מצער, שישראל הראל שכח

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמָה-יהוה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ: כִּי אִם-עֲשׁוֹת מִשְׁפָּט, אַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְּנֵעַ לֶכֶת...". כנראה, פסוק ח' בפרק ו' בספר מיכה נשכח מישראל הראל עת כתב את שלל נימוקיו המבחינים במאמרו, שפורסם בעיתון הארץ ביום ו' 28.2, בין משיחיות ממונית למשיחיות מדינית, כשמקובלת עליו ההנחה המקלה של אדם רב מוניטין ובעבר רב היישוב קדומים, הרב דניאל שילה, הטוען ש"אם נתניהו נגוע במשיחיות ממונית... הדבר אינו מסכן את המדינה".

כשישראל הראל מתייחס בשלווה להנחת יסוד של רבנים מאוד מוערכים, שלדבריהם, "עדיף ראש ממשלה החשוד בשחיתות אישית אולם פועל נכונה מבחינה מדינית..." נראה, שישראל הראל ואותם רבנים החליטו לפסוח על האמירה הנוקבת בספר דברים פרק ט"ז פס' י"ט-כ': "לֹא-תַּטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַּכִּיר פָּנִים וְלֹא תִּקַּח שֹחַד... צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ". זו אמירה חד-משמעית שאינה מותירה לרב זה או אחר למצוא הקלות והנחות.

אני מצר על קיומה של תופעה, לפיה נמצאים בתוכנו רבנים ואנשי רוח, המוכנים להעדיף ראש ממשלה הנגוע בפלילים "אולם פועל נכונה מבחינה מדינית". ראש ממשלה נגוע בשחיתות ממונית עדיף בעיניהם "על פני ראש ממשלה נקי מוסרית", שדרכו הפוליטית אינה נראית להם והיא לדעתם בחזקת שחיתות מדינית.