לובה אליאב [צילום: משה שי/פלאש 90]
אני מתגעגע ללובה אליאב |
במציאות זו אני מתגעגע למי שהיה חבר בכנסת ישראל, לובה אליאב, שבמשך שנה עבד יום יום בהתנדבות מלאה בהוראת קרוא וכתוב לנשים בבית אדלשטין בקריית שמונה ובהוראת השכלה תיכונית לחיילים משוחררים במכללת תל חי
בימים שמתכוננים להקים ממשלה עם יותר מ-30 שרים ולשכות שרים מנופחות, כשלמעלה ממיליון אזרחים הם מחוסרי עבודה, אני מתגעגע לדוגמה האישית של מי שהיה חבר בכנסת ישראל. אני מתגעגע ללובה אליאב, שבחודש הבא נציין עשר שנים שלובה אליאב לא אתנו.
אני מצפה לדוגמה אישית בימים שנוסף למיליון שכירים שהפכו להיות מחוסרי עבודה, אנו פוגשים רבבות עצמאיים, החשים שהם נמצאים בפני שוקת שבורה. אני מצפה לדוגמה אישית, שיתנו כל שרי ממשלת ישראל וכל חברי כנסת ישראל מכל המפלגות ומכל קצות הקשת הפוליטית.
בימים שמאות אלפי עובדים במשק נקלעו למצב כלכלי קשה מנשוא, דרושה מיד ללא דיחוי הדוגמה האישית - דרושה מיד הבעת נכונות לקיצוץ בשכר והחלטה, שתקום ממשלה מצומצמת ולא מנופחת במספר לא הגיוני של לשכות שרים על שלל ההוצאות הכספיות המתחייבות להפעלתן.
במציאות זו אני מתגעגע למי שהיה חבר בכנסת ישראל, לובה אליאב, שבמשך שנה עבד יום יום בהתנדבות מלאה בהוראת קרוא וכתוב לנשים בבית אדלשטין בקריית שמונה ובהוראת השכלה תיכונית לחיילים משוחררים במכללת תל חי.
זכיתי לעבוד לצדו של לובה אליאב בקריית שמונה ומספר שנים בכפר הנוער ניצנה בנגב. לובה אליאב הקים וניהל את כפר הנוער ניצנה. גם בכל שנות עבודתו בניצנה, עבודה ניהולית עמוסה ומחייבת, הייתה ללא שכר. אנחנו המורים קיבלנו שכר. המנהל שלנו, לובה אליאב, עבד ללא תמורה כספית. המנהל, שלא קיבל שכר, הייתה עליו מוטלת אחריות כבדה להקמת מבנים לתלמידים, עולים חדשים מאתיופיה ומארצות חבר העמים, דאגה למזון ולתוכן הלימודי.
אני מתגעגע בימים אלו למופת של לובה אליאב. אני מתגעגע לדוגמה האישית של לובה אליאב, שלצערי, אינני רואה אותה.
אני מצפה לדוגמה אישית בימים שנוסף למיליון שכירים שהפכו להיות מחוסרי עבודה, אנו פוגשים רבבות עצמאיים, החשים שהם נמצאים בפני שוקת שבורה. אני מצפה לדוגמה אישית, שיתנו כל שרי ממשלת ישראל וכל חברי כנסת ישראל מכל המפלגות ומכל קצות הקשת הפוליטית.
בימים שמאות אלפי עובדים במשק נקלעו למצב כלכלי קשה מנשוא, דרושה מיד ללא דיחוי הדוגמה האישית - דרושה מיד הבעת נכונות לקיצוץ בשכר והחלטה, שתקום ממשלה מצומצמת ולא מנופחת במספר לא הגיוני של לשכות שרים על שלל ההוצאות הכספיות המתחייבות להפעלתן.
במציאות זו אני מתגעגע למי שהיה חבר בכנסת ישראל, לובה אליאב, שבמשך שנה עבד יום יום בהתנדבות מלאה בהוראת קרוא וכתוב לנשים בבית אדלשטין בקריית שמונה ובהוראת השכלה תיכונית לחיילים משוחררים במכללת תל חי.
זכיתי לעבוד לצדו של לובה אליאב בקריית שמונה ומספר שנים בכפר הנוער ניצנה בנגב. לובה אליאב הקים וניהל את כפר הנוער ניצנה. גם בכל שנות עבודתו בניצנה, עבודה ניהולית עמוסה ומחייבת, הייתה ללא שכר. אנחנו המורים קיבלנו שכר. המנהל שלנו, לובה אליאב, עבד ללא תמורה כספית. המנהל, שלא קיבל שכר, הייתה עליו מוטלת אחריות כבדה להקמת מבנים לתלמידים, עולים חדשים מאתיופיה ומארצות חבר העמים, דאגה למזון ולתוכן הלימודי.
אני מתגעגע בימים אלו למופת של לובה אליאב. אני מתגעגע לדוגמה האישית של לובה אליאב, שלצערי, אינני רואה אותה.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| אני מתגעגע ללובה אליאב |
| תגובות [ 18 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
| 6 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

