|
|
בתוך הגדר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לפני 28 שנים נפל חלל צה"ל לב פסחוב ז"ל, מירי מחבלים במחסום דיר-בלוט. בן עשרים היה בנפלו. יצחק רבין, שר הביטחון, כתב למשפחתו כי בנם "נתן את חייו למען מולדתו". אביו של לב, רפאל, היה יהודי, אמו סבטלנה אינה יהודייה על-פי ההלכה.
לב היה נער מלא שמחת חיים אשר עלה עם הוריו ואחיו דניאל מלטביה לישראל במסגרת חוק השבות. משפחתו של לב התגוררה בבית שאן, בה שירתי בתקופה זו כעורך ראשי במקומון בו חשפתי לראשונה את החלטת המועצה הדתית ורב העיר שלא לקבור את לב בחלקה הצבאית אלא בשוליו בסמוך לגדר.
הארץ געשה. המשורר נתן זך, הסופר אלי עמיר, והאומן יגאל תומרקין הגיעו להלווית לב בבית העלמין בבית שאן לחזק את המשפחה ולמחות על החלטת הרבנות. לבסוף, בלחץ ההד הציבורי הוחלט לקבור את לב בבית הקברות הצבאי ולא מחוץ לגדר.
סוגיית מקום קבורתם של חללי צה"ל אשר אינם יהודים על-פי ההלכה צפה מאז בתדירות גבוהה בעיקר בשל העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים אשר הציבה אתגר למציאות, בו חלק גדול מקרב העולים הינו ספק יהודי, זרע ישראל, או שרק האב הינו יהודי. מציאות זו הציבה אתגר גדול ומשמעותי בהתנגשות בין ההלכה היהודית לבין הרצון להעניק כבוד אחרון ראוי והולם לחללי צה"ל אשר מסרו נפשם למען המולדת ולמען עם ישראל.
רבנים, בהם גדולי ישראל, הרב עובדיה יוסף, הרב שלום אלישיב, הרב מרדכי אליהו ישבו על המדוכה לפרק את הסוגיה המורכבת והקשה. הרב"צרים בשלשת העשורים האחרונים התייעצו עם גדולי הדור טרם שיקבלו החלטה והכרעה הלכתית בסוגיה שהונחה לפתחם, ואכן נמצאו פתרונות הלכתיים כמו קבורה באותה שורה של חללי צה"ל יהודיים ובמרחק ארבע אמות.
לפני חמישה חודשים קיבל הרב"צר איל קרים, החלטה הגורמת בימים אלה לסערה בקרב משפחות שכולות ואנשי הלכה מובהקים. ההחלטה שהתפרסמה באקראי, בעקבות חשיפתו של העיתונאי משה שטיימניץ, הינה אפשרות קבורה בצמוד לחלל יהודי ללא הפסק של ארבע אמות, קבורת החלל שאינו יהודי בעומק של עוד 20 ס"מ ומחיצה כפולה. חמישה חודשים מתנהלת החלטה זו של הרב"צר ומשרד הביטחון בחוסר שקיפות מוחלט ובחשאי. ותהייה זו נותרת תלויה באוויר מבלי לקבל תשובה.
לפני שמתחילה מלחמת בוץ, מלחמת סחי ומיאוס, מלחמת דת, מלחמת ערכים, מלחמת פטריוטים מול משתמטים, תורמים מול פרזיטים, אנשי האור מול אנשי החושך, חייבים בדיון רגיש וחשוב זה לזכור את הבסיס, המסד את הבסיס להיותנו בארץ ישראל. להדגיש את המכנה המשותף המאחד, המחבר. אנחנו יהודים, לנו מסורת יהודית בת שלושת אלפי שנים.
אחרי שהצבנו את הבסיס צריך וחובה להתחיל להידרש לפתרונות יצירתיים, פתרונות מכבדים, פתרונות המעניקים את כל הכבוד הראוי לחללי צה"ל אשר אינם מוגדרים יהודים על-פי ההלכה, תוך שמירה על זכותם של חללי צה"ל יהודים להיטמן על-פי ההלכה היהודית. אל תהפכו נושא חשוב ומשמעותי למאבק פוליטי. החיילים שלנו אינם פוליטיקאים. הניחו להולכים, בכבוד הראוי ביותר.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
