בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יהודה המכבי
|
|
|
מה קרה לפך השמן של חג החנוכה (א')
|
בית החשמונאים התחיל את דרכו המדינית כלוחם למען דת ישראל וזכה לתמיכתם של החסידים ושל נאמני התורה בעם. אולם משעלה על דרך הכיבושים לאחר שהושגה העצמאות המדינית, מתחילה ההתדרדרות המוסרית והפוליטית, התחיל להתבלט ניגוד בין השליטים, שהתקרבו לצדוקים ובין המוני העם הפשוט שהתקרבו לפרושים...
|
חג החנוכה, החג האהוב עלי, בא ואני ממהר להתכתב עם החג במספר רשימות. זה המאמר הראשון שלי המתכתב עם חג החנוכה. חג החנוכה של ילדינו הוא חג פך השמן. עבורי זה החג בו עלינו להר וירדנו לעמק כדי לגלות אורות גנוזים. לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. עבורי זה חג של תמרורי אור ולקח היסטורי רב משמעות לימינו אנו. בשנת 166 לפני הספירה קומץ אנשים, שהתקבצו סביב הכהן מתתיהו החשמונאי בעיירה קטנה בשיפולי המדרון המערבי של הרי יהודה, יצא למלחמה. נגד כל הערכות מצליח הקומץ הזעיר בגדול ומהר. כבר ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס, פחות משנתיים ממועד תחילת המערכה, מגיעים החשמונאים לניצחון מזהיר, שמרבים לשזור לו הילת נס. שזירת הילת הנס היא טבעית. כשם שבראשית קום המדינה התגבשה הילת נס בניצחון מעטים נגד רבים, ובנוסף לכך יישוב שמנה 600,000 יהודים קלט מיליון יהודים מכל רחבי תבל תוך תקופה קצרה, שחלקם הגדול חסרי כל. כך בצדק נשזרה הילת נס לניצחון יהודה המכבי ביום כ"ה בכסלו בשנת 164 לפנה"ס. אני נמנה עם אלו, שמקובלת עליהם יותר ההילה ההרואית של מעטים, ש"נֵס לֹא קָרה לָנוּ פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ, הָעֵמֶק יָרַדְנוּ הֶהָרָה עָלִינוּ - מַעֲיָנוֹת הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ". מצער, שאחרי הצלחה מסחררת ב-כ"ה בכסלו בשנת 164 לפנה"ס במאבק צודק להשתתת תכנים סוציאליים צודקים ומתן ביטוי לערכי דת מול גזירות פוגעניות, בית החשמונאים עולה על שרטון, המאמץ נתיבים של כיבושים טריטוריאליים, שבינם ובין מלחמת הקיום וההגנה שהחלה בשנת 166 לפנה"ס אין מאומה. אחרי מותו של יהודה המכבי בשנת 161 לפנה"ס, ארבע שנים אחרי טיהור בית המקדש, החלה מלחמה שכבר לא הייתה על הגנה קיומית, אלא בהסתבכות במלחמה לא לנו על מזבח אינטרסים זרים. למרבה הצער, והכאב, בית החשמונאים נגרר להסתבכות בלתי מרוסנת במאמץ להרחבת גבולות. מצער, שנפער פער בין התחלה אידיאית ערכית הירואית ומרגשת ובין המשך, שביטויי הסתאבויותיו הקשים נעוצים במידה רבה במלחמות לא לנו. מרד החשמונאים בשנת 166 לפני הספירה לא פרץ בירושלים ולא בטבורן של ערים מרכזיות. ראשיו לא היו מבכירי המנהיגות הארצית של הכהונה. המרד החל בשיפולי המורדות המערביים של הרי יהודה - במודיעין. את אש המרד מצית מרכז דתי כפרי רחוק ממוקדי הכוח העיקריים. הקריאה "כָּל הַמְּקַנֵּא לַתּוֹרָה הָעוֹמֵד בַּבְּרִית יֵלֵךְ אַחֲרַי" (ספר המקבים פרק ב' פסוק 20 ), המוכרת לנו בלשונה העממית "מִי ל-ה' אֵלַי", מושמעת לראשונה במודיעין הקטנה. זו קריאה שיש בה שילוב של קבלת המונותאיזים היהודי עִם המאבק להשתתת חברה צודקת וחרות לאומית. מה שמצית אלפי לבבות איכרים במורדות הרי יהודה זו במידה רבה המחאה החברתית של המנושלים מאדמותיהם, המואסים בקוטביות מעמדית ובכהונה מנוונת, המתמכרת להון ולתרבות הלניסטית זרה. מה שמצית את האש בלבבות המוני הכפריים זו הכמיהה למיגור הכהונה המנשלת, נגד כהונת הממון, שגזלה מהמוני כפריים מקורות קיום, והותירה אותם ללא הדבר היקר להם ביותר - האדמה. על בסיס המרי החברתי והדתי התעצמה שלילה מוחלטת של תופעות ההתייוונות והניהיליזם המופקר, שדבקו למעשה רק בקרב הכהונה השלטת ובאצולת הממון. נגע ההתייוונות המושחתת לא התנחל בקרב העם העובד, אלא הוא התנחל בקרב אצולת הממון. מובן, שאי אפשר להתעלם מהמלט המאחד, שסחף ביותר את הארץ כולה, זו הייתה השנאה לשלטון הזר, שהגיע לשיאו בימי אנטיוכוס אפיפאנס. על כך מעידים הכתובים בספר המקבים פרק ב' 7-8: "אוֹי לִי לָמָּה יוּלָדְתִי לַחֲזוֹת בְּשׁוֹד עַמִּי וְשׁוֹד עִיר קָדְשִׁי לָשֶׁבֶת בָּה בְּהִנָּתְנָה בִּידֵי אוֹיְבִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיַד-נָכְרִים יְלָדֶיהָ הוֹרְגוּ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ בָּחוּרֶיהָ בְּחֶרֶב אוֹיֵב". המאבק לשחרור לאומי משתזר במאבק לשינוי סדר יום תרבותי דתי ולשינוי סדר יום חברתי. ספרי הלימוד שלנו מעלימים את המניע החברתי והמעמדי, שהיה מניע משמעותי, ממריץ ומלהיט את המוני הכפריים לצאת מהלא כלום, שהיה מנת חלקם, לעבר תקווה ושינוי במישוריות הלאומית הדתית והמדינית. המרד, שתחילתו מעידה ללא ספק על מימוש יעדים צבאיים-מדיניים, עורר תקווה למימוש יעדים דתיים וחברתיים. במישוריות הדתית אפשר לקבוע ניצחון בעל משמעות רבה בחיי העם היהודי ב-כ"ה בכסלו בשנת 164 לפנה"ס - טיהור בית המקדש מעבודה זרה. מצער, שדווקא הניצחון הצבאי המסחרר לא מימש את כל היעדים הדתיים והחברתיים. בהמשך הדרך על בית החשמונאים מעיבה עננה כבדה של עוצמות דורסניות ומכבידות של האימפריה היוונית ולאחר מכן של אימפריה רומאית. אך יש להתייחס גם לכשלים פנימיים, עליהם עומד פרופ' הרב אפרים אלימלך אוורבוך: "בית החשמונאים התחיל את דרכו המדינית כלוחם למען דת ישראל וזכה לתמיכתם של החסידים ושל נאמני התורה בעם. אולם משעלה על דרך הכיבושים לאחר שהושגה העצמאות המדינית, מתחילה ההתדרדרות המוסרית והפוליטית, התחיל להתבלט ניגוד בין השליטים, שהתקרבו לצדוקים ובין המוני העם הפשוט שהתקרבו לפרושים...". את התייחסות כבוד הרב אוורבוך לכיבושים כאחת הסיבות להתפוררות בית החשמונאים מן הראוי שהחברה הישראלית תאמץ כלקח לחיינו כאן ועכשיו, מה עלול לקרות לחברה הישראלית העולה על שרטון כיבושים טריטוריאלים. אם נבחן מה קורה אחרי מותו הטראגי של יהודה המכבי בימי יהונתן 161-143, שמעון 142-135, יוחנן הורקנוס 135-104, אלכסנדר ינאי-104-76, שלום ציון המלכה 76-67, אריסטובלס 67-63, הורקנוס 63-40, מתתיהו אנטיגנוס 40-37 . הקו המאפיין זו התרחקות מהאש והלהבה שהצית מתתיהו ב-166 לפנ"ס. התרחקות מוחלטת מהיעדים החברתיים והדתיים של מרד החשמונאים, התרחקות מאור החנוכה . קיימת עוצמת פער בין התחלה אידיאית ערכית של החשמונאים בשנת 166 לפני הספירה ובין המשך הלניסטי ומונארכי שהשתלט למרבה הכאב על בית החשמונאים.
|
תאריך:
|
21/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
21/12/2022
|
|
איתן קלינסקי
|
+סופגנייה קטלנית: אדם נוסף נחנק למוות
|
12:05 21/12/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
גבר בן 67 נחנק למוות כשאכל סופגנייה בבני ברק ▪ שלשום נחנקו שני גברים בזמן אכילת סופגנייה, אחד מהם מת ואחר מאושפר במצב קשה
|
|
|
|
סכנת חנק [צילום אילוסטרציה: אייל מרגולין/פלאש 90]
|
|
|
|
מה קרה לפך השמן של חג החנוכה (א')
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יהודית. ר.
|
21/12/22 12:16
|
|
2
|
|
יהודה המכבי
|
21/12/22 16:50
|
|
3
|
|
נירה כפרי
|
21/12/22 17:25
|
|
4
|
|
כפרי.
|
21/12/22 17:36
|
|
5
|
|
אוהבת את החג
|
21/12/22 17:46
|
|
6
|
|
בן ציון
|
22/12/22 09:41
|
|
7
|
|
בן ציון
|
22/12/22 15:41
|
|
8
|
|
בו ציון
|
23/12/22 17:29
|
|
9
|
|
ישראלית
|
24/12/22 18:41
|
|
10
|
|
רמי.
|
25/12/22 15:47
|
|
11
|
|
נר אחרון
|
25/12/22 17:24
|
|
|
|
|
בתמונה: ישראלים מבקרים ב"לגעת באור" במרכז לתרבות בצנובר שבקדמת צבי שברמת הגולן.
|
|
|
חג חנוכה קרב ובא, וכבר חודשיים שאני נתקל במגשי הסופגניות בכל מאפייה. יש עם ריבה ויש בלי ריבה שזה כמו פעם. בשנים האחרונות ריבה זה פאסה, ויש לנו מהכל. ממולא בשוקולד לבן ובשוקולד חום. ברום, קצפת, פיסטוק ולמעשה כל טעמי הגלידות ומשקאות האלכוהול עברו לתוך הסופגנייה, ועוד היד נטויה. ברשתות הגדולות התחילו למכור מארזים של סופגניות כאילו שמדובר בעוד מוצר ממחלקת הקפואים. אלו סופגניות שעוברות תהליך ראשוני של אפייה או משהו דומה, מצטער על חוסר ההשכלה בתחום הקולינארי, ואז משלימות הספגה בשמן.
|
|
|
כמעט כמו שלהבת הנר המגביהה ומנמיכה, במחזוריות בלתי מתוכננת, כך יחסו של חלק גדול בעם אל זהותו הלאומית. בעל כורחך נולדת יהודי. בעל כורחך, גם אם תצא לשמד, תמיר דתך, תשנא יהודים, תוקיע יהודים, תבאיש ריחם בעולם, תרמוס זהותם, לעד תישאר יהודי.
|
|
|
רון חולדאי וצוותו בהלם מתגובות הציבור על הפרסום הבוטה והפוגע של העירייה המשווה את חג החנוכה לחג הכריסמס. חולדאי בהלם מהתגובות, למה? כי "המלך" מתל אביב לא רגיל שמבקרים את רעיונותיו הנשגבים, הוא הרי יודע בדיוק מה טוב ונכון לתושבי תל אביב, אז על מה הזעם?
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
|
יצחק בריק
בתחילת תפקידו כשר הביטחון, הוצג בפניו ובפני בכירי משרדו וצה"ל דוח של 80 עמודים המפרט את בעיות הצבא ואי-מוכנותו למלחמה אלא שגלנט והרמטכ"ל הלוי לא פעלו ליישום ההמלצות ובחרו לעסוק ב...
|
|
|
ד"ר רפאל בוכניק
"מכתבי ההתרעה" של אמ"ן לא היו אלא בבחינת כסת"ח, שהרי אם כך סברו בצמרת צה"ל, מדוע לא פעלו זרועות צה"ל לתגבור הכוחות ולהיערכות לבלימת מתקפה מה שגרם לפגיעה בביטחון המדינה היו גילויי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|