|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סוכות והקשר לימים הנוראים <br>
|
ידוע הוא שמערכת החגים של עם ישראל בנויה כמו מערכת החיים של האדם ● פסח - הוא הלידה, שבועות יום קבלת התורה הוא בר המצווה, וסוכות הוא החופה עם הקב"ה
|
|
בבחינת החתן [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
השבוע, ביום שני בערב, בתום תפילת נעילה, לאחר תקיעת השופר, שרנו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". עתה, אנחנו בפתחו של החג השלישי - חג הסוכות. המיוחד בחג זה שבו נגור בסוכתנו שבוע ימים, נחליף את דירת הקבע שלנו בדירת ארעי.
ידוע שכל רגל משלושת הרגלים קשור למאורעות מיוחדים שקרו לעם ישראל בראשית הולדתו במצרים. חג הפסח - חג החרות, מזכיר את היציאה עצמה. חג השבועות, מזכיר את מתן תורה. ואילו חג הסוכות מזכיר את ענני הכבוד, והסוכות שבהן הושיב הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים. לאמור, הסוכה מופיעה כעין זיכרון לשמירתו של הקב"ה על עמו הנבחר במקומות המסוכנים ביותר במדבריות הצחיחים, במקומות של ליסטים מזויינים וחיות רעות.
הביטחון שלנו בבורא הולך ומתעצם דווקא במועדים, היות שהוא הועיד אותם עבורנו על-מנת שנעסוק בתורה ונקיף את עצמנו במצוות וכך נרבה את זכויותינו. בחודש תשרי המלא באירועים מראש השנה ועד שמחת תורה, יש חגים שלא קשורים ביציאת מצרים ואין להם קשר לנושאים חקלאיים. מחד-גיסא, ראש השנה ויום הכיפורים שייכים למהלך אחר. מהלך של דין, תשובה וכפרה. מאידך-גיסא, אנו פוגשים את חג הסוכות חג המשופע בשמחות בסמיכות ליום הכיפורים.
מה הקשר של חג הסוכות לשאר החגים הקודמים לו? לשאלה זו נאמרו מספר תשובות, אשתדל למנות שתיים מהן:
הראשונה: בחסידות מובא בשמו של האר"י הקדוש על הפסוק בשיר השירים: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (פר' ב', ו'). שמאלו תחת לראשי - אלו ימי הדין של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. וימינו תחבקני - זו מצוות הסוכה. האר"י הקדוש ממשיל את מהלך חגי תשרי למעין חיבוק אלוקי של הקב"ה לכנסת ישראל. לאמור, מהלך חגי תשרי הוא מהלך שבו אנו זוכים לעמוד לפני הבורא באהבה, אולם לפני שנוכל להגיע לאהבה אמתית עלינו להקדים לה יראה.
השנייה: בלימוד משותף על מערכת המצוות הקשורה לחג הסוכות, הועלה רעיון נפלא. מדוע חג הסוכות מופיע לאחר הימים הנוראים? ידוע הוא שמערכת החגים של עם ישראל בנויה כמו מערכת החיים של האדם. פסח - הוא הלידה, שבועות יום קבלת התורה הוא בר המצווה, וסוכות הוא החופה עם הקב"ה. לפני חג הסוכות אנו עוברים תקופה לא פשוטה שכוללת את בניית הקשר מחדש עם הבורא - באלול, ראש השנה ויום הכיפורים. בחג הסוכות מתעטפים אנו בקדושתו של הבורא ועם ישראל הופך להיות בבחינת החתן.
עתה, נבין גם מדוע בניית הסוכה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן שאז יצא עם ישראל ממצרים. לשאלה זו עונה הטור בסימן תרכ"ה באורח חיים: "ציוונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ואף על-פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן לא ציוונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא הייתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצוות הבורא יתברך, ולכן ציווה אותנו שנעשה בחודש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו וליישב בביתו, ואנחנו יוצאים מן הבית ליישב בסוכה. בזה יראה לכל שמצוות המלך היא עלינו לעשותה".
|
| תאריך:
|
30/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2020
|
|
חניאל פרבר
|
|
+רבנים הנחו: לא להעביר ספרי תורה מיד ליד
|
|
23:14 30/09/20 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בהנחיות לחגים, דורשת מועצת חכמי התורה לקיים תפילות רק מחוץ לבתי הכנסת ובהקפות בסוכות ובשמחת תורה לשמור מרחק ולקצר בתפילות ▪ כמו-כן פרסמו רבנים הנחיות בטיחות לסוכה
(חרדי בונה סוכה בירושלים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
|
|
|
|
+קברים בערב יום הכיפורים
|
|
11:18 30/09/20 | יוסף אליעז | לרשימה המלאה |
פתאום נשתה הגבורה מלומדי התורה ש"תורתם אומנותם" והם בחרו באוהלה של תורה במקום באוהל סיירים ועמם "החוזרים בתשובה" אשר קנאת מומרים קנאתם לדרך שבחרו בה
(בנים לאותן אמהות [צילום: פלאש 90])
|
|
|
|
סוכות והקשר לימים הנוראים
|
|
עם ישראל "עולה" לקברים בערבי יום הכיפורים. בבית הקברות הצבאי, אחרי מלחמת יום הכיפורים, צובאים על השער הורים ואחים שכולים, אלמנות ויתומים, חברים לקרב, מי מהם נשען על קב או מקל. חלקם נושא זרים, חלקם אוחזים ספר תפילות קטן ובו מזמורי תהילים, קדיש ותפילת אב הרחמים.
|
|
|
|
|
אָנוּ בְּהָמוֹן וּבְהַדְרַת-עַם בָּאנוּ עֲדֶיךָ מִפֹּה וּמִשָּׁם
|
|
|
|
|
מדינת ישראל אומנם צעירה מאוד אבל עם ישראל זקן מאוד. במובן החיובי, לא במובן השלילי, צברנו ניסיון רב שאמור להנחות אותנו, להתוות לנו את הדרך הנכונה. אבל בפועל אנחנו מתעקשים למחזר את אותן שגיאות, חוזרים על אותן התנהגויות פעם אחר פעם בתקווה או אף באמונה שהפעם התוצאות יהיו אחרות, בהתאם לציפיותינו. לאורך ההיסטוריה חזרו על עצמן כמה תופעות שפגעו בנו ובמבט לאחור אפשר לומר בוודאות שעם ישראל מעולם לא סלח למחוללי אותן תופעות. היו הרבה תופעות כאלה ואנחנו זוכרים את מחולליהן לא לטובה. נביא רק כמה דוגמאות בתקווה שנצליח להשליך מן העבר של עם ישראל אל ההווה של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
כשהיינו ילדים. מראש השנה עד יום הכיפורים, חששנו לחיינו. האם הספיקו תפילותינו בראש השנה? האם המעשים הטובים בעשרת ימי התשובה יצליחו להסיר את רוע הגזרה ונמשיך לחיות, להיות בריאים? להצליח בלימודים? פחדנו מהקב"ה שעובד קשה ומניח הכל על המשקל, "כי הוא מוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם/ וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה". ואת הדין גוזר. קיוויתי שהוא לא טועה!!! לא עברה שעה שבה הפסקתי לעשות חשבון נפש ובדקתי את עצמי.
|
|
|
|
|
"בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, נהוג לקבל על עצמנו קבלה טובה. להחליט החלטה אחת מעשית לשיפור בתחום מסוים בחיינו - ולהתמיד בה. זה יכול להיות כל דבר קטן חיובי: החלטה ביחס לעצמנו, למשפחה, לקהילה, לצדקה, לגלישה ברשת, לתפילה, ללימוד ועוד. ככה אנו מבטיחים שכל ההבטחות והמחשבות של תחילת השנה לא ייעלמו. משהו קטן אחד ישאר וימשיך ללוות אותנו" (סיון רהב מאיר מתוך: "החלק היומי").
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
