האופציה של הליכוד

גוש הימין בכלל ומפלגת הליכוד בפרט נקלעו למצוקה. מיום ליום נראה כי מתחזק כוחן של מפלגות המרכז, בהובלת מפלגת העבודה בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני. על-פי הסקרים שנערכו בימים האחרונים, מפלגת העבודה מנצחת את מפלגת הליכוד בפער של 4-1 מנדטים. רבים וטובים נמנעים מלהצביע (בסקרים) עבור הליכוד, בגלל אי-רצונם לקבל שוב את בנימין נתניהו בפעם הרביעית בראשות הממשלה.

מיום ליום מתחוור כי התחזקות גוש המרכז בהובלת מפלגת העבודה - כולל על-חשבון המפלגות הדתיות - אינה נובעת ממצע אידיאולוגי רצוי יותר (אפילו נתניהו כבר הצהיר בנאומו על הסכמתו לשתי מדינות לשני עמים), אלא מתיעוב עצום כלפי בני הזוג נתניהו. הציבור מתחיל לנטוש אפילו מפלגות דתיות המזוהות יותר עם הליכוד, לא במעט בגלל נטייתן ללכת עם הליכוד, שמועמדו כיום הוא נתניהו.

ולא בכדי. יותר ויותר מצביעים הגיעו להכרה כי נתניהו ורעייתו שרה (וליתר דיוק: שרה ובנימין) סיימו את תפקידם ההיסטורי בראשות הממשלה. יותר ויותר מקורבים ופעילים ומקושרים הגיעו להבנה: נזקם של בני הזוג הולך וגדל; מצבה הביטחוני והמדיני של ישראל הולך ומסתבך; סכנת פילוגה הפיזי הולכת ומתעצמת, לא במעט מחמת אי-הערכה ואף תיעוב כלפי נתניהו מצד מנהיגים מובילים בעולם; מצבן של האוכלוסיות החלשות בישראל הולך ומתערער, במיוחד בגלל שנתניהו הפקיר את הכלכלה בידיו של יאיר לפיד; הסיכוי של זוגות צעירים לרכוש דירות הולך ומצטמצם, עקב עלייה של עשרות אחוזים במחירי הדירות בתקופת כהונתו של נתניהו בראשות הממשלה, ומחמת חוסר תפקודו בהובלת תהליכים לריסון מחירים ולפתרונות דיור ראויים. השקרים שיצאו מפיו בעניין זה - בהאשימו אחרים במצוקת הדיור ובעליית מחירי הדירות (בהם אהוד אולמרט ויאיר לפיד) - מעידים יותר מכל על בריחתו מאחריות ועל אי-הבנתו את רגישותם ומצוקתם של הצעירים.

ניתנת האמת להיאמר: האמון כלפי ממשלת שרה-ובנימין נשחק מאוד. לא רק בגלל מחדליהם, אלא בגלל התנהגותם, וגם בגלל אפסותו של נתניהו בביתו פנימה. אין זה סוד כי מצבה המעורער של שרה נתניהו, הטעון בחינה ואולי טיפול מקצועי, כן-כן - טיפול מקצועי, פוגע בתפקודו של ראש הממשלה. אין זה סוד, כי נתניהו נדרש להשקיע שעות רבות בשבוע בכיבוי שריפות, שנוצרו בגלל התנהלותה המשוגעת והמוטרפת של רעייתו. לא היינו עוסקים בזאת כאן, אלמלא התנהגותה המשונה והמוזרה בעניינים הנוגעים לציבור.

בכל הכבוד, הגיע הזמן לבצע טיפול שורש בבעיה שרק מחמירה. הדרך הנכונה היא: לסלק את השניים מהבית ברחוב בלפור בירושלים, ולדרוש ממפלגת הליכוד להעמיד בראשה מועמד ראוי יותר, ואמין יותר, שלצידו תהא רעיה שתקפיד להתנהג כיאה וכנדרש. אחרי שלוש קדנציות של נתניהו בראשות הממשלה, אין להפקיד עוד בידיו את ראשות הממשלה. מה שלא הצליח ו/או לא השכיל לעשות בשמונה שנות כהונה בשלטון, לא יוכל לעשות בקדנציה נוספת.

מפלגת הליכוד תידרש לכך, במוקדם או במאוחר. מיד לאחר הבחירות יתחוור, מה שמסתמן לח"מ כבר עכשיו: יותר ויותר חברי כנסת ממפלגות אחרות יסכימו להצביע עבור ממשלה בראשות הליכוד, אך זאת בתנאי שבראשה יעמוד חבר כנסת אחר מטעם הליכוד, ראוי יותר, אמין יותר, היסטרי פחות. למשל: משה יעלון.

בעיית הליכוד אינה תיאורטית. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, יידרש גם הוא לזאת - מכוח-החוק המחייב - וייאלץ להכריע מיד אחרי הבחירות: בידי מי להפקיד את המנדט להקמת ממשלה חדשה.

בניגוד לדעה הרווחת - כאילו הנשיא מחויב למסור את המנדט להקמת הממשלה לידיו של ראש המפלגה הזוכה לתמיכה הרחבה ביותר מצד המפלגות האחרות - החוק ברור וחד: החוק מחייב את הנשיא להפקיד את המנדט בידי חבר הכנסת הזוכה לתמיכה רחבה ביותר מצד חברי כנסת. זה אפשרי, זה חוקי, ולא נופתע אם כך יבחר לעשות הנשיא ריבלין, שיודע יותר מרבים אחרים על הסכנות למדינה ולאזרחיה הגלומות מהמשך כהונת שרה-ביבי בראשות הממשלה.

בניגוד לדעה הרווחת - המיליארדר שלדון אדלסון אינו תומך אישית בנתניהו, אלא במפלגת הליכוד ובדרכה. אדלסון הוא איש פרגמטי; פיקח מאוד ומהיר מחשבה והחלטה. אדלסון עשוי לתמוך באמצעות עיתונו ישראל היום בהחלפת נתניהו, במועמד אחר, למשל, כאמור: יעלון, אם יבין ו/או יאמין שהליכוד עלול לאבד את השלטון.

השר יעלון הוכיח, בתפקידו כשר הביטחון, כי הוא איש ראוי ורציני, שנוהג לקבל החלטות באופן מידתי, שקול וענייני לטובת הציבור. מה שקשה לומר על נתניהו, שהתנהל באופן היסטרי אפילו במבצע צוק איתן ואיפשר לחמאס להרים ראש גם לאחר מכן על-אף כשלונו הצבאי. יעלון, הנחשב למומחה בתחום הצבאי והביטחוני, ולבעל ניסיון משמעותי בתחום המדיני, עשוי לזכות גם בתמיכתן של מפלגות אחרות, בתנאי שיסכים וישכיל, כמובן, ומראש, להפקיד את ענייני הכלכלה בידיים של אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה, אם מקרב חברי כנסת, ואם בידיים של אישים מקצועיים שאינם חברי כנסת שימונו לכהונת שרים בממשלה.