פרסים / הארווי

איש הקשר

פרופסור ג'ון קליינברג, חתן פרס הארווי לשנת 2014, מדבר על גישור בין תרבויות ועל מיפוי קשרים רומנטיים בפייסבוק
מגזין הטכניון כתבות הטכניון תגובות
מפת קשרים בפייסבוק. בירוק: המשתמש. באדום: אשתו. למעלה: קבוצת החברים לעבודה. מימין: חברים מהקולג'
[צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
"בתחילת שנות התשעים הייתה אבחנה ברורה מאוד בין 'חברים באינטרנט' לבין חברים 'אמיתיים'. פייסבוק משנה את זה, בכך שהיא מטשטשת מאוד את האבחנה בין 'חברים בפייסבוק' לבין חברים 'אמיתיים'. בסופו של דבר נתקרב יותר ויותר למודל הטלפוני - שם אנחנו לא מבדילים בין חברים 'אמיתיים' ל'חברים בטלפון'"

רשימות קודמות
נשק חדש במלחמה בסרטן

פול קורקם:
פעימות לייזר קצרצרות
פרס הארווי הוענק ב-8 באפריל לפרופסורים ג'ון קליינברג (אוניברסיטת קורנל) ופול קוֹרְקְם (אוניברסיטת אוטאווה). פרופסור קורקם החל את הקריירה שלו כתיאורטיקן, אבל במהלך הפוסט דוקטורט שלו ב-NRC (המועצה הלאומית למחקר בקנדה), לשם הגיע ב-1973, הפך לפיזיקאי ניסויי. כשנשאל בראיון "מדוע אתה סבור שתוכל להפוך למדען ניסויי?" הוא השיב: "זו לא בעיה. אני יכול לפרק את המנוע לחלקיו הקטנים יותר, ואז להרכיב אותו כך שיעבוד."

בתחילת שהותו ב-NRC התמקד בפיזיקת לייזר, וחזה את השפעתן של פעימות-לייזר (פולסים) בתחומים רבים. הוא פיתח שיטה ליצירה ומדידה של פעימות מהירות מאוד (אטו-שניות, כלומר מיליארדית של ננו-שנייה).

בשנת 2001 הצליח לייצר לראשונה, יחד עם עמיתיו מווינה, פולסים קצרים יותר מפמטו-שנייה (אלפית של ננו-שנייה). כיום הוא מכהן כמנהל תוכנית מדע האטו-שניות ב-NCR, וכפרופסור בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת אוטאווה. הוא חבר באקדמיה למדעים בארה"ב. לדברי פרופסור קורקם, פעימות לייזר מהירות במיוחד עשויות לשנות את תוצאותיהן של תגובות כימיות, ולטכנולוגיה זו יישומים רבים בתחומים כגון הדמיה רפואית ואחסון מידע.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על-ידי ליאו מ. הארווי ז"ל מלוס אנג'לס, על-מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה"ת.
קריירה. פרופסור קליינברג, יליד אוקטובר 1971, נולד בבוסטון וגדל במדינת ניו-יורק. את התואר הראשון עשה במדעי המחשב (קורנל, 1993), ובדוקטורט (MIT, 1996) העמיק בתורת הגרפים - תחום שהוביל אותו בהמשך לעולם הרשתות החברתיות. בתום הדוקטורט חזר לקורנל, שום הוא מכהן כיום כפרופסור למדעי המחשב. "מאז ומתמיד התעניינתי במתמטיקה, ואת המחשבים גיליתי בכיתה ו', בערך, עם מחשב אפל 2. בבית הספר השתמשנו בהם כדי לשחק, ועד מהרה התפתחה בנו תשוקה לכתוב בעצמנו גירסאות של המשחקים. אלה היו התוכנות הראשונות שכתבתי. באופן פרדוקסלי, דווקא כוחם המוגבל של המחשבים אישיים באותה תקופה הסב לנו תחושה שאנחנו משתמשים במלוא הפוטנציאל שלהם."

מרצה מצטיין. קליינברג, המכונה בפי הסטודנטים שלו Rebel King ("המלך המורד" - שִׁיכּוּל אותיות של שם המשפחה Kleinberg) הוא מרצה מצטיין, ובשנת 2002 נבחר ל'איש השנה" על-ידי ועד הסטודנטים של הפקולטה למדעי המחשב בקורנל.

בין התרבויות. "במישור החברתי והגלובלי, הרשת החברתית היא פלטפורמה שחוצה גבולות תרבותיים, דוריים ועוד. כמו האינטרנט, גם היא מקצינה לעתים את ההבדלים בין התרבויות ומעצימה את הקיטוב, אבל יש דרכים לרתום אותה ואת האינטרנט ליצירת גשרים, שבירת גבולות וטיפוח הַסְכָּמוֹת. זה התפקיד שלנו, וחשוב שבניסיון לשבור גבולות לא נבטל את ההבדלים בין התרבויות - אחרת נהפוך את העולם למקום משעמם מאוד."

מיקרו-דורות. "ההתפתחות הטכנולוגית המהירה יוצרת פערים משמעותיים גם בין בני אדם שהפרש הגילאים ביניהם אינו גדול. למעשה, יש כאן תופעה מרתקת של מיקרו-דורות, שמאפשרת לנו לפלח קבוצות גיל בדיוק גבוה למדי."

מרכזים וסמכויות. בסביבות 1996 פיתח קליינברג מדד חדש לאומדן חשיבותם של אתרי אינטרנט. האלגוריתם שפיתח - HITS - קובע את חשיבותם של אתרי אינטרנט לא רק לפי מספר ה"סמכויות" (authorities - העמודים המקשרים אליהם), אלא גם לפי מספר המרכזים (hubs - העמודים שמקושרים מהם). למשל מנועי חיפוש שמאופיינים בריבוי hubs, הם עמודים חשובים מאוד. "הגעתי לנושא הזה בעבודה שלי עם פרופסור רג'וון (Parbhakar Raghavan), מתוך תפיסה שהבנת מבנה הרשת עשויה להיות נושא מדעי מרתק, אבל גם כלי משמעותי לשיפור החיפוש באינטרנט. במחקר הזה עשיתי שימוש נרחב בתורת הגרפים, שאליה נכנסתי בתקופת הדוקטורט."

הרשת החברתית. "ברור שרשתות חברתיות כשלעצמן אינן המצאה חדשה. הן התקיימו מאז הולדת המין האנושי, ובמאות האחרונות העסיקו חוקרים רבים במדעי החברה. זו בעצם הסוציולוגיה - ההבנה שתופעות חברתיות (ידידות, עימות, השפעה, שיתוף פעולה וכו') נובעות מהאינטראקציה בין הפרטים בחברה יותר מאשר מתכונותיהם האישיות."

סוציולוגיה מקוונת. "הסוציולוגיה האמפירית התמקדה עד כה במערכות קטנות - עד מאות אנשים. כעת, באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות המקוונות, אנחנו יכולים לחקור מערכות של מיליוני אנשים - אומנם בלי מידע רב על האנשים הספציפיים והקשרים הספציפיים, אבל עם מידע עצום על דפוסי-קשר שקשה למצוא במערכות קטנות. פעם, כשצעיר היה הולך לאוניברסיטה רחוקה מהבית, מערכת הקשרים הרחבה הייתה תמיד נסתרת, ולעולם לא ידועה לגמרי. היום אפשר למפות את המערכות האלה ברשתות החברתיות המקוונות."

עולם קטן. "ב-99', עוד לפני פרוץ הרשתות החברתיות, התחלתי לפתח אלגוריתמים בהשראת קונספט 'העולם הקטן' של הפסיכולוג סטנלי מילגרם. מילגרם האמין כי כל שני אנשים בעולם מקושרים ביניהם על-ידי חמישה אנשים אחרים, לכל היותר. במילים אחרות: בין שתי נקודות במערכת יש תמיד דרך קצרה יחסית, במונחים של מספר המקטעים. אלה 'שש דרגות ההפרדה' שעליהן דיבר מילגרום."

שרשראות אמון. "במונחים של מידע, הרשת החברתית היא מערך של 'שרשראות אמון' שבאמצעותן אתה מגיע למידע דרך חבר שמכיר חבר שמכיר חבר."

ניתוב מבוזר. "אני התחלתי להתעניין בבעיות עולם קטן בגלל מה שנראה לי התוכן האלגוריתמי המדהים בניסוי של מילגרם: שהאנשים המשתתפים בניסוי ביצעו למעשה סוג של ניתוב מבוזר. לכל אחד מהם היה רק מידע מקומי על הרשת, אבל באופן קבוצתי הם הצליחו להעביר את ההודעה ליעד רחוק. העבודה שלי על הבעיה הזו התמקדה בפיתוח מודלים של רשתות חברתיות (על סמך הגישה של וואטס-סטרוגטס), שיאפשרו לכמת את כוחם של אלגוריתמים מבוזרים אלה. מהר מאוד הבנתי שפייסבוק עובדת על אותה דומיננטיות של הקישורים קצרי-הטווח. אני משער שיכולים להיות לכך יישומים במערכות רשתיות אחרות, כגון המוח."

טכנולוגיה וחברה. "פייסבוק רותמת את המיחשוב לעולם החברתי, ולכן היא מחייבת שיתוף פעולה בין מדעני מחשב כמוני לכלכלנים וסוציולוגיים ופסיכולוגים. גם אני משתף פעולה עם אנשים ממדעי החברה, ובכלל, הגבולות בין התחומים שלנו הולכים ומיטשטשים. אנחנו, אנשי מדעי המחשב, רוצים לבנות מערכות שיועילו למשתמשים, וחושבים במונחים של יעילות, מהירות, אמינות וכו'; אבל תכנון של מערכת חברתית דורשת התייחסות לעקרונות חברתיים כגון תקשורת, מוניטין ותמריצים (למה לנו להיות חברים במערכת, למה לנו לתרום למערכת?) - אחרת זו לא באמת מערכת/רשת חברתית אלא רק פלטפורמה טכנולוגית."

מיהו חבר. "בתחילת שנות התשעים הייתה אבחנה ברורה מאוד בין 'חברים באינטרנט' לבין חברים 'אמיתיים'. פייסבוק משנה את זה, בכך שהיא מטשטשת מאוד את האבחנה בין 'חברים בפייסבוק' לבין חברים 'אמיתיים'. בסופו של דבר נתקרב יותר ויותר למודל הטלפוני - שם אנחנו לא מבדילים בין חברים 'אמיתיים' ל'חברים בטלפון'."

שימור קשרים. "אם בעבר, כשעברנו מפאזה לפאזה בחיים - מתיכון לאוניברסיטה, מאוניברסיטה לעבודה ראשונה וכן הלאה - יצרנו עולם חדש של קשרים על חשבון העולמות הקודמים. כיום זה כבר לא ככה; אין עוד אובדן של קשרים אלא לכל היותר התרופפות. נכון, עדיין זמננו מוגבל ואיננו יכולים להשקיע בכל הקשרים, אבל הקשרים שאיננו משקיעים בהם ממשיכים להתקיים באופן פסיבי."

לארס בקסטרום. המאמר שפרסמו פרופסור קליינברג וד"ר לארס בקסטרום בפברואר 2014 עורר הדים רבים. "לארס (Lars Backstrom) היה דוקטורנט שלי מאז 2005, ועבדנו יחד על הנושא של רשתות חברתיות והשפעת המיחשוב על קשרים חברתיים. היה ברור לנו שהמצאת הרשת החברתית, שהייתה אז בחיתוליה, היא מהפכה אדירה. מאז 2009 לארס הוא בכיר בפייסבוק - הוא האיש שפיתח את האופציה 'חברים שאתה עשוי להכיר' - וכיום הוא אחראי על ה'פיד' (news feed) המידע העיקרי שאנחנו רואים בפייסבוק."

קשרים רומנטיים. במאמר משותף של בקסטרום וקליינברג (CSCW, פברואר 2014), הציגו השניים מודל חדש לזיהוי קטגוריה ספציפית של קשרים חזקים: הקשר הרומנטי. "הניתוח שלנו התמקד בשאלה הבסיסית, האם אפשר לזהות בן/בת זוג על-פי מכלול הקשרים החברתיים בסביבתו? על בסיס מדגם נרחב משתמשי פייסבוק גילינו כי אפשר לזהות את בן/בת הזוג בדיוק גבוה, אבל לשם כך נדרש פיתוח של ממד חדש - עוצמת-קשר חדשה שאנו מכנים 'פיזור' או 'דלילות' (dispersion). 'פיזור' פירושו המידה שבה חבריהם המשותפים של שני חברים אינם מקושרים בינם לבין עצמם. הגישה הזאת הוכיחה את עצמה ויתר על כן - גילינו שכאשר 'הדפוס הזוגי' הזה אינו מובהק, מצביע הדבר על סיכוי גבוה להתפרקות הקשר בעתיד הקרוב.

אני והטכניון. פרופסור קליינברג עוקב בעניין רב אחר התקדמותו של פרויקט JTCII (מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע"ש ג'ואן ואירווין ג'ייקובס) - "גם מפני שיש לי עניין מחקרי באחד מארבעת המרכזים שיפעלו שם (Connective Media hub), וגם משום שהטכניון מביא איתו ניסיון רב ומוצלח בקשרי אקדמיה-תעשיה. ואני כמובן שמח מאוד על החלטת הטכניון להעניק לי את פרס הארווי."

סיגל אורן. פרופסור קליינברג הנחה בקורנל דוקטורנטים רבים, ובהם בוגרת הטכניון סיגל אורן, שעושה כיום את הפוסט-דוקטורט שלה במיקרוסופט ובאוניברסיטה העברית. בין מאמריהם המשותפים: "סלקציה והשפעה בדינמיקות תרבותיות", "האם זה נורא לגבש בעל דעה משלך?" ו"מגנונים ל(אי-) מתן קרדיט מדעי". בסיום התואר הראשון יצאה אורן לדוקטורט בקורנל. בהנחיית פרופסור קליינברג ניסתה "להבין תופעות חברתיות באמצעות הפשטות מתמטיות. ג'ון היה מנחה מעולה. למרות שהוא אדם נורא עסוק הוא תמיד ימצא זמן בשבילך, ובזכות הידע העצום שלו הוא תמיד יודע לשלוח אותך למאמרים הנכונים. אלה היו ארבע שנים נהדרות."
פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
מה
| הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | דוא"ל | אתר/בלוג | רשימות | מעקב
תאריך: 25/11/2014 | עודכן: 11/01/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
איש הקשר
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
26/11/14 22:15
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]