|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חיים נחמן ביאליק [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
בושה לא לציין יום מותו של משוררנו הלאומי
|
|
מוספי הספרות של העיתונות היומית ערב שבת התעלמו לחלוטין ● לא מצאו לנכון להקדיש אפילו שורה אחת לציון יום מותו של המשורר
|
|
ביום כ"א בתמוז תרצ"ד (1934) נפטר המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. לצערי, יום כ"א בתמוז, יום מותו של המשורר חיים נחמן ביאליק, לא צוין בשום אמצעי תקשורת במדינת ישראל השנה, שנת תשפ"ג (2023), וגם לא בשום כתב עת ספרותי. מוספי הספרות של העיתונות היומית ערב שבת התעלמו לחלוטין. לא מצאו לנכון להקדיש אפילו שורה אחת לציון יום מותו של המשורר, שכתב את השיר "בָּעִיר הַהֲרֵיגָה" לאחר פרעות "סופות בנגב" בדרום רוסיה בשנת 1882 ואת השיר "עַל הַשְּׁחִיטָה" לאחר הפרעות בקישינב בשנת 1903.
זכיתי להיות שש שנים שליח חינוכי של מדינת ישראל בבתי ספר יהודיים ברוסיה ושלוש שנים בצ'ילה. חוויתי מפגש עם מערכת תקשורתית ומערכת חינוכית, שנתנו ביטוי משמעותי ומרגש ליום הולדתו וליום מותו של משורר, שהוכר כמשורר לאומי של אותה מדינה. שירים שהולחנו ליוו את המשדרים בטלוויזיה וברדיו במשך שבוע קודם יום הזיכרון ושבוע שלאחריו. אותו הדין גם כלפי סופר שהוכר כסופר לאומי.
אני מבקש להתייחד עם זכרו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, דווקא עם הבאת שיר אישי שנגע ללבי, "אִמִּי זִכְרוֹנָה לִבְרָכָה", שיר המחבק את האם היהודייה, שהיא לא רק הנדבך לקיומיות המשפחה. היא הנדבך לקיומיות המשפחה הלאומית שלנו, ההודפת את הסערות המבקשות להכחיד את המשפחה הלאומית (אני מצטט רק ארבעה בתים מתוך השיר)
אִמִּי זִכְרוֹנָה לִבְרָכָה הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה
וּבְאַלְמָנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה
וַיְּהִי עֶרֶב שַׁבָּת הַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת
וּבְבֵיתָהּ לֹא נֵר וְלֹא סְעוּדָה.
בָּדְקָה וּמָצְאָה עוֹד, מַעֲשֵׁה נִסִּים, שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת -
הֲלֶחֶם אִם נֵרוֹת - פָּסְחָה,
רָצָה וַתֵּשֵׁב וּבְיָדָהּ הַצְּנוּמָה מַשְׁאַת הַקֹּדֶשׁ,
שְׁנֵי נֵרוֹת הַבְּרָכָה.
וַיְּהִי בְּהַעֲלוֹתָה הַנֵּרוֹת וְלֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק,
כִּי מַר לָה, כִּי רֻתַּח לְבָבָהּ,
וַתֵּבֵךְ הַצַּדֶּקֶת, וְדִמְעָה מִקִּמְטֵי לְחָיֶיהָ נָפְלָה -
וְנֵר אֶחָד תָּסַס וְכָבָה.
עָמְדָה הַשַּׁבָּת נִכְלֶמֶת, עִוֶּרֶת עֵינָהּ הָאַחַת -
הִתְפַּלְּצָה הָאִשָּׁה:
הֲתִבְזֶה אֵל, מַתַּת אַלְמָנָה? אִם חָטְאָה אֲמָתְךָ -
שַׁבַּתְךָ מַה-פִּשְׁעָה?
|
| תאריך:
|
13/07/2023
|
|
|
עודכן:
|
13/07/2023
|
|
איתן קלינסקי
|
|
בושה לא לציין יום מותו של משוררנו הלאומי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
באמת בושה וחרפה
|
13/07/23 08:53
|
|
|
|
2
|
|
שמוצניקית מלבסית.
|
13/07/23 14:08
|
|
|
|
3
|
|
דביר.
|
13/07/23 14:29
|
|
|
|
4
|
|
שבת שלום ומבורכת.
|
14/07/23 13:00
|
|
|
|
5
|
|
שוש
|
15/07/23 08:47
|
|
|
|
6
|
|
תודה לשוש
|
16/07/23 17:01
|
|
|
|
7
|
|
זו באמת בושה
|
17/07/23 08:50
|
|
|
|
8
|
|
בוקר טוב..
|
19/07/23 08:40
|
|
מעט האנשים בממשלה, שמבינים משהו ביחסי ישראל עם ארצות הברית, התעוררו הבוקר מוטרדים למקרא מאמרו של בכיר פרשני ה"ניו-יורק טיימס" תום פרידמן, וזאת בשל מילה אחת הנדפסת גם בכותרת: Reassessment. הנבערים מדעת במחנה הקואליציוני, תשושי לשון אם לא רפי שכל, לא נתנו כלל דעתם למאמר למרות שפרידמן מקורב מאוד לנשיא ג'ו ביידן.
|
|
|
|
|
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס (אבו-מאזן) ביקר ב-12 ביולי בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים שלה לראשונה מאז 2012 תחת אבטחה כבדה של מאות אנשי ביטחון של הרש"פ. הוא הגיע לג'נין באמצעות מסוק ירדני שהטיס אותו מרמאללה, טיסת המסוק והביקור בג'נין תואמו עם צה"ל, דבר שחשף כי טענת יו"ר הרש"פ כי הופסקו המגעים של הרש"פ עם ישראל והתיאומים עם צה"ל היא שקרית.
|
|
|
|
|
בשעה 14:05, בעודי נשען בשמש היוקדת על הגדר הבולמת ירידה לנתיבי איילון, פזלתי שמאלה לעבר מגדלי עזריאלי וראיתי שני שוטרים מסתערים על מפגין אשר עמד שם לתומו. לא היה כל מכשיר קהה בידיו ולא ראיתי שנע בצורה חשודה, ולכל היותר - כאפשרות בלי יסוד עובדתי - ייתכן כי אמר דבר מה מכעיס לכחולי המדים, ולפתע מצא עצמו מוכה ואזוק ושרוע על האספלט הרותח או על אריחי המדרכה. איני טוען כי השוטרים פעלו בהתאם להוראת המפקד. אך - נהגו בתוקפנות ברוח המפקד. מי מחזיק בתואר? קובי שבתאי? איתמר בן-גביר? בנימין נתניהו המתיר מראות כאלה? תוארם המרושע קולקטיבי.
|
|
|
|
|
עדיין לא טושטש בתודעה הדימוי הצמוד לטייסים, זה הדימוי הצמוד למשרתי הקבע המכונים "הטובים לטייס". יהיו, אולי, טייסים שהמלים הבאות יכעיסו אותם. הסיבה: אנו מעיזים להעריך, ולא על סמך ממצא מדעי כלשהו, כי נגרע במידה מסוימת הזוהר המלווה לפעמים את השיח על הטיס. אולי זה בגלל מדי התכלת של חיל האויר, אולי הזוהר הוא שריד מתקופת כהונתו של האלוף (ז"ל) עזר ויצמן שחיוכיו והלצותיו הוטמעו בכל הטייסות. אפילו שפתנו העברית קלטה לאוצר המלים והמושגים מונח מאוד פופולרי. זהו המונח שנועד לשימוש לעת צרה, לא חמורה: "מכה קלה בכנף".
|
|
|
|
|
לאחרונה העלתה שרת התחבורה מירי רגב ויכוח ציבורי נוקב המרעיד את אמות הסיפים בקרב כל מקבלי ההחלטות, ובמיוחד פקידי האוצר מומחי התחבורה - מה עדיף, להשקיע כ-200 מיליארדי שקלים במטרו, או שמא להשקיע סכומים הרבה יותר קטנים בפיתוח רשת רכבות מהירה שתקשר את הפריפריה עם המרכז. ואכן, ומבלי להוריד כהוא זה מחשיבות המטרו לפתרון בעיית הפקקים בגוש-דן, אחת התעלומות הגדולות במהלך 75 שנות מדינת ישראל, הינה מדוע אין לנו רשת רכבות ארצית מהירה, כפי שקורה במתוקנות שבמדינות העולם ואפילו במדינות עולם שלישי נידחות? ומדוע כולנו חוזרים מחו"ל נפעמים מהנגישות של הרכבות לכל מקום אפשרי, זאת מבלי להזדקק כלל לרכב פרטי?
|
|
|
|
|
