האשמות חריפות הוחלפו אתמול בין נציגי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובין ח"כ
אלכס מילר במסגרת דיון על
חופש הביטוי באקדמיה, שנערך ביוזמת האוניברסיטה ואגודת העיתונאים בתל אביב. מול רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן, הפרופסורים יצחק (יאני) נבו וזכי שלום והשופטת בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות
דליה דורנר, מצא עצמו ח"כ מילר, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת מטעם סיעת ישראל-ביתנו, בעמדת מיעוט.
ח"כ מילר יצא נגד חופש הביטוי שמעניקים מוסדות אקדמיים לשיח' ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה-האיסלאמית בישראל, ובהקשר זה סיפר על הצעת חוק שיזם לתיקון חוק העונשין ולפיו אדם שהורשע בסיוע לארגוני טרור ויישא דברים במוסד חינוך בלי שקיבל קודם לכן אישור של שר החינוך, תוך התייעצות עם שר המשפטים, דינו מאסר של 18 חודשים.
"כפי שאתם שמים גבולות, כך גם לנו לפעמים נראה שיש צורך בחקיקת חוקים שישימו גבולות למה שיכול להתפרש כפגיעה בעקרונות של מדינת ישראל", אמר לנציגי האוניברסיטה והוסיף כי כשם שהאקדמיה מחויבת לאחריות מחקרית, "כך גם צריכה להיות אחריות מינימלית כלפי המדינה, עקרונותיה וסמליה".
רקטור האוניברסיטה, פרופ' הכהן, התריע כי הצעת החוק של ח"כ מילר נועדה לפגוע בחופש הביטוי והדגיש כי על האוניברסיטה להחליט מי זכאי ומי לא זכאי לשאת דברים בתחומה. "יש הבדל בין הכלים של מוסדות האקדמיה לבין מינוי של פוליטרוק מלמעלה, מכובד ככל שיהיה", אמר הכהן. "הפוליטרוק הוא יושב-ראש של המועצה להשכלה גבוהה", השיב מילר, וכיוון לשר החינוך. "אבל הוא לא המועצה להשכלה גבוהה", אמר הכהן בהדגשה.
פרופ' נבו החרה החזיק אחר הכהן וטען כי הצעת החוק של מילר יוצרת "פוליטיזציה של המחקר האקדמי", ואף "פוליטיזציה מפלה", שכן היא מכוונת לאנשים שהורשעו בעבירות מסוג מסוים. "החוק אחיד לכולם", הסביר מילר, "מי שהורשע בסיוע לארגוני טרור לא יכול להיכנס". נבו לא השתכנע. "זה חוק מחריד", אמר וטען כי הוא מכוון נגד האוכלוסיה הערבית בלבד.
השופטת בדימוס דליה דורנר הביעה תקווה כי חברי-הכנסת בישראל "יראו לנגד עיניהם את הצורך בשמירה על זכויות אדם" וציינה כי חופש הביטוי נחשב ל"זכות עילאית". לדבריה, על חברי-הכנסת להיזהר מלחוקק חוקים שמטילים מגבלות רחבות מדי, מעבר למטרת המחוקק. "האוניברסיטה הוא מוסד שמעצם טבעו הוא חתרני", אמרה דורנר, "החופש האקדמי בא להגן על האוניברסיטאות, כדי שיוכלו לחקור גם בנושאים שלא יהיו מקובלים על רוב הציבור. זה הלב של האוניברסיטה".
רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תיאר בדיון אווירה של פחד ורדיפה שהולכת וגוברת באקדמיה הישראלית. "יש מרצים שמפחדים להביע את דעתם מפני שיש ארגונים ששמו להם למטרה לרדוף מרצים על-פי הדעות שלהם", אמר. לדבריו, הוא מכיר באופן אישי מרצים באוניברסיטת בן-גוריון שעובדים מתוך תחושת פחד ורדיפה. מרצים באוניברסיטה אחרת, הוסיף, סירבו להעביר קורסים מסוימים מחשש שייקלעו לסערה ציבורית.
בתשובה לשאלת המנחה, רועי כ"ץ, מה מפחיד את המרצים, הסביר הכהן כי הם חוששים שסטודנטים באים אליהם "לא כדי ללמוד אצלם, אלא כדי להקליט אותם", וזאת במטרה "לתפוס איזו אמירה שאולי במקרה ניתן להוציא מההקשר". הכהן הזכיר את תחקיר תוכנית הטלוויזיה "המקור", שבדק את טענות תנועת אם-תרצו ועשה שימוש בהקלטות של הרצאות. "איך בן-אדם יכול לדבר באופן חופשי בצורה כזו?", שאל הכהן.
בשמו של ארגון אם-תרצו, אגב, סירב הכהן לנקוב באופן מפורש. רקטור האוניברסיטה כינה אותו פעם אחר פעם "ארגון סחטני", וזאת משום שבעבר פנה לנשיאת האוניברסיטה במכתב שבו דרש ממנה "לשים קץ להטיה האנטי-ציונית החריפה ולהדרה של סטודנטים וחוקרים ציונים" במחלקה לפוליטיקה וממשל, אחרת יפעל כדי שתורמים לא יעבירו אל האוניברסיטה כספים.
בעקבות הביקורת החריפה של הכהן על אם-תרצו, תהה ח"כ מילר מה ייעשה לסטודנט באוניברסיטה שיצהיר כי הוא חבר בארגון. הכהן הבטיח כי לא יאונה לו כל רע. ח"כ מילר טען מנגד כי האוניברסיטה עושה בדיוק את מה שהיא טוענת שנעשה נגדה - פועלת להגבלת חופש הביטוי בתחומיה.
רשימות קשורות:
-
הצנזורה והעיתונות -
רחשים ברשת -
החתול כבר לא בשק - Universal City Studios inc. ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח' - (
קישור)
- אבי חנניה גולן נ'
שירות בתי הסוהר 
