האם אנחנו פרוגרסיבים מטורללים

אני רואה בפיד שלי, כפי הנראה בעיקר מהצד הימני, ביקורת על הפניה לבג"ץ בעניין גיוס בנות ליחידות מסוימות בצה"ל. הדרישה היא לשוויון הזדמנויות, אם אני מבין נכון. כלומר, לא לפסול מועמדת לשירות רק בגלל שהיא מועמדת ולא מועמד.

הטיעון של המבקרים הוא שתפקידו של צה"ל להילחם ולשמור על ביטחון האזרחים, ולא לקדם תפיסת עולם של פרוגרסיביות/פמיניסטיות. לכן ההחלטה האם לגייס בנות ליחידה כזו או אחרת צריכה להיות של צה"ל והשיקול צריך להיות ענייני מקצועי: האם גיוס בנות ליחידות מסוימות בצה"ל מקדם את מטרות הארגון או לא. לבג"ץ אין זכות להתערב.

הטיעון הזה הוא בעייתי. הרי ניתן להעלות טיעון כזה לגבי כל ארגון ציבורי: תפקיד רכבת ישראל להסיע בבטחה נוסעים ולדאוג לרווחת עובדי הרכבת (לא בהכרח בסדר הזה), ולא לממש כל מיני אג'נדות פרוגרסיביות. עקרונית אני לא מתנגד לכך שיאפשרו לנשים להיות נהגות רכבת, אבל ההחלטה צריכה להיות של אנשי רכבת ישראל והשיקול צריך להיות מקצועי: מקדם את מטרות הארגון או לא. לבג"ץ אין זכות להתערב.

ויש לי דוגמה אחת ספציפית לאנשי הימין: תפקיד בית המשפט העליון לשפוט, לא לקדם כל מיני אג'נדות שונות ומשונות ולכן רק שופטי בית המשפט יחליטו מי יהיה שופט ורק לפי שיקול מקצועי. כמובן שההיסטוריה מלמדת אותנו שאפליה על-רקע מין או אחר תמיד הייתה קיימת ותמיד הוצדקה בטענות מהסוג שטוענים כאן כנגד פרוגרסיביות ובכל זאת התקדמנו בזכות אותם הפרוגרסיבים. מה שנתפס על-ידי אנשים (גברים לבנים לרוב) בנקודת זמן מסוימת כגישה פרוגרסיבית מטורללת, הופך לנורמה כעבור מספר שנים, ומי שמתנגד לנורמה כבר נחשב מטורלל. נישואים בין שחורים ללבנים?? זכות הצבעה לנשים?? מה פתאום, מה אנחנו פרוגרסיבים מטורללים?