ולאן נוליך את חוסר הבושה?

אליעזר פישמן מבקש כפי שמדווח העיתונאי, איתמר לוין ("מחלקה ראשונה", תאריך 25.1.2017) מנשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, באמצעות בא-כוחו, עו"ד שולי גולדבלט, להטיל חיסיון על ההליך המשפטי הקשור להליך פשיטת הרגל המתנהל נגד רעייתו, טובה פישמן. כאיש עסקים משופשף ומיומן - בין השאר, גם בהליכים משפטיים - יודע אליעזר פישמן (או אמור לדעת) כי לבקשה זו, אין כל יסוד בדין. אז מה? - מנסים בכל זאת. אולי נצליח.

בואו ותסבירו לנו, כדי שנבין דברים הבן היטב ולעומקם של דברים. אליעזר פישמן לא קיבל אשראים ענקים נוספים על גבי אשראים קיימים, כאשר הבנקים ידעו (או לפחות אמורים היו לדעת), במועד מתן האשראים הנוספים שניתנו לו, כי הוא חסר כל יכולת כלכלית לפרוע גם האשראים הקודמים שניתנו לו? אז מה? הוא ביקש - והבנקים נתנו. מה קרה?

תזכירו לי, אליעזר פישמן אינו מצוי במעמד של פושט רגל, כבר תקופה של כמה וכמה שנים טובות, נכון? אז למה הבנקים, כמו-גם שלטונות מס הכנסה החלו בהליכים משפטיים של פשיטת רגל נגדו ונגד בני משפחתו, בבית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו אך ורק ולראשונה בשנת 2016? אז אתם חושבים שבמצב דברים כזה יש משהו שיפריע לאליעזר פישמן להגיש בקשה לחיסיון, גם אם אין הדבר מעוגן בחוק? לא בכדי הבהיר השופט, איתן אורנשטיין, כי לבקשת החיסיון אין כל בסיס בדין, שכן מדובר בתיק פשיטת רגל בו יש לנושים זכות לדעת מה מתרחש.

בצדק, דחה נשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, השופט, איתן אורנשטיין, בקשת החיסיון של אליעזר פישמן בקובעו, כי: "המקרה איננו בעניינו של החייב, אלא סוגיה בה המנהל המיוחד מבקש להיכנס לנעלי החייב ולטעון טענות נגד אשת החייב" והוסיף כי: "הוא טוען את זה בשם הנושים". גם טענתו של אליעזר פישמן, לפיה בית משפט של פשיטת רגל אינו מוסמך לדון בנכסיהם של בני זוג, נדחתה בידי השופט, איתן אורנשטיין, שהשיב לטיעון זה, כי החיסיון מיועד למקרים של סכסוכים בין בני זוג ובמיוחד כאשר מעורבים בהם קטינים, וכי הפסיקה קובעת שעניינים כגון הנוכחי נדונים בדלתיים פתוחות. "זה לא סכסוך בין הבעל לאישה", הבהיר השופט והוסיף ואמר, כי: "הנושים זכאים לדעת מה קורה לגבי רכוש של חייב".

באסכולה בה חונכנו ונתחנכנו אנו, לומדנו דעת, כי מי שאיבד הבושה - איבד הכל. דומה, כי אליעזר פישמן של שנת 2017 אינו עוד בגדר של אליעזר פישמן של שנות השמונים, כפי שכתבנו על כך, ברשימה קודמת בעבר ("מחלקה ראשונה" - 13.12.2016). אז, פעל אליעזר פישמן - בכל כוחותיו כדי לפעול להטבת הנזק הכספי שנגרם למי שרכשו המניות של קרן רונית שניהל - בשנות השמונים יחד עם יוסי ריגר. כפי שפורסם, בשעתו, פיצה אליעזר פישמן, כלל מי שניזוקו כתוצאה מירידת שערי ניירות הערך, שרכשו הם מקרן רונית. כיום שעה שמדובר בחוב של כ-4.1 מיליארד שקלים יודע ומבין אליעזר פישמן היטב, כי הוא לא יוכל להיחלץ מהמציאות העגומה של הכרזתו כפושט רגל. ברור לו, היטב, כי הוא לא יוכל להשיב כלל חובותיו לכלל מי הנושים בו, קרי, הבנקים, שלטונות רשות המיסים ועוד.

בצר לו, מציע אליעזר פישמן באמצעות בא-כוחו, עו"ד שלומי גולדבלט - הצעת פשרה, לפיה הדיון יתקיים רק בנוכחות הנושים, אך ללא התקשורת. הצעה זו לוותה בהטחת האשמות כלפי התקשורת כפי שדווח המנהלת "קרקס" ובטענות כלפי המנהל המיוחד לנכסי אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, לפיהן בקשותיו של בנקל והדוח הראשון שלו, "נישאות על הגל הציבורי" וכי הן: "נסמכים על עולם משפטי מדומין" ועוד. אם אין די בכך, הרי אליעזר פישמן אמר לכתבת ערוץ 10, העיתונאית, ליאור קינן - כפי שראו הכל בשידור בטלוויזיה "את מוכנה לזוז מפה לפני שאת מקבלת סטירה ממני?". לפני כחודש וחצי, אמר אליעזר פישמן, בעת שיצא מדיון בבית משפט, לכתבת חדשות 2 עמליה דואק, כשנשאל אם הוא יהיה פושט רגל: "את מוכנה לעוף לי מהעיניים?". דואק השיבה בשלילה, ואז אמר אליעזר פישמן לה, המשפט "תלכי קיבינימט".

זכות הציבור למידע חפשי, אמין ובלתי מוגבל, גוברת על זכותו הפרטית של אליעזר פישמן - בכל הכבוד הראוי לחיסיון, מה-גם שלא מתקיים, בעניינו הוא, כל חריג מוכר בחוק, המעניק לו כל זכות שהיא לחיסיון..

מי שפונק שנים הרבה בידי התקשורת והמערכת הבנקאית כאחת, אינו זכאי ליחס מפלה לטובה מבית המשפט המחוזי, במיוחד לאור התנהגותו הבוטה, השתלחויותיו הגסות, המלוות באלימות מילולית בעיתונאים, כמו-גם בתקיפתו המיותרת - באמצעות מי מטעמו המנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד יוסף בנקל. יוסי בנקל הינו מהיכרותנו האישית עמו, משך שנים הרבה מהטובים וההגונים בעורכי-הדין בישראל, העושה מלאכתו ראויה, כפקיד ממונה מטעם בית המשפט. ככזה - זכאי וראוי עו"ד יוסי בנקל להגנת בית משפט נכבד זה. אין ליתן פרס של חיסיון - לפנים משורת הדין וללא כל צידוק ובסיס חוקי לאדם המתנהג, כלפי אחרים, בבוטות ובגסות, כפי שמתנהג אליעזר פישמן. עם כל ההבנה למצבו הכלכלי והנפשי הקשה של אליעזר פישמן, הרי ברצף מעשיו הבלתי ראויים, גדש הוא הסאה.