לא לפגוע ברשות השיפוטית

אני מצר על האמירות החוזרות ונשנות של חברי כנסת בישראל, כי בכוונתם לחוקק הוראת התגברות, שתאפשר לכנסת ברוב של 61 חברי כנסת לבטל פסיקה של בית משפט עליון במדינת ישראל. אני מצר על אמירה של חברת כנסת חדשה מטעם הליכוד, התובעת בבוטות ובגסות רוח לא לכבד החלטה של בית המשפט העליון, כשהוא פוסק, ש-61 חברי כנסת החליטו החלטה, שאינה עומדת במבחן החוק. מצער, שזה היחס לגוף השיפוטי, שכל מיומנותו ומקצועיותו במתן פירוש לחוק.

לחברי כנסת כמו דודו אמסלם מהליכוד ואיתמר בן-גביר מעוצמה יהודית חשוב לבטל את מה שקיים כיום, לפיה הביקורת השיפוטית היא המוסמכת לבחור, האם חוק רגיל של הכנסת עולה בקנה אחד עם חוק יסוד של כבוד האדם וחירותו או שהוא סותר אותו.

אני מקבל בהכנעה, שהימין צבר כ-35,000 קולות יותר ממפלגות השינוי. לפער המינימלי התווספה תופעת הפיצול במפלגות שמאל-מרכז, שהעניקה לימין רוב מוחלט ומוצק של 64 מנדטים, שאותו כולנו חייבים לכבד. אך קבלת התוצאה אינה מונעת ממני את מילוי חובתי להתריס נגד גישה העלולה לפגוע בנדבכי הקיום של חברה דמוקרטית, אם תחוקק הוראת ההתגברות. רוב קואליציוני מינימלי יכול לתת מהלומה קשה להגנה על זכויות האדם.

קשה וכואב לראות את פרצי ההתרסות ההמוניות וביטויי הזעם חסרי המעצורים נגד מערכת המשפט בישראל. כואב לשמוע את הזעקות "משילות!! משילות!!" תוך הצבעה לעבר מערכת המשפט כאויבת של העם. וכנגד האויבת "המסוכנת" של העם - מערכת המשפט - מונפים אגרופים ומושמעות הזעקות: "משילות!! משילות"!!

אני מודה, שאין לי השכלה משפטית, אך נאמנה עלי הגישה, שהשופטים בבית המשפט בישראל הם הפרשנים הנאמנים ביותר של החוקים מאשר חברי הכנסת, שאינטרס פוליטי כזה או אחר הוא שמניע אותם. כל עולמו של בית המשפט מעוגן במתן הפרשנות הנדרשת לחוק תוך התמודדות משפטית עם המעשה שעומד לפתחו לדיון.

אומנותה העיקרית ומיומנותה המיוחדת של כל רשות שופטת היא במתן פירוש לחוקים. את זה מבקשים היום חברי כנסת מהליכוד ועוצמה יהודית לרמוס. לצערי, מה שמבקש היום הרוב הפרלמנטרי בישראל הוא לפסול את קיומה של ביקורת שיפוטית על החקיקה הפרלמנטרית. למעשה הימין הרדיקלי בישראל מבקש לרמוס את נדבכי הקיומיות של הדמוקרטיה. מצער, שהוא סחף לתהליך המסוכן גם את הימין המתון ואת המפלגות הדתיות.

אנחנו הולכים לקראת תקופה, בה תימנע מהרשות השופטת האפשרות להשמיע את השגותיה, אם בכנסת יתקבל חוק, בו תהיה העדפה למגזר מסוים. למרבה הצער, היו תופעות כאלו בעבר, שזכו להשגות של רשות שופטת. חשוב שנשמור מכל משמר שבית משפט ימשיך להביע את דעתו, אם חוק מסוים סותר את ההוראה של חוק יסוד. דמוקרטיה ושלטון בלתי מוגבל הם דבר והיפוכו. עלינו להמשיך להתריע, שחובה להגביל בישראל את הכוח השלטוני באמצעות איזונים וריסונים.

כואבת לי ההסתה הפרועה על שמאלנותם של שופטי בית המשפט העליון. אני מביע את צערי על כך, שרוב העם בחר בנציגות פרלמנטרית, המדביקה תווית של שמאלנות לשופטי בית המשפט. אני מביע את צערי, שרוב העם לא בחר בנציגות, המחויבת לתקן את מגילת זכויות האדם שלנו הלוקה בחסר חמור. אין בה אזכור לזכות לשוויון, לחופש דת ומדת, לזכות לחופש הביטוי, לזכויות חברתיות וכלכליות ולא להצטרף לסחף של הסתה פרועה רוויה בביטויים בוטים וגסי רוח נגד מערכת המשפט במדינת ישראל, היקרה לכולנו.

צר לי, שדווקא חוגים דתיים, שערכי ארון הספרים היהודי הם נכסים יקרים להם, הם מרבים להשתמש בשלל ביטויים בוטים וגסי רוח בשפה עברית מובסת נגד הרשות השופטת.