בזכות ההסכם עם האמירויות

גם אם נתניהו יביא לישראל את המשיח ועימו כל טוב האנושות, כשהוא רוכב על חמור צחור, כי אז יגידו כל האנטי ביביסטים: "החמור הוא ספין והמשיח נועד להצילו מאימת הדין והפגנות המחאה". והייתי מוסיף ברוח הפסוק הידוע: חכמים הם להרע להיטיב לא ידעו (עם מעשיו למען מדינת ישראל). ולתמונת המציאות כפי שאני מבין אותה:

בעשור האחרון עשתה ישראל 3 פריצות דרך מדיניות ששיפרו והעצימו את מעמדה בזירה הבינלאומית והאזורית: האחת במזרח אירופה, במדינות הגוש המזרחי בעבר; השנייה במרכז אפריקה; השלישית במזרח הים התיכון עם מדינות כמו קפריסין ויוון. עכשיו הגיעה פריצת הדרך הרביעית מול העולם הערבי, ובמרכז הכובד העכשווי שלו: המפרץ הפרסי. זה נעשה על בסיס שלושת עמודי העוצמה שפיתחה ישראל: עוצמה ביטחונית, עוצמה כלכלית ועוצמה מדעית וטכנולוגית. שלושה תהליכים ארוכי טווח אפשרו את פריצת הדרך מול איחוד האמירויות:

הראשון, ההכרה שהלכה והתפתחה בעולם הערבי כי מדינת ישראל היהודית היא גורם שלא ניתן להכניעו בכוח, שהבעיה הפלשתינית היא נטל וקשרים עם ישראל בעלת שלושת רגלי העוצמה אינם בבחינת חילול הקודש ואף רצויים. זה הלך והבשיל בראש ובראשונה במדינות שבטיות, שלא נלחמו בישראל בעבר ושהן עצמן היו בעלי אוצרות ולא צרות (כמו סוריה, עירק, ירדן ומצרים) ועלו על מסלול טכנולוגי ומדעי מתקדם. ב-2002, ב"יוזמת השלום" הערבית, התפיסה הערבית הייתה: קודם כל ישראל תמלא אחר כל הדרישות הפלשתיניות, כולל ביצוע החזרת הפליטים לבתיהם ונסיגה לקווי 1967 בגולן וביהודה ושומרון, ורק לאחר מכן, שעה שישראל תקטן ותיחלש לחלוטין, הערבים יעשו עמה שלום. 18 שנה לאחר מכן, מדינה ערבית הופכת לחלוטין את היוצרות: עושים שלום עם ישראל בלי שאף אחת מהדרישות הפלשתיניות בכלל נדונה.

השני, העולם הערבי למעשה נהרס, נכנס למסעות של השמדה הדדית, קם איסלאם קיצוני קטלני, ומי שנשאר איתן הן המדינות המלוכניות והשבטיות של המפרץ הפרסי וסעודיה. אירן ממזרח וטורקיה ממערב, שתי אימפריות בעבר הרחוק, הופכות לגורם הפעיל במזרח התיכון הערבי; מתפתח מאבק כפול: איסלאם שיעי בראשות אירן, מול איסלאם סוני בראשות סעודיה ומדינות המפרץ הנמצאות בקו החזית; איסלאם סוני קיצוני (טורקיה כמדינה ודאעש כארגון) מול מדינות האיסלאם המתון (למעשה מרבית מדינות ערב).

השלישי, הגורם האזורי העיקרי, היציב והחזק, שנאבק מול מאמצי ההגמוניה של אירן הייתה ישראל, שהפגינה בפני כל עמי האזור כי אינה נרתעת מלתקוף את האירנים ושליחיהם, ומצליחה מאוד. בכך סייעה למעשה ישראל לאיסלאם הסוני. היא לא חלק ממנו, שלא תהיינה טעויות, אך היא לצידו, יחד עם ארה"ב של טראמפ במערך האנטי אירני. עד לפני זמן קצר היו אצלנו כאלו שזעקו כי "האירנים על הגדר" (ברמת הגולן). אם הכל ילך כשורה, ישראל תתייצב בקרוב ליד "הגדר" של אירן במיצרי הורמוז. תהליכים אלו, מלווים בעבודה דיפלומטית, הביאו לרעידת האדמה ביוזמתה של "איחוד האמירויות", המדינה הערבית הכי מתקדמת. השלכותיה החיוביות עצומות ונרחבות.

ובו בזמן, החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, והפיכתה לגבול המזרחי של המדינה, נשארת בגדר אינטרס עליון, כמו יישוב ופיתוח הבקעה. תוכנית טראמפ שרירה וקיימת, ואף סעיף מתוכה לא בוטל. יש זמן, לפחות עד תחילת ינואר 2021 להחיל שם את הריבונות אם טראמפ לא יבחר בנובמבר. תוצאות הבחירות בארה"ב הן לכן גורם המפתח העתידי. להתפלל לניצחון טראמפ.