבר כנסת ושר בממשלות ישראל, אוהב אדם והארץ, אציל נפש". מלבד אהוד מנור שניתן להגדירו גם כאיש תקשורת שכן היה לאורך שנים מגיש ומנחה ברדיו ובטלוויזיה קבורים בבית העלמין בבנימינה עוד מספר אנשי תקשורת ובהם, העיתונאי אדר קיסרי ומפיקת הטלוויזיה נעמי קפלנסקי.

אדר קיסרי, בנו של העיתונאי המיתולוגי אורי קיסרי עורכו הראשון של עיתון "העולם הזה" היה עיתונאי סופר ומתרגם, הוא כתב לעיתונים "דבר" והארץ, וחיבר שורה של ספרים ובניהם ספרים על מאבקיו הגדולים של זאב ז’בוטינסקי ויחסי הממשל האמריקני עם ישראל. רוב שנותיו התגורר בעיר תל אביב בשנותיו האחרונות התגורר בבנימינה. בן 89 היה במותו. הותיר אחריו את אשתו, יהודית, ושני בנים. אחיו הוא העיתונאי גיל קיסרי. על מצבת קברו של אדר קיסרי נחקק בזה הלשון: "עיתונאי, סופר אידיאליסט, לוחם רודף צדק ויושר אהבת המולדת נר לרגליו משפחתו בראש מעייניו".

נעמי קפלנסקי - סמוך לקברו של קיסרי בצד המזרחי של בית העלמין קברה הטרי של המפיקה והיוצרת הדוקומנטרית נעמי קפלנסקי שהלכה לעולמה לפני חודשים ספורים ביוני 2016. נעמי נולדה בבנימינה בשנת 1928. בשנות ה-60 נטלה חלק בהקמת תיאטרון חיפה כשעבדה לצידו של יוסף מילוא כעוזרת אישית. במחצית שנות ה- 60 נסעה לאנגליה ללימודי טלוויזיה ב-BBC. ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית במאי 1968 נקראה לשמש כמפיקת טלוויזיה בערוץ. קפלנסקי הייתה מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית. יחד עם יגאל לוסין ואנשי צוות נוספים יצרה את סידרת התוכניות התיעודיות המיתולוגיות, "עמוד האש" ו"ירושלים שהייתה בספרד". כמו-כן הפיקה עם אהוד יערי את הסדרה "הכוזרים" והפיקה את התוכנית "ארץ אהבתי" בהנחית מאיר שלו. וכן נטלה חלק בהפקת תוכניות וסרטים נוספים. בת 88 הייתה במותה. נכדתה היא היוצרת והבמאית מור קפלנסקי.

מרדכי בן הלל הכהן - אני פונה משם מערבה וכאן אני מוצא במרכז בית העלמין את קיברו של מרדכי בן הלל הכהן, דמות מרתקת ורב גונית מאין כמוה. איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב. הוא נולד בשנת 1856 במוהילוב, רוסיה, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות").בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, והתיישב ביפו. נמנה על מייסדי תל אביב ואף קנה, בשנת 1909, אדמה בראשון לציון היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל, בפינת רחוב לילינבלום. בהמשך עבר מרדכי הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו שכן ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן יהודה. בחודש דצמבר 1936 בעת ששהה אצל בניו שמואל ודוד בחיפה לקה מרדכי הכהן בלבו . הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון. בנו דוד הכהן (1898-1984) היה לימים הציר הראשון של מדינת ישראל בבורמה, חבר בכנסת ישראל ויו"ר ועדת חוץ וביטחון שלה .אחות אחיו יצחק, רוזה כהן. הייתה אמו של יצחק רבין.

בצידו המערבי של בית העלמין חלקה מיוחדת ובה קבורים מייסדי מושב נחלת ז'בוטינסקי שהתמזג לימים עם בנימינה, לצד בני משפחותיהם. בן הקבורים בחלקה זו פעיל בית"ר יוסף בוים, אביו של השר וחבר הכנסת זאב בוים וראשוני ותיקי נחלת ז'בוטינסקי.

בין הקבורים בבית העלמין בבנימינה ארנה גלעדי בתם של דבורה ומרדכי לידאי אלמנו של הבדרן מוטי גלעדי. אורנה נפטרה בשנת 1993 ממחלת הסרטן. לידה קבורה אמה, דבורה לידאי (1926-2013)

משפחת נושא חן

במרכז בית העלמין קברם של קלמן נושא חן (תרמ"ו-תשי"ט) ורעייתו רבקה נושא חן. תסכימו איתי, כי זהו שם משפחה מאוד לא שיגרתי ומסקרן לדעת מקורו ומאין שאוב. העלתי הנושא לדיון בדף הפייסבוק. אחת הדעות טוענת כי מקור השם הוא ברבי גבריאל נושא חן, שהיה מחסידי חב"ד, ומראשי עדת החסידים בעיר ויטבסק.

חסידיו כך מספרים, הצמידו לו את השם נושא חן על שם מעשי החסד ומעשי הצדקה שעשה על-פי השראת ובקשת האדמו"ר מחב"ד. ובעקבות כך בירך אותו הרב האדמו"ר שיצליח במעשה ידיו ויולדו לו ילדים. שכן עד אז הוא ואשתו לא הצליחו להביא ילדים לעולם. וכך היה. השם אומץ כשם משפחה רשמי ככל הנראה על-ידי צאצאיו.

בבית הקברות בבנימינה קבורים רבים מייסדי וראשוני המושבה וכן נפטרים אחרים שמאחוריהם סיפורי חיים מעניינים ומרתקים, אולם "קצרה היריעה" מלהזכיר שמות כולם. אגב ליד שמות המייסדים הטביעה המועצה המקומית סמל מיוחד לסמן שמדובר במייסדי וראשוני המושבה. עברתי בן הקברים ואני מביא כמה שמות שהעתקתי מהמצבות: נטי קלנר בת שלמה נפטרה בגיל 97 (1900-1997)ויקטור קלנר בן ליאון (1896-1957) צבי ושושנה בר סבר, משה קאופשטיין, אילזה אלטשולר לבית משפחת הולץ (1920-2012), רחביה אלטשולר (1920-2012), שפרה צימירובסקי, יוסף שוחט, חנה שוחט, גולד שמעון ועוד. כמו-כן קבורים במקום כמה מראשי וחברי המועצה המקומית לדורותיה.