רוטמן - גונב מגפונים?

מגפון איננו יורה. יחסנו למגפון תלוי בקולות הבוקעים ממנו. יש והקולות האלה הן כצלילים נעימים לאוזניים השומעות, ויש והמגפון הופך להיות מכשיר חשמלי ממנו בוקעים צלילים צורמים אשר עוצמתם ותכניהם עלולים להוציא אדם מדעתו. כך קורה כאשר יש מי המנסה להפוך את המגפון לכלי נשק שתכליתו לעצבן את המשתמש בו, להוציאו מדעתו. כאשר ח"כ רוטמן ורעייתו, צעדו ברחוב ניו-יורקי בדרכם למלון, אכן נמצאה מי שביקשה להוציא את ח"כ רוטמן מדעתו כאשר באמצעות המגפון, שהצמידה המפגינה לאוזניו, השמיעה קריאות נאצה כלפי חבר הכנסת שהגיע לניו-יורק.

ח"כ רוטמן התגונן מפני השימוש האלים, המעצבן, שנעשה במגפון, וחטף אותו מידיה של המשתמשת שהצליחה לעצבן את נבחר הציבור. יהיו מי שיאמרו כי פוליטיקאי אמור לשמור על קור רוח, אך יש גבול למידת האיפוק והסובלנות. יריביו של רוטמן, ושדרי טלוויזיה ביקשו להקנות לח"כ רוטמן דמות של שודד או גנב שביקש לעצמו כלי מבוקש, ולהוציאו מידי המשתמשת. ספק אם צופים רבים שצפו בתקרית שתועדה, האמינו למראה עיניהם והסיקו כי הח"כ נחשף כגנב מועד. אבל ח"כ רוטמן, אינו גנב שתחביבו הוא איסוף מגפונים. אני דווקא האמנתי לעדותה של רעייתו חנה רוטמן שסיפרה כיצד מפגינים התנכלו לבעלה הפוליטיקאי כאשר השמיעו גידופים בצמוד לאוזניו. לעומת זאת, ייתכן שרבים היו מחקים את מעשהו של רוטמן: פשוט, לסלק את הכלי המאיים שבעליו ביקשו להופכו לנשק קר נגד היריב הפוליטי. אבל מסתבר שסתימת פיות הייתה לצעד שיגרתי במאבקם של היריבים, המפגינים, נגד ח"כ רוטמן יו"ר וועדת החוקה של הכנסת. הרי הוא המנסה לנהל בוועדה ביד רמה וקשוחה בוועדה דיונים לקראת אישורו של החוק המאשר את הרפורמה המשטרית שהציע שר המשפטים לוין.

אבל רוטמן כבר התנסה בסתימת פיות. באוניברסיטת תל אביב אליה הוזמן לשטוח את דעתו המתנגדת לרפורמה, לא הניחו למרצה האורח לעשות את מה שביקשו ממנו מארחיו: לבטא דעה. בליווי מאבטחיו נאלץ לעזוב את האולם. וסותמי הפיות האלה הרי מתגדרים באמירות נמלצות בדבר חופש הדיבור, דמוקרטיה ועד זכויות הפרט שכל אזרח זכאי להן. אך לא זו המציאות. איך נאמר: "בושה", אכן בושה. ייתכן מאוד כי מארגני ההתנגדות להצעת הרפורמה איבדו את השליטה הערכית בתכני ההפגנות בישראל, הפגנות שהתנהלו גם בערים בעולם, לא רק בניו-יורק. והמקור המספק את ההשראה לסתימת הפיות, ולא רק נגד ח"כ רוטמן, הוא הכנסת. משני צידיו של המתרס הפוליטי מהווה הכנסת מעין מעיין ממנו נובעים מים דלוחים שאינם ראויים לשתיה וגם לא לשמיעת הרחש של מים זורמים. השלוחה ניו-יורקית של ההפגנות בקפלן חיקתה את הצעדים הננקטים בישראל ואלה הועתקו מתל אביב אל העיר שסמלה הבולט, כידוע, הוא "פסל החרות".