בקשה מיותרת, מאוד

להלן עצה, או קריאה למנכ"ל משרד ראש הממשלה: אנא, עליך לדחות את בקשתה של השרה גלית דיסטל-אטבריאן לקבל לאחריותה את לשכת העיתונות הממשלתית! כי אם ייעתר מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבקשת השרה אטאבריאן, קיימת סכנה ממשית כי שרת ההסברה תוכל לשלול תעודות עיתונאי מכתבים זרים המוצבים בארץ, או שנשלחים לארץ לצרכי דיווח על הנעשה בארצנו. השרה תוכל, אפוא, לשלול תעודת עיתונאי אם בעל התעודה ישגר לחו"ל, לאמצעי התקשורת מעבר לים, דיווח ביקורתי על הנעשה בארץ. כמובן, אם כך יקרה, עלול להתפתח עימות בין כלי תקשורת זר לבין שרת ההסברה. עימות כזה, אין צורך לומר, עלול רק לפגוע בישראל אשר עד כה מאפשרת לעיתונאים זרים לנצל את הפתיחות הקיימת כדי לדווח מקרוב על הנעשה.

עד כה, להתרשמותינו, מבצעת לשכת העיתונות את משימותיה במקצועיות, ללא פזילה לעבר שרת ההסברה שעלולה להחליט על שלילת תעודת הלשכה. ישראל מקיימת פתיחות ממנה נהנים אמצעי תקשורת זרים, אשר בסיוע תעודת העיתונאי של הלשכה הם יכולים לדווח ממקור ראשון על נושאים שונים. אין להכחיש: לעתים קרובות דיווחי הכתבים הזרים מתאפיינים בהעצמת הביקורת על ישראל, או כושלים באיזכור של משגים עובדתיים. נראה כי זו כוונתה של שרת ההסברה: לבלום דיווחים שיעדם להשחיר את דמותה של ישראל. אכן, מטרה חשובה לסדר היום של משרד ההסברה. אבל כדי לבלום דיווחים שאולי יכעיסו את השלטון, אין לנקוט באמצעי אשר עלול להיחשב כהטלת צנזורה על הכתבים הזרים.

דומה כי עד כה טרם בוצעה מלאכת הסברה ראויה שיעדה הוא הציבור הישראלי. מוטב שמשרד ההסברה יצדיק תחילה את עצם קיומו, לפני שיתמסר לפעילות בקרב כתבי החוץ. יצער מאוד אם לשכת העיתונות הממשלתית תמלא תפקיד של נועל השערים בפני כתבים זרים. הרי מדיניות הפתיחות הננקטת עתה, זוכה לנקודות זכות למרות שדיווחיים עלולים להכעיס את לקוחות התקשורת. אבל עדיפה מדיניות הפתיחות על פני סכנת הצנזורה שתבלום את חופש הדיווח של עיתונאים המאפשר להם לפעול בישראל ולדווח ממנה לא תחת איום. לא זו הדרך לשפר את הדימוי של ישראל בתקופה זו.