בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהו הסכם המשנה סדרי עולם באזור, וזורק לפח האשפה את התפיסות ששלטו בו לגבי יחסי מדינות ערב עם ישראל ● העוצמה הביטחונית הישראלית, הכלכלית והמדעית-טכנולוגית עומדות ביסוד שינוי זה, ביחד עם התהליכים שעבר האזור בעשור האחרון
|
דובאי, איחוד האמירויות [צילום: טים רקמן]
|
|
|
|
|
גם אם נתניהו יביא לישראל את המשיח ועימו כל טוב האנושות, כשהוא רוכב על חמור צחור, כי אז יגידו כל האנטי ביביסטים: "החמור הוא ספין והמשיח נועד להצילו מאימת הדין והפגנות המחאה". והייתי מוסיף ברוח הפסוק הידוע: חכמים הם להרע להיטיב לא ידעו (עם מעשיו למען מדינת ישראל). ולתמונת המציאות כפי שאני מבין אותה: בעשור האחרון עשתה ישראל 3 פריצות דרך מדיניות ששיפרו והעצימו את מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית: האחת במזרח אירופה, במדינות הגוש המזרחי בעבר; השנייה במרכז אפריקה; השלישית במזרח הים התיכון עם מדינות כמו קפריסין ויוון. עכשיו הגיעה פריצת הדרך הרביעית מול העולם הערבי, ובמרכז הכובד העכשווי שלו: המפרץ הפרסי. זה נעשה על בסיס שלושת עמודי העוצמה שפיתחה ישראל: עוצמה ביטחונית, עוצמה כלכלית ועוצמה מדעית וטכנולוגית. שלושה תהליכים ארוכי טווח אפשרו את פריצת הדרך מול איחוד האמירויות: הראשון, ההכרה שהלכה והתפתחה בעולם הערבי כי מדינת ישראל היהודית היא גורם שלא ניתן להכניעו בכוח, שהבעיה הפלשתינית היא נטל וקשרים עם ישראל בעלת שלושת רגלי העוצמה אינם בבחינת חילול הקודש ואף רצויים. זה הלך והבשיל בראש ובראשונה במדינות שבטיות, שלא נלחמו בישראל בעבר ושהן עצמן היו בעלי אוצרות ולא צרות (כמו סוריה, עירק, ירדן ומצרים) ועלו על מסלול טכנולוגי ומדעי מתקדם. ב-2002, ב"יוזמת השלום" הערבית, התפיסה הערבית הייתה: קודם כל ישראל תמלא אחר כל הדרישות הפלשתיניות, כולל ביצוע החזרת הפליטים לבתיהם ונסיגה לקווי 1967 בגולן וביהודה ושומרון, ורק לאחר מכן, שעה שישראל תקטן ותיחלש לחלוטין, הערבים יעשו עמה שלום. 18 שנה לאחר מכן, מדינה ערבית הופכת לחלוטין את היוצרות: עושים שלום עם ישראל בלי שאף אחת מהדרישות הפלשתיניות בכלל נדונה. השני, העולם הערבי למעשה נהרס, נכנס למסעות של השמדה הדדית, קם איסלאם קיצוני קטלני, ומי שנשאר איתן הן המדינות המלוכניות והשבטיות של המפרץ הפרסי וסעודיה. אירן ממזרח וטורקיה ממערב, שתי אימפריות בעבר הרחוק, הופכות לגורם הפעיל במזרח התיכון הערבי; מתפתח מאבק כפול: איסלאם שיעי בראשות אירן, מול איסלאם סוני בראשות סעודיה ומדינות המפרץ הנמצאות בקו החזית; איסלאם סוני קיצוני (טורקיה כמדינה ודאעש כארגון) מול מדינות האיסלאם המתון (למעשה מרבית מדינות ערב). השלישי, הגורם האזורי העיקרי, היציב והחזק, שנאבק מול מאמצי ההגמוניה של אירן הייתה ישראל, שהפגינה בפני כל עמי האזור כי אינה נרתעת מלתקוף את האירנים ושליחיהם, ומצליחה מאוד. בכך סייעה למעשה ישראל לאיסלאם הסוני. היא לא חלק ממנו, שלא תהיינה טעויות, אך היא לצידו, יחד עם ארה"ב של טראמפ במערך האנטי אירני. עד לפני זמן קצר היו אצלנו כאלו שזעקו כי "האירנים על הגדר" (ברמת הגולן). אם הכל ילך כשורה, ישראל תתייצב בקרוב ליד "הגדר" של אירן במיצרי הורמוז. תהליכים אלו, מלווים בעבודה דיפלומטית, הביאו לרעידת האדמה ביוזמתה של "איחוד האמירויות", המדינה הערבית הכי מתקדמת. השלכותיה החיוביות עצומות ונרחבות. ובו בזמן, החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, והפיכתה לגבול המזרחי של המדינה, נשארת בגדר אינטרס עליון, כמו יישוב ופיתוח הבקעה. תוכנית טראמפ שרירה וקיימת, ואף סעיף מתוכה לא בוטל. יש זמן, לפחות עד תחילת ינואר 2021 להחיל שם את הריבונות אם טראמפ לא יבחר בנובמבר. תוצאות הבחירות בארה"ב הן לכן גורם המפתח העתידי. להתפלל לניצחון טראמפ.
|
תאריך:
|
20/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2020
|
|
עמוס גלבוע
|
+אזרחי ישראל, הבאתי לכם שלום היסטורי
|
14:41 20/08/20 | מנחם רהט | לרשימה המלאה |
מסידרת הנאומים לאומה שהורגלנו בהם באחרונה, נעדר הנאום הטלוויזיוני לרגל הסכם השלום, שגם הוא אינו מסוגל לחמוק מן המטבע שטבע מנחם בגין: שטחים תמורת שלום (נתניהו. פרס נובל [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
|
|
+האופציות של הרש"פ
|
13:09 20/08/20 | יוני בן-מנחם | לרשימה המלאה |
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס פועל לכינוס ועידת פסגה ערבית כדי לעצור את תהליך הנורמליזציה של מדינות ערביות עם ישראל ▪ מרחב הפעולה המדיני של הרש"פ הצטמצם, אירן הציעה לרש"פ עזרה אך מחמוד עבאס חושש להיענות לה מתגובת המערב (עבאס. מודאג [צילום: פלאש 90])
|
|
+איחוד האמירויות - דמוקרטיה מתקדמת
|
10:47 20/08/20 | איתן קלינסקי | לרשימה המלאה |
אחרי שבנימין נתניהו חזר על המחמאה, שמדובר במדינה מאוד דמוקרטית, אני מבין איך תופס נתניהו מציאות דמוקרטית במדינה, בה רק לכמיליון תושבים מתוך כ-10 מיליון יש זכות בחירה ויתר תשעת המיליונים הם בגדר של מהגרי עבודה (איחוד האמירויות - דמוקרטיה? [צילום: קמראן ג'בריאלי, AP])
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סניל
|
20/08/20 16:11
|
|
2
|
|
אקטואלי
|
22/08/20 11:52
|
|
במהלך העשורים האחרונים, חל מהפך, זוחל אמנם, אך חי וקיים, במערכת היחסים בין חלקים גדולים בעולם המערבי, ובמיוחד של אירופה המערבית, לבין ישראל. אירופה עשתה את הדרך הארוכה מתמיכה נלהבת בישראל (הפגנות הענק למען ישראל, ערב מלחמת ששת הימים), ועד לאיבה גלויה כלפי המדינה הציונית. זו מוצאת את ביטויה, לא אחת, בהפגנות סוערות במרכזי הערים, בפתחי האוניברסיטאות, בהצעות החלטה של המוסדות הבינלאומיים באירופה, ובמליאת האו"מ, וכו'.
|
|
|
על-פי מקורות בכירים בפתח, הנהגת הרש"פ נמצאת בהיסטריה מוחלטת בעקבות ההודעה הדרמטית על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס חש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו. הוא חש נבגד על-ידי איחוד האמירויות וסעודיה וחושש מפני הסחף המתקרב שבו מדינות ערביות נוספות יחתמו על הסכם נורמליזציה עם ישראל מבלי לעשות לו חשבון, בעוד אויבו המר מוחמד דחלאן מתחזק ומתכנן את צעדיו בקפידה בעזרת ארה"ב וישראל כדי להפוך ליו"ר הרש"פ הבא על אפו ועל חמתו.
|
|
|
מוצטפא כאט'מי, ראש ממשלת עירק ייצא השבוע לוושינגטון בראש משלחת שרים כדי להשתתף בסבב השני של שיחות הדיאלוג האסטרטגי בין ארה"ב לעירק ופגישה ראשונה עם הנשיא טראמפ.
|
|
|
כמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, גם ההסכם עם איחוד האמירויות אינו מונחה בעיקר על-ידי מאוויי-שלום ותחושות פרו-ישראליות, אלא על-ידי הערכה עמוקה לתדמית ההרתעה של ישראל
|
|
|
הסרבנות הפלשתינית לכל הצעת פשרה לא קרבה אותם למדינה. כאשר המדיניות היא או הכל או כלום התוצאה היא כלום. כאשר מדברים על פתרון של שתי מדינות אך מנהלים מערכה בינלאומית לדה-לגיטימציה למדינת ישראל לא מגיעים לשלום. הגיע הזמן לריאל פוליטיק. לנוכח הסרבנות הפלשתינית, המאמצים של אירן להשתלט על המזרח התיכון וההכרה שישראל היא תרומה לשגשוג הניעו שליטים ערביים להעדיף את האינטרס הלאומי שלהם על פני האינטרס הפלשתיני ושינו את המדיניות: ניתוק בין הנורמליזציה לבעיה הפלשתינית.
|
|
|
|