הנשיא ביידן מתבלבל - שוב!

ושוב כשל הנשיא ביידן בלשונו כאשר נקב בשגגה בשמותיהם הנכונים של מנהיגי מדינות עימם נפגש. והם, ראשי מדינות שחלקם אינם מכהנים וחלקם נפטרו. לקראת סוף השבוע התייחס הנשיא ביידן לפרשת החטופים בידי חמאס, אך כאשר הרחיב מעט בנושא זה הוא לא נקב בשמו של הארגון החוטף, חמאס. הוא הרי מודע לתופעת השיכחה או בלבולי שמות והקשריהם, ועל כן יש להניח כי בינו לבין עצמו החליט במודע שלא יזכיר בפומבי את החמאס פן שוב ייצא מפיו שיבוש. לפיכך דילג על כינויה המדויק של תנועת טרור זו.

כמובן, ליקוי זה מפיו של הנשיא ביידן, ולעתים תכופות, אי-אפשר שלא יובלט על-ידי התקשורת בארה"ב, ואכן בצדק מוזכרים בהבלטה את כל בלבולי הנשיא ביידן. מובן שמצביעים רפובליקאנים שאולי ימעיטו באזכור ההליכים המשפטיים בהם שקוע היריב טראמפ, רק מתחזקים בהחלטתם לתמוך בטראמפ הנאבק שוב על כהונת הנשיאות. בודאי, לא רק מצביעים מסורתיים, תומכי הרפבליקאנים לא ישנו את דעתם, אלא כל מצביע בארה"ב בודאי שואל את עצמו: האם ג'ו ביידן, מנהיג המעצמה החשובה בתבל, כשיר לזכות בנובמבר הקרוב בכהונה נוספת?

ומה באשר לאישור החלטות הגיוניות שיש והן משפיעות על העולם כולו? וזאת, בנוסף לאזכור גילו המופלג של הנשיא. עם זאת, תופעת ה"בלבולים" יש והיא פוסחת על הכלל. הנה, הנשיא רייגן, למרות גילו, כיהן פעמיים כנשיא. במבט לאחור רונלד רייגן נחשב לאחד הנשיאים המעולים של ארה"ב. ואצלינו? ברור כי ישראלים החוששים מפני כפיית פתרון נשיאותי-אמריקני לעימות הישראלי-פלשתיני רק מייחלים כי ריבוי הבלבולים אולי ייאלץ את הנשיא ביידן להתפטר. (ומי יודע, כיצד אמצעי התקשורת כאן היו מרעישים עולמות לו ראש ממשלה כלשהו היה פולט שיבושים לרוב מחמת זכרון לקוי). הרי כמעט ואין אירוע כלשהו, המתרחש אי-שם בתבל, שלא יתבטא כאן על-ידי הפרשנות הידועה: "כיצד זה ישפיע עלינו?".

בכל הכבוד, בקרב רבים, כולל הח"מ, מנקרת התהיה: דאגה כנה נוכח המציאות שבה מנהיג העולם החופשי לוקה בזכרון, בליקוי המתבטא בפומבי ולא במסתור. מבחינה רפואית, נראה כי אין לקוות לתיקון משמעותי של ליקוי זה. זה עתה הדוח הרפואי של מצב תודעתו של הנשיא רק מחמיר את הדאגה באשר להגיון, לזיכרון המשובח, לו נדרשת מערכת קבלת ההחלטות.