בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
באחרונה חודשה ביתר שאת הפעילות נגד ישראל מגבול לבנון. מדובר בשני אירועים חריגים. הראשון היה ב-13 במרס: פיגוע בצומת מגידו במתווה של מטען צד (כלימגור), שבוצע על-ידי מחבל פלשתיני שחדר לישראל מגבול לבנון, וגרם לפציעה קשה של אזרח ישראלי. המחבל אותר ונהרג בדרכו חזרה ללבנון כשעל גופו חגורת נפץ. את האחריות לפיגוע נטל ארגון פלשתיני המכנה עצמו "כוחות הגליל – הזאבים הבודדים". מהמידע שפורסם עולה בבירור, כי חיזבאללה הוא שעמד מאחורי הפעולה, למרות שנמנע מנטילת אחריות.
בנאום שנשא ב-22 במרס התחמק חסן נסראללה מלהתייחס מפורשות למעורבות בפיגוע וטען שחיזבאללה לא חייב להתייחס לפרטי האירוע, שגרם להפתעה מוחלטת בישראל. לדבריו, שתיקתו של חיזבאללה היא חלק מניהול המערכה, והיא משקפת חוכמה ומבלבלת את האויב.
מוערך, כי הפיגוע בוצע בהשראתה של אירן, המתוסכלת מכשלונותיה לפגוע באינטרסים ישראלים בסוריה ובחו"ל בתגובה לפעולות נגדה המיוחסות לישראל. תקיפות היעדים של אירן וחיזבאללה בסוריה, שגרמו למותם של שני יועצים אירנים ולפגיעה בתשתית צבאית של חיזבאללה (בסוף מרס ובראשית אפריל), המיוחסות לישראל, היו תגובה לאירוע זה.
האירוע החמור והחריג השני היה שיגור מטח הרקטות לישראל ב-6 באפריל מדרום לבנון במסגרת המאמץ הפלשתיני הרב-חזיתי (ירושלים, רצועת עזה ולבנון), בעקבות התנגשויות בין מאמינים מוסלמים לכוחות הביטחון הישראלים בהר-הבית במהלך חודש רמדאן. המטח, שנורה על-ידי גורמי חמאס מלבנון, כלל 34 רקטות (25 יורטו וחמש נפלו בשטח ישראל), היקף שלא נודע דוגמתו מאז מלחמת לבנון השנייה (2006). צה"ל וגורמי המודיעין בישראל קבעו, כי האחראי לירי הוא חמאס.
גורמי חיזבאללה מצידם הכחישו כל אחריות לאירוע, אך בה בעת הביעו תמיכה מוחלטת במאבק הפלשתיני. למרות שאין עדות למעורבות ישירה של חיזבאללה, ניתן להעריך בסבירות גבוהה, כי הסכמה עקרונית לכך ניתנה בפעולות התיאום האסטרטגיות בין בכירי חיזבאללה לבכירי החמאס, גם אם לא היה תיאום ואישור קונקרטי של חיזבאללה לשיגור. זאת, נוכח אחיזת חיזבאללה במרחב דרום לבנון, שבראיית הארגון מחייבת תיאום עימו מצד הארגונים הפלשתינים הפועלים מלבנון נגד ישראל ואשר פעילותם עלולה לסבך אותו בעימות עימה.
עדות לקשרים ההדוקים והתיאום השוטף בין רכיבי "ציר ההתנגדות" סיפקו ביקורו של מפקד משמרות המהפכה, איסמעיל קאאני, בביירות בסמיכות לירי הרקטות; נוכחותם של אסמעיל הניה (ראש החמאס) וזיאד נח'לה (ראש הגיהאד האיסלאמי) בלבנון; ומפגש שנערך ב-9 באפריל ושפורסם בין נסראללה לבין משלחת חמאס בראשות הניה שביקרה בלבנון. בהודעת חיזבאללה בעקבות המפגש נמסר, כי נדונו התפתחויות באזור ובהר-הבית, במוכנות "ציר ההתנגדות" ובשיתוף הפעולה בין רכיביו.
מנגד, הגורמים הרשמיים בלבנון ובראשם ראש הממשלה, נג'יב מיקאתי, מיהרו לגנות את הירי ומקרב הציבור הנוצרי בלבנון עלתה ביקורת על אודות השימוש בשטח לבנון בשירות אינטרסים זרים. ישראל מצידה התייחסה לאירוע כמהלך פלשתיני ובתגובתה הישירה לירי הסתפקה, לצד ירי ארטילרי, בתקיפה מוגבלת מהאוויר באזור שיגור הרקטות במרחב ראשדיה (ב-7 באפריל).
לא הייתה זו הפעם הראשונה שגורמים פלשתינים פעלו נגד ישראל מדרום לבנון: הם פועלים מזירה זו מאז מבצע "שומר החומות". במהלך המבצע (מאי 2021) הם חידשו את שיגור הרקטות מלבנון. אז שוגרו בשני מקרים מספר קטן של רקטות (שלוש בכל פעם) אשר לא נחתו בשטח ישראל (ב-13 במאי הן נחתו בים וב-18 במאי הן נחתו בשטח לבנון). מול אירועים חריגים אלה צה"ל הסתפק בירי ארטילריה למקורות השיגור בלבד.
אולם, בעקבות שיגור נוסף מלבנון באוגוסט 2021, אשר יוחס גם הוא לגורמים פלשתינים, ומאחר ששתיים מהרקטות נחתו בתחום ישראל וסיכנו אזרחים, תקפו מטוסי חיל-האוויר יעדים בדרום לבנון, לראשונה מאז 2013. נסראללה, אשר התחייב להגיב על כל תקיפה בתחום לבנון, שיגר בתגובה מטח של רקטות לעבר שטחים ריקים בהר דב, בכוונה לסגור את האירוע גם מצידו.
בניגוד לפעמים הקודמות, חיזבאללה נמנע עד כה מתגובה לתקיפת חיל-האוויר ב-7 באפריל ועל פעולה חסויה נוספת נגד חיזבאללה (שדווחה על-ידי מקורות עיתונאיים, אך קיומה לא אושר רשמית בישראל) בעקבות ירי הרקטות. בנאומו ב-14 באפריל – יום השישי האחרון של רמדאן ויום ירושלים האירני – התייחס נסראללה בזלזול לתקיפה הישראלית וטען בתוקף, כי היא לא כוונה ליעדי חיזבאללה בלבנון, בניגוד לדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אלא למטעי בננות.
נסראללה חזר והדגיש את אחדות השורה בקרב גורמים בציר ההתנגדות וטען, שפגיעה בהר-הבית ובעם הפלשתיני היא מבחינת חיזבאללה קו אדום. כן הדגיש את חולשתה הפנימית של ישראל בראייתו, בצד היחלשות התמיכה האמריקנית בה. בנוסף שב ואיים, כי תוקפנות ישראלית תגרור תגובות העלולות להבעיר את האזור כולו, רמז לאפשרות שהתגובה להתקפות בסוריה בוא תבוא, והדגיש שוב, כי כל תקיפה בלבנון תזכה ב"תגובה הולמת".
לחיזבאללה יש עניין לשמר את שליטתו בפלגים הפלשתינים המנצלים את אדמת לבנון לפעילות צבאית נגד ישראל, או לפחות לתאם אותה כך שלא תגרור אותו להסלמה. זאת, כל עוד היא משרתת את מטרות ציר ההתנגדות המורחב, הכולל מעבר לציר השיעי גם את חמאס והג'יהאד האיסלאמי, ומפעילה לחץ מתואם מול ישראל.
בכל מקרה, "מרחב העמימות" שנוצר בעקבות שתיקת חיזבאללה לגבי מעורבותו בפעילות הפלשתינית נוח לארגון, הנהנה מכל העולמות. מצד אחד הוא יכול להתהדר בחולשתה של ישראל, להציג את תרומתו במסגרת ציר ההתנגדות למאבק הפלשתיני ובשירות האינטרסים האירנים, ולטעון כי ישראל מורתעת מכוחו. מצד שני, הכחשת מעורבותו משחררת אותו, לפחות בינתיים, מתגובה ישראלית נגדו.
הארגון עדיין מרוסן
מעוניין להימנע מעימות [צילום: בילאל חוסיין, AP]
פעולות אלה נגד ישראל מצטרפות לשורת אירועים קודמים, שכרסמו במצטבר במאזן ההרתעה בין ישראל לחיזבאללה לטובת הארגון, הפועל ללא לאות לשיפור לטובתו של כללי המשחק במסגרת משוואת ההרתעה שהתעצבה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. ואכן, בשנתיים האחרונות יכול היה חיזבאללה לסמן לעצמו מספר הישגים. הוא טוען, כי פעילותו הובילה לצמצום היקף פעילותו של חיל-האוויר הישראלי במרחב הלבנוני; הרחבת נוכחותם של פעילי חיזבאללה בתצפיות בסמיכות לגבול; חיכוכים עם חיילי צה"ל לאורך הגבול; ותחושת ביטחון שהפגין נסראללה בעקבות חתימת ההסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון באוקטובר 2022, שנסראללה מנכס כהישג בזכות איומיו על ישראל.
חיזבאללה, כמו שאר מרכיבי הציר, רואה בוויכוח הפנימי העמוק בישראל סביב המשבר החוקתי והמחאה הנרחבת נגד ממשלת ישראל, ביטוי לחולשתה המובנית של ישראל ובאופן שגוי מפרש זאת כפגיעה מהותית בעוצמתה הצבאית. התודעה הכוזבת שפיתח נסראללה, וביתר שאת בשנה האחרונה ובאה לידי ביטוי ברור בנאומיו עומדת, ככל הנראה, בבסיס תעוזת היתר אותה הפגין באירועים האחרונים.
עם זאת, העדר מהלך צבאי ואפילו מצומצם כתגובה מצד חיזבאללה, בצד הימנעות הארגון מהודאה רשמית במעורבותו בפעולות נגד ישראל, מוכיחים, כי על-אף תעוזת היתר - הארגון עדיין מרוסן. הוא מעוניין להימנע מעימות חזיתי עם ישראל, שמא יוביל לעימות רחב היקף ולפגיעה חמורה לא רק בארגון, אלא גם בלבנון. זאת, כאשר בלבנון מתרחבת הביקורת נגד חיזבאללה, למרות טענתו של נסראללה שהוא מוכן, אם יקרה, גם לעימות מורחב.
בכל מקרה, האירועים האחרונים מצביעים על מגמת שחיקה בהרתעה הישראלית מול חיזבאללה ושותפיו לציר. בנסיבות אלה חשוב שהדרג המדיני בישראל יקדם דיון עמוק ומקיף עם המערכת הביטחונית לגיבוש אסטרטגיה לחיזוק ההרתעה מול חיזבאללה, שהוא ראש החץ של ציר ההתנגדות המורחב, המהווה כיום את האיום הקונבנציונלי העיקרי על ישראל.
נראה, כי תידרש פעילות צבאית נגד חיזבאללה כדי להבהיר לו את המחיר שייגבה ממנו על המשך ההתגרות בישראל כדי למנוע את הפיכתה לשגרה של פעילות הטרור מלבנון, ובכלל זה שיגורי רקטות על-ידי חמאס. בפני ישראל אתגר מורכב: כיצד לחזק את ההרתעה מול חיזבאללה וחמאס, אך בלי להוביל להסלמה עד כדי התדרדרות למלחמה. לרשותה מרחב פעולה, ועליה לבחור את דרך הפעולה המועדפת ואת עיתויה ולהיערך לקראת השלכותיה.
הכותבים הם חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
חיזבאללה מנסה להביא לבחירתו של סולימאן פרנג'יה לנשיא הבא של לבנון, אירן מפעילה לחצים על סעודיה לתמוך במועמדותו של פרנג'יה לנשיא. פרנגי'ה מקורב מאוד לנשיא בשאר אלאסד ובלבנון חוששים כי בחירתו לנשיא תחזק את ההגמוניה האירנית בלבנון ובאזור כולו
שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבד אללהאיאן עם אנשי חיזבאללה בגבול ישראל-לבנון [צילום: מוחמד זעתרי/AP]
אירן מנהלת נגד ישראל מלחמת התשה רב זירתית, נראה כי פרק העימותים המוגבלים נגד ישראל הסתיים ואנו נמצאים בסוג חדש של מערכה. מערכת הביטחון הישראלית מעריכה כי האירועים הביטחוניים במהלך חודש רמדאן שבמהלכם הותקפה ישראל ברקטות מרצועת עזה, מדרום לבנון ומסוריה מעידים על כך שמעתה ואילך זו תהייה האסטרטגיה של ציר ההתנגדות בראשות אירן וישראל צריכה להיערך לכך בהתאם.
ירדן הודיעה (יום א', 23.4.23) כי ישראל עצרה את עימאד אל-עדוואן, חבר פרלמנט ירדני החשוד בניסיון הברחת זהב ונשק מירדן לרשות הפלשתינית, דרך מעבר אלנבי. אל-עדוואן אינו פלשתיני אלא בדואי, והוא ניצל את חסינותו הדיפלומטית.
מחולל ההסלמה בזירה הפלשתינית במהלך חג הפסח וחודש רמדאן השנה היו ההתכתשויות ב-5 באפריל בין משטרת ישראל לצעירים פלשתינים אלימים במסגד אל-אקצה, תמונות קשות שהופצו ברשתות ופינויים בכוח של הצעירים. רובם השתייכו לתנועת הסטודנטים של חמאס, הצליחו להסתנן להר-הבית ללא אישורים ולכאורה רצו לממש את מצוות "אעתכאף" - נוהג ברמדאן של דבקות יתר ברוח חודש הצום המחייב הישארות בלילה בין כותלי המסגד לשם התמקדות בדת.
סעודיה נבחרה לארח את קונגרס הדואר העולמי לשנת 2023, שמארגן "איגוד הדואר העולמי" (UPU), שהינו ארגון של האו"ם. מדובר בארגון הכולל כ-190 מדינות, לרבות ישראל, האחראי על הסדרת ענף הדואר העולמי וקשרי הדואר בין המדינות.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
