הפוך על הפוך עם אמריקה

ח"כ בנימין נתניהו, זה שהמיט שבר על יחסינו עם ארצות הברית בימי ברק אובמה, ועתה מסתבר כי גם בתום כהונת דונלד טראמפ, פתח עתה את ישיבת סיעת הליכוד בביקורת על הממשלה. על מה? הוא הסתמך על ידיעה חשובה מאת ד"ר רונן ברגמן ב"ניו-יורק טיימס" כי פעמיים תקפה ישראל באירן לאחר שמסרה הודעה מוקדמת לממשלו של ג'ו ביידן על כוונתה זו, ונענתה. מה רע בכך? מעולה.

לא תמיד צריך ואפשר לשתף את ארצות הברית מראש במהלכיה של ישראל, אבל רצוי ככל האפשר. כך נהגו לפנים ראשי ממשלה רבים (אהוד אולמרט הודיע מראש לנשיא ג'ורג' וו. בוש כי ישראל תשמיד את הכור הגרעיני בסוריה).

ביבי לא מבין שבין שותפים הגונים, שאינם מתכססים איש את רעהו, מקובל לא להפתיע האחד את האחר. רק מי שהנוכלות היא דרך חייו ברשות הרבים מפתיע שותפים. למשל, כאשר ראש הממשלה בדימוס בנימין נתניהו הפתיע את צה"ל ואת שר הגביטחון משה (בוגי) יעלון והסתיר מהם כי הסכים שגרמניה תבנה צוללות משופרות למצרים, וההפתעה הרקובה הזאת הולידה כמובן את השקר הכפול שהכחיש זאת, ומזל שקרן מרציאנו חילצה מפיו את האמת בראיון בחדשות-12.

גם לי יש ביקורת על התנהלות הממשלה בראשות נפתלי בנט כלפי ארצות הברית, ואולי אעלה אותה כאן על הכתב לאחר התחרות בין מכבי תל אביב לבין הפועל חדרה הערב בבלומפילד. אך כעיקרון עדיף להימנע מהפתעות ולא לשקר לשותפים, מה גם שארצות הברית היא מדינה אשר ישראל חוסה בצילה.

מילא מה שח"כ ביבי הרס, אבל מדוע הוא מבקר את מי שמנסה (רק חלקית) לתקן?