|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בפעם הראשונה כשפגשתי את הסנטור טד קרוז הרגשתי שזהו יום שישי מיוחד ● "אנחנו נמצאים כאן עם הנשיא הבא של ארה"ב," חזרתי ואמרתי מספר פעמים, נפעם
|
|
ארי בוסל עם הסנטור טד קרוז
[צילום: באדיבות ארי בוסל]
|
|
|
|
|
זו הייתה פגישה משונה במקצת, שכן נראה היה שכל אחר-הצהריים לרשותנו. מפגש פרטי לחלוטין עם מועמד רפובליקני לנשיאות שלא עלה לנו, כמקובל, מאה אלף דולר ומעלה ("כסף קשה", קרי כסף ממשי, כסף מכיסך הפרטי). הוא לא ידע מי אנחנו, ואנחנו לא עמדנו על גודל השעה.
אך אלו בדיוק החיים, המזמנים בדרכנו אירועים ואנשים שונים, בלי שנתכוון לכך בכלל, ובלי שנבין את משמעות הדברים בזמן אמת. רק בדיעבד אולי נבין.
הסנטור מטקסס היה הראשון שהכריז על מועמדותו למרוץ לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית. בחודשים שעברו מאותה הפגישה נאמר פעם אחר פעם שלקרוז אין סיכוי לזכות במועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית, שכן הוא שמרן מדי, "קיצוני" מדי, וכך הלאה. אלא שלפני הבחירות המוקדמות באיוווה, הוא ודונלד ג'יי טרמפ הפכו לשני המועמדים המובילים, והמפלגה הרפובליקנית עמדה אובדת עצות.
כיס הבוחר
פעם אחר פעם, המפלגה הפסידה בבחירות, ועדיין לא למדה את הלקח. המדינה מפולגת. הדמוקרטים יודעים להגיע ללב ולכיס הבוחר הבודד. כל שהרפובליקנים עושים במקצועיות כבירה הוא איסוף כספים, מכונת חליבה שעובדת ללא לאות, 24/7, והמילארדים זורמים. משך חודשים רבים המפלגה מתברברת ב"שיח" בין כל כך הרבה מועמדים, שהצפיפות מונעת מהם אפילו להיות על במה אחת.
מועמדים מוכשרים, טובים אחד אחד, אך לנשיאות ארה"ב אינם מתאימים. זה להיות מזכיר הבריאות, האחר מזכיר המדינה, השלישי מזכיר הביטחון, וכך הלאה, קבינט שלם ניתן להרכיב מהם. אך להוביל צריך מנהיג, ואנחנו שבויים בקסמו של בעל תוכנית ריאליטי, שהפך את המרוץ לנשיאות לתוכנית בעלת אחוזי הצפיה הגבוהים ביותר בהיסטוריה.
לכן, אולי, קרוז, שאינו כריזמטי (דוגמאת אובמה או סנטור מרקו רוביו) ושמרן יתר על המידה (השמרנות שלו אינה רחוקה מזו של מייק הקבי או קריס קריסטי), הוא ברירת המחדל של הבוחר המתחיל להתרגז, כשמתברר לו שפעם נוספת אנחנו עלולים להפסיד בבחירות, ושבע השנים הרעות שהיו עד כה לא יגיעו אל קיצן אלא יתחלפו בשבע שנים גרועות עוד יותר.
קרוז הוא "הרע בימעוטו" לעומת טרמפ שמצליח בנקודת זמן מסוימת להכעיס את כולם. אז הוא משעמם, אוהב להתווכח ודעותיו שמרניות מדי. אבל אחרי שטרמפ מגדיש את הסאה פעם אחר יותר מדי, הפור נופל על קרוז, שכן הוא שם, המוביל.
בינתיים, אני ממשיך לקבל הרבה אי-מיילים מדי יום, כל אחד ממתמודד אחר שמודיע לי שהוא (או היא) ורק הוא (או היא) מוביל (או מובילה), ועד כמה הם זקוקים ל... כסף ממני! העולם כמנהגו נוהג, ואם למישהו לא ברור מדוע נמאס, כל שצריך לעשות הוא להרגיש את פעילות המפלגה הרפובליקנית.
|
| תאריך:
|
01/02/2016
|
|
|
עודכן:
|
01/02/2016
|
|
ארי בוסל
|
|
יש משהו משובב נפש ואפילו אירוני, במידה זו או אחרת, בכך שדווקא ממשלת ישראל הנחשבת כממשלת ימין מובהקת (שיש הרואים בה ממשלת ימין קיצוני, בשל היותה ממשלה הנשענת ושואבת כוחה הפוליטי ממספר מצומצם של 61 חברי-כנסת בלבד, הנמנים במרביתם על סיעות פוליטיות ימניות במובהק, כמפורט במצעיהן הפוליטיים הפומביים) החליטה, לאחר מאבק של שנים ארוכות שניהל ארגון נשות הכותל, בסיועם של קבוצות וארגונים פוליטיים, התומכים בהםשאינם משתייכים דווקא ובהכרח למחנה הימין - אישרה אתמול (יום א) הקצאת רחבה מיוחדת עבור תפילות מעורבות, לנשים ולגברים, ברחבת הכותל המערבי.
|
|
|
|
|
משרד הכלכלה והתעשיה ומשרד האוצר הניחו בסוף השבוע החולף על שולחן הממשלה טיוטת הצעת חוק מוסר תשלומים לעסקים, תשע"ה-2015, מתוך מטרה שהממשלה תסמיך וועדת השרים לענייני חקיקה לאשר - על דעת הממשלה - נוסח הצעת חוק זו, האמור להיות מוגשת מטעם הממשלה, לאישורה של הכנסת.
|
|
|
|
|
לאט-לאט אבל בצעד איטי ובוטח, מתחיל מונופול הכשרות שהעניק חוק איסור ההונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 לרבנות הראשית, להיסדק וגופים, כמו-גם עמותות, העוסקים במתן כשרויות וליתר דיוק גופים, כמו-גם עמותות, העוסקים "בהשגחה" על מקומות שבהם עוסקים ומתעסקים בענייני מזון, דוגמת מקום לייצור מזון, מקומות למכירת מזון, אולמות אירועים ועוד, מתחילים לתקוע יתד מוצקת ויציבה, במקום בו לא הייתה להם, כלל וכלל, בעבר, כל דריסת רגל והרבנות הראשית לישראל שלטה בתחום מתן הכשרות, שלטון אין מצרים ובלתי מעורער.
|
|
|
|
|
סקר שבוצע בתחילת חודש זה, בידי מכון מסקר - מכון הסקרים במגזר הדתי-לאומי, בהנחייתו המקצועית והמדעית של ד"ר עידו ליברמן, שביצע סקר כלל ארצי מקרב מדגם מייצג של המגזר הדתי-לאומי, המורכב מ-400 איש ואישה, שגילם עולה על 16 שנה, אשר נבחרו מתוך קבוצה של 2150 משיבים לסקר, כאשר 27% מהם, הינם בעלי השקפה ציונית דתית תורנית, 37% מהם הינם בעלי השקפה ציונית דתית קלאסית, 23% מהם הינם בעלי השקפה ציונית דתית ליברלית ו-13% מהם, הינם דתיים שאינם עונים על ההגדרות הקודמות, מגלה ומצביע על רצון של מעורבות יתרה של ציבור תומכים בכוח זה של מפלגת "הבית היהודי", בכל הקשור לענייני שילוב דת ומדינה וענייני שילוב דת וצבא, שוטפים.
|
|
|
|
|
אוי לנו, אללי, אבוי לנו, על כך, כי עד כה הושפלנו. שוד ושבר. איככה עוללו לנו זה דבר? כואב וצועק הוא הלב, בשל שבר זה בו הושברנו, על כי, זה השלטון - כן, כן, זה שמרבית העם בחר בו, בקונסטלציה פוליטית זו וגם/או אחרת, לשלוט במדינה ולהרכיב ממשלה, לשלוט במשרדיה השונים של ממשלה זה - ובכלל זה במשרד החינוך - ולהפיץ עיקרי משנתנו הפוליטית והערכית, המנוגדת לערכים הפוליטיים של אלה שהפסידו בבחירות חופשיות ודמוקרטיות אלה (זוכרים? הפסידו? בחירות דמוקרטיות! ואפילו חופשיות, נטולות כל לחץ שהוא שלא נפסלו - מעולם!) - מעז להכתיב לנו תפישותיו הרעיוניים והתוכניים, כמו-גם לנסות ולהנחיל לנו ולילדינו שלנו, משנתנו הפוליטית.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
