|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אלי ויזל עם שמעון פרס והמלך חוסיין [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
מנציחים את אלי ויזל בירושלים
|
|
בירושלים נערכו בסוף השבוע שחלף שני אירועים להנצחת זכרו ופעלו של אלי ויזל סופר השואה, חתן פרס נובל לשלום, אוהב ירושלים ואזרח כבוד של העיר ● אלי ויזל, שורד השואה שהקדיש מרבית חיו להנחלת זכר ומורשת השואה הלך לעולמו לפני כשש שנים ביולי 2016 בגיל 86
|
|
ביום ד' (30.11.22) נערך טקס חנוכת כיכר-רחבה ע"ש אלי ויזל הסמוכה לבניין ׳יד-שרה׳ בשדרות הרצל בירושלים ונמצאת לא רחוק ממוסד "יד ושם". בטקס השתתפו ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שגרירי צרפת ורומניה, השר לשעבר אסיר ציון נתן שרנסקי, בני משפחתו של ויזל, וקהל מכריו ומוקיריו. בטקס הוקראה ברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג שכתב בין השאר: "הכיכר הנקראת היום על שמו של אלי ויזל זכרו לברכה הוא ביטוי סמלי לחיבור העמוק שבין ויזל לעם היהודי לאזרחי ישראל וכמובן לבירת ישראל ירושלים. אלי ויזל היה איש מעורר השראה אחד ויחיד במינו. כישרונו הרב ונקודת המבט האישית הייחודית שלו על מאורעות השואה זיכו אותו בספרי המופת שכתב ותיעדו לא רק את שגרת הזוועה, במחנה הריכוז אלא גם את האנושיות, התקווה ובעיקר - האמונה.
אלי ויזל אמר פעם כשאדם כותב על השואה הוא לא כותב את המילים, הוא נלחם במילים כי אין מילים לתאר את מה שהקורבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס. למרות זאת ויזל הצליח בכישרונו למצוא את המילים והיה עבור רבים בעם היהודי לא רק סופר מחונן ועטור פרסים, אלא גם דמות מופת, מגדלור של ערכים והשראה. הוא הקדיש את חייו לעשייה רחבה היקף בעולמות החינוך וההנצחה, נשא את זכר הנספים אתו לכל מקום, הזכיר לעולם כולו כי חייבים להבטיח כי לא תהיה עוד כתהום האפלה הזאת. נזכור את אלי ויזל כאחד מגדולי היהודים בני דורנו ונוקיר את המורשת המפוארת והמחייבת שהותיר אחריו".
פסל דיוקנו של ויזל בקמפוס הר הצופים
למחרת טקס חנוכת רחבת אלי ויזל נערך (ה' 1.12.22) בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. כינוס לזכרו של אלי ויזל, בהשתתפות ידידיו הקרובים ובהם הרב הראשי ישראל מאיר לאו, הרב מנחם הכהן, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) חנן מלצר, בו העלו קווים לדמותו, אישיותו ופעלו של ויזל, ולאחר מכן נערך טקס הסרת הלוט מעל פסל דיוקנו של אלי ויזל שהוצב במרכז הקמפוס האוניברסיטאי בהר הצופים. את הפסל יצר האמן דניס שטבון. אורחי הכבוד בשני האירועים היו סרז׳ וביאטה קלרספלד, ׳ציידי הנאצים׳.
פרקי חייו
אליעזר (אלי) ויזל נולד בשנת 1928 בעיירה סיגט שברומניה לשלמה-אלישע ולשרה לבית פייג. המשפחה הייתה דתית. באפריל 1944 בהיותו בן 15 פלשו הגרמנים לעיירה סיגט שהייתה אז בשליטת הונגריה וכעבור שבועות ספורים אלי ובני משפחתו גורשו-נשלחו על-ידי הנאצים למחנה השמדה אושוויץ יחד עם מאות מתושביה היהודים של העיירה. אמו ואחותו הקטנה של אלי ויזל נרצחו באושוויץ עם הגיען. ושתי אחיותיו הגדולות ניצלו. אלי ואביו נשלחו לצעדת המוות למחנה הריכוז בוכנוולד והצליחו לשרוד את הצעדה אך כאן במחנה בוכנוולד זמן קצר לפני שהאמריקנים שיחררו את המחנה ב-1945 נפטר האב.
|
|
|
|
|
אלי ויזל ויצחק שמיר [צילום: יעקב סער/לע"מ]
|
|
|
"יום מותו של אבי היה אחד מהאירועים הקשים בחיי", סיפר ויזל לימים. "אבי לא יכול היה לזוז, רציתי להישאר איתו, אבל גורשתי החוצה באלות. רציתי לצעוק "לא אתן לך למות לבד"! אבל אבי גסס ואני התפקעתי מכאב. לא רציתי לעזוב אותו באותו בוקר, אבל הכריחו אותי. היכו אותי, איבדתי את ההכרה. הוא נאנח, גנח וגסס ואז מת. בן 16 הייתי במות אבי. משהו מת גם בקרבי. לא יכולתי לבכות, ליבי נשבר, אך לא היו לי עוד דמעות... סיפר ויזל.
ביום השחרור של מחנה הריכוז בוכנוואלד באפריל 1945 הונצח אלי בתמונה שהפכה לאייקונית כשהוא שוכב על דרגש בתאי המחנה.
פעילות ציבורית להנחלת זכר ומורשת השואה
לאחר השחרור נשלח ויזל לצרפת למוסד פנימייה לילדים יתומים ופליטי שואה. שנים לא מעט התגורר בצרפת, למד צרפתית והחל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת סורבון בפריז ועבד כעיתונאי. בשנת 1952 התחיל לעבוד עבור העיתון ידיעות אחרונות. ב-1956 עבר להתגורר בארצות הברית ושם קבע את ביתו. בכל אותן שנים מאז שחרורו ממחנה בוכנוולד נמנע אלי ויזל מלכתוב על חוויותיו וזיכרונותיו מהשואה ונימק זאת בכך ש"לא נמצאות המילים היכולות לתאר גודל הזוועה".
ב-1958 התפרסם ספרו הראשון על השואה "הלילה" בו תיאר את חוויותיו כנער ממחנות המוות. הספר נכתב במקור ביידיש בשם "והעולם שכח". ובו מתאר ויזל בשפה בהירה וקולחת את החוויות שעבר כנער והמאבק המורכב והבלתי נפסק להישרדות עם אביו. בשנות המאבק מתעוררות בו שאלות של זהות, של מוסר ואמונה, ואף שאלות קיומיות על מהות האדם. הספר תורגם לשלושים וחמש שפות.
מאז כתב ויזל כ-50 ספרים, הנושא המרכזי בכתיבתו הוא השואה מנקודת ראותו של הניצול. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו להערכה, לפרסים ספרותיים והקנו לו פרסום עולמי. בין ספריו: "הקבצן מירושלים", "בין השמשות", "איפה היהודים שלי"?, "כל הנחלים הולכים אל הים", הנשמה החסידית", "הבן החמישי", "עיר המזל", "יהודי הדממה".
בשנות ה-60 לאחר שעבר להתגורר בארצות הברית החל ויזל בפעילות ציבורית להנחלת זכר מורשת השואה. בזכות כושר ההבעה יוצא הדופן, גם בעל פה וגם בכתיבה. בזכות ספריו, רשימותיו והופעתו בכלי התקשורת הרצאותיו באוניברסיטאות הוא הצליח להגיע לשכבות רבות בציבור, צעירים ומבוגרים, פוליטיקאים וחוקרים ולקרבם לסיפור השואה ויזל הדגיש רבות כי השואה מלבד היותה אירוע קשה ונורא, נושאת מסר אוניברסלי של ערכים של חברה שהתמוטטו. "השואה היא מאורע ייחודי, כל כך ענקי, כל כך לא אנושי חסר תקדים שזה מוכרח לזעזע את האדם להוציא אותו מעט משיווי משקלו וצריך לשמש את העולם כדי לחזור ולהיאבק על אותם ערכים יהודים ואוניברסליים, שהם היסודות המוסריים של הקיום האנושי", טען ויזל. ד"ר יואל רפל מייסד ומנהל ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון, אומר כי ויזל ראה את ייעודו לקבע את זיכרון השואה בתודעה של העולם כדי שאירוע כזה לא יתרחש שוב.
|
|
|
|
|
אלי ויזל [צילום: עמוס בן-גרשום/פלאש 90]
|
|
|
"יהודי הדממה"
בשנת 1966 פרסם את ספרו רב ההשפעה "יהודי הדממה", על יהדות ברית המועצות, הספר סקר את מצב הקהילה היהודית בברית המועצות בעקבות שני ביקוריו ב-1964 ו-1965 בברית המועצות. ויזל היה מראשי המאבק למען יציאתם לחופשי של יהודי ברית המועצות ומתן היתר לעלייתם לישראל והיה כנראה הראשון שטבע את המונח "יהודי הדממה".
בסוף שנות ה-60 נשא לאשה את מריון אסתר. ב-1972 נולד לזוג בן, שלמה אלישע, הנקרא על שם סבו מצד האב.
ההוראה והחינוך תפסו מאז ומתמיד מקום מרכזי בפעילותו של אלי ויזל. הוא שימש פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטה של העיר ניו-יורק ומ-1976 במשך 36 שנים שימש פרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון.
לבקשת נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, עמד ויזל בשנים 1978-1986 בראש ה"ועדה הנשיאותית לזכר השואה". בין היתר, השתתף בתכנון וייזום הקמת מוזאון השואה הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון הבירה, וב-1993 זכה להדליק, יחד עם הנשיא ביל קלינטון, את אש התמיד באולם הזיכרון שבמוזאון, במסגרת טקס הפתיחה.
ויזל עוטר באין ספור עיטורים, פרסים ספרותיים, אותות כבוד והוקרה, בכלל זה מדליית החופש הנשיאותית של ארה"ב, מדליית הזהב של הקונגרס, תארי כבוד ממוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם. הוא הרבה לבקר בישראל להרצאות, טקסים ועוד, והיה לו יחס חם למדינת ישראל. ויזל היה בידידות עם מנהיגים בארץ ובעולם. ונמנה עם 100 האישים המשפיעים ביותר בעולם.
פרס נובל לשלום
ויזל היה פעיל ועמד בראש מאבקים למען זכויות האדם בעולם ונגד רדיפת עמים, גזעים וקבוצות חלשות בעולם. במשך שנים רבות ועד מותו השמיע מעל כל במה ברחבי העולם קול ברור וצלול (וגם כתב על כך מאמרים ורשימות) נגד רצח עם דיכוי ועינויי בני אדם בלא קשר לדתם, אמונתם או גיזעם. שמו נקשר, בין היתר, במאבקים למען יהודי בריה"מ, הכורדים, קורבנות האפרטהייד בדרום-אפריקה, נפגעי הרעב ורצח המונים באפריקה, מלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר. הוא פרסם מאמרים רבים, בעיקר בנושאים הומניטריים, ונחשב למרצה מבוקש ברחבי העולם. על פעילותו רבת השנים למען זכויות אדם הוענק לאלי ויזל ב-1986 פרס נובל לשלום. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "ויזל נתן לנו בספריו לא רק עדות ראייה על מה שקרה בשואה, אלא גם ניתח את כוחות הרשע שעמדו ברקע המאורעות הללו, ועיקר עניינו הוא שאלת האמצעים שאנו יכולים לנקוט כדי למנוע הישנות המאורעות הללו. בהודעה רשמית של חברי ועדת הפרס נאמר: "אלי ויזל היה לאחד המנהיגים והמדריכים הרוחניים החשובים ביותר בתקופה שבהם אלימות, דיכוי וגזענות ממשיכים לאפיין את העולם. ויזל הוא איש בשורה של שלום וכבוד האדם".
ב-2014 הוצע לויזל על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להתמודד ולהיבחר לנשיא מדינת ישראל ויזל סרב בנימוק שאין זה ראוי שאדם שלא חי כאן ונושא בעול היום יומי יכהן במשרה הרמה. אלי ויזל הלך לעולמו ב-2 ביולי 2016 בביתו בניו-יורק מוקף בבני משפחתו והוא בן 87 ונטמן בבית קברות בארצות הברית.
|
|
|
נתיב פלוס בכביש מספר 1 [צילום: דוברות משרד התחבורה]
|
|
|
|
| תאריך:
|
04/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
04/12/2022
|
|
אלי אלון
|
|
מנציחים את אלי ויזל בירושלים
|
|
ניצולי שואה, שעדיין חיים אתנו, שזכו השנה לקבל אלפיים יורו פיצוי מממשלת גרמניה על סבלם בתקופת השואה, נדהמו לגלות, שלאלפיים היורו יש מספר לא מבוטל של שותפים. השותפים לפיצוי על הסבל של ניצולי השואה באותם ימים נוראים הם הבנקים, הדורשים בחוצפתם את העמלה הכתובה בחוק. נוסף לבנקים ישנם גם עורכי הדין, שמאלפיים היורו הם מבקשים רק "סכום פעוט" המסתכם ב-15% שכר על עבודתם. לאותם אחוזים עורכי הדין מבקשים גם ניכוי נוסף ככתוב בחוק והוא מס ערך מוסף. כך שמאות אירו נגרעים מהפיצוי על סבל בתקופת השואה.
|
|
|
|
|
הממשלה אישרה (יום א', 20.11.22) את הצעת ראש הממשלה, יאיר לפיד, והשרה לשוויון חברתי, מירב כהן, להקצאת משאבים לתיעוד של ניצולי שואה מכל רחבי העולם בהיקף של למעלה מ-3.5 מיליון שקל.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  והפעם - רוצח שרמנטי, למרות האמת, להעמידם על מקומם, התעכב, מקלות בגלגלים וזעם קדוש "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט) שבוע טוב
|
|
|
|
|
80 שנה מאוחר יותר, חזרו 50 צאצאים של קורבנות וניצולים לעיר שתפסה מקום מכובד בפולקלור היהודי רשמים מיומיים מרגשים של זיכרון וכאב
|
|
|
|
|
קטע מתוך זיכרונות של נער מתבגר שבא ארצה בשלהי שנת 1945. הוא לקוח מעלילה היסטורית בשם "לשחק על חלומות". במוקד הסיפורת, fiction, שמבוססת על תיעוד - צעירים וצעירות ששרדו את ממלכת החושך ועפו כפרפרים לקראת האור ומימוש חלום גדול בארץ ישראל, בתקופה סוערת ורוגשת של אירועים דרמטיים בימים שלפני קום המדינה ומלחמת העצמאות. סיפור על חלום ושברו.
|
|
|
|
|
