יש רק דרך אחת לצאת מהפלונטר: היועץ המשפטי ל
ממשלה אביחי מנדלבליט צריך לאזור אומץ כנגד כל המלעיזים על
בנימין נתניהו בתוך הבית פנימה - ולשים קץ לפארסה הזאת המכונה "תיקי נתניהו". אין בהם דבר. מבראשית, לא היה בהם דבר המצדיק פתיחה בחקירה. הייתה שם רק שאיפה לנסות ולסלק מן השלטון את מי שאין כל דרך אחרת לעשות זאת.
אינני מאמין שיש אפילו אדם אחד בישראל שמאמין שהחקירות לא היו מונעות משיקולים זרים. גם אלה שהפגינו ליד ביתו של מנדלבליט לא הסתירו מעולם את כוונותיהם. סילוק מחנה הימין מן השלטון נראה בעיניהם כמטרה קדושה. וניתוץ העומד בראשו - זאת הדרך שנבחרה.
קחו, לדוגמה, את תיק 1000. מה יש בו, לבד מקבלת מתנות, סיגרים ושמפניות, מחבר קרוב, ללא כל כוונה פלילית. לא מצד הנותן,
ארנון מילצ'ן, ולא מצד המקבל. הכנסת המעשה הזה לתוך המסגרת של הסעיף, שהוא מעצם טיבו מעורפל וגורר שאלות משפטיות רבות, המכונה "מרמה והפרת אמונים", דומה, בעיני, לניסיון להשחיל פיל מבעד לחור של מחט.
חזרתי וקראתי את נוסח הסעיף והרי הוא לפניכם:
-
"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים".
לא מצאתי בחומר החקירה אפילו מעשה אחד שפוגע בציבור שבנימין נתניהו עשה בתמורה למתנות שהוא קיבל ממילצ'ן או שהוא פעל מתוך
ניגוד עניינים. גם אין לומר שהוא עשה משהו לטובת מילצ'ן ללא כל קשר למתנות, מעשה שלא ראוי היה לעשותו. קראתי כל מיני ספקולציות בנוגע לאיזה מסוק צבאי שהועמד, כביכול, לרשותו של מילצ'ן או בנוגע לסיוע בקבלת ויזה. אלה הכל דברי הבל. תמלילי החקירה כבר הוכיחו את זה. גם בנושא תיקון החוק שיכול היה להועיל למילצ'ן - כבר הוכח, מפיו של מילצ'ן עצמו, שמי שסייע לו בעניין זה היה
יאיר לפיד. הראיות הן חד-משמעיות בעניין זה.
אז מה נותר עוד מהתיק האווילי הזה? כלום. ממש כלום. ועכשיו כל מה שהיועץ המשפטי לממשלה צריך לעשות הוא להודיע שעל ראש הממשלה להחזיר לקופת האוצר את שווי הסיגרים והשמפניות, כקבוע בחוק שירות הציבור (מתנות), ולסגור את הפרשה.
אותו הדבר בתיק 2000. לא ייתכן שסדרה של פגישות בין מו"ל של עיתון לבין ראש הממשלה, שנעשית בגלוי, בבית ראש הממשלה, לא בבתים פרטיים של "ידידים" ולא בהסתר, שלא מולידה כל דבר אסור, תהפוך לכתב אישום. ובהקשר זה, צריך לזכור עובדה מרכזית: ראש הממשלה דאג להקליט את השיחות. הוא רצה, ככל הנראה, להראות יום אחד, שהפרסומים נגדו נובעים ממניעם לגמרי זרים - ושבכל רגע נתון מוכן נוני מוזס לשנות פוזיציה אם רק יוכה יריבו העסקי. יועץ משפטי שרוצה ללכת עם דבר כזה לבית משפט, הוא פשוט חסר דעת או מוכה בסנוורים.
ולבסוף, תיק 4000. הוא הכי פשוט. אין בו אפילו ראייה ישירה אחת הקושרת את בנימין נתניהו למעשה פסול. הכל הנחות וספקולציות ומה שנקרא בלשון משפטית "ראיות נסיבתיות". יכולתי להקדיש לניתוח הפרשה הרבה מקום - אבל דומה שבעניין זה די בסיפור הקלטת השיחה בין
שאול אלוביץ לבין בנו
אור אלוביץ. אינני בטוח שמנדלבליט הכיר את ההקלטה שנעשתה, אגב, בנסיבות אסורות, אבל מה שעולה ממנה במפורש הוא שלא נקשר כל קשר פלילי בין נתניהו לבין אלוביץ. אלוביץ, שאינו יודע שהוא מוקלט, אומר לבנו שמבקש ממנו שיסייע לו להשתחרר ממעצר "שאין לו מה למכור" ושהוא לא מתכוון לשקר. גם לא כדי לסייע לבנו הנתון במעצר שווא.
וזה כל הסיפור. "התיקים" שנולדו בחטא צריכים להיסגר - ואז יפלו כל טיעוני הכזב של מחנה הצבועים. גנץ, וכל השאר, יוכלו להצטרף לממשלה שבראשה יעמוד בנימין נתניהו - ובא לציון גואל.
וכל מי שמפנטז על-כך שבנימין נתניהו ילך על "הסדר טיעון" או על גרוע מזה, על "הליך של חנינה", פשוט לא מכיר את האיש. לא את חזונו - ולא את נחישותו לעשות למען עם ישראל. כך הוא נהג מאז ומעולם. זה מה שהוביל אותו ממקום מושבו הנוח בארצות הברית לסיירת מטכ"ל - וזה מה שהדריך אותו מאז.