ממשרתיה הכישרוניים של ישראל

מותו של אלוף(במיל.) גיורא רום, איננו רק אבידה כבדה מאוד למשפחתו, אלא הייתי מעז לומר כי החברה בישראל איבדה את אחד ממשרתיה הכישרוניים.

כה חבל כי שוב חוזרת התופעה השכיחה, כה עצובה, של החמצה: כן, למרות השרות הציבורי, הכישרוני, שהעניק לחברה גיורא רום בתפקידיו האזרחיים, הרי תרומתו לישראל, ולא רק לבטחונה, הייתה יכולה להיות משמעותית פי כמה, לו הוצב בתפקידים בכירים יותר מאלה שמילא. הוא היה מועמד מעולה לתפקיד מבקר המדינה, אבל לא היו מי שנחלצו לסייע לו לקבלת המינוי.

פעמים אחדות התארחנו בבית מרים וגיורא. אי-אפשר היה להתעלם מעוצמת הנוכחות המאופקת שהקרינה לכל כבר אישיותו הכובשת בקרב סובביו. בהערותיו של גיורא בשיחות סלון, לא התגאה בעלילותיו כאחד הטייסים הגיבורים בשורות חיל האויר. הרי כונה "אלוף ההפלות" של מטוסי אויב.

אי אפשר לנתק את הצער העמוק על פטירתו של גיורא רום מן המשבר החריף שפוקד את חיל האויר. האם בימיו האחרונים, בביתו, היה גיורא רום מודע למצבו של החיל, שהיה מבכיריו, החיל השרוי עתה בתהליך חירום של נחיתת אונס בימים קשים אלה? יש לקוות כי נחסכו ממנו הדיווחים המפורטים על מצבת הטייסים שהולכת וקטנה בימים אלה.

דמותו הכובשת, כאחד מבכירי חיל האויר, מי שהיה מוכן לחלוק עם המדינה כמה מיתרונותיו והיה ממגיניה הבכירים, גיורא רום ייחקק בזיכרון הכללי כאחת הדמויות המרתקות, כמי שהרשים קרובים ורחוקים, כדמות אהובה. ואכן, אחד מגיבורי ישראל.